קרח טוען כנגד משה ואהרן: ״כי כל העדה כולם קדושים ובתוכם ה׳ ומדוע תתנשאו על קהל ה׳״ ( במדבר פרק ט״ז פס׳ ג). לכאורה טענה פשוטה וצודקת: כולנו היינו במעמד הר סיני, כולנו שמענו את האלוקים מדבר מתוך האש וכולנו קיבלנו את עשרת הדברות, אז מדוע אתם, משה ואהרן, תתנשאו על קהל ה׳?
המדרש שואל על קרח: ״קרח שפיקח היה, מה ראה לשטות זו?״, האם לא ידע שבכל מערכות החיים יש היררכיה: גן ילדים מורכב מילדים ומגננת, בית ספר מורכב מתלמידים, מורים ומנהל/ת, במשפחה יש ילדים ויש הורים, אפילו המדינה מנוהלת ע״י נבחרי עם: חברי כנסת/ שרים/ ראש ממשלה. אין מציאות בעולם של ״כולם קדושים.. ומדוע תתנשאו על קהל ה׳״.
אלא שנראה לי שקרח יודע שצריך היררכיה, הוא מבין שיש מערכות ניהול לכל מוסד ובכל חברה, קרח גם מאמין בצורך של מנהיגות (ממונה או נבחרת), אלא טענת קרח הייתה שהוא רצה אחידות. קרח רצה שתהיה מנהיגות אך שכולם יחשבו אותו דבר = כמו שהוא חושב.
באומרו: ״כי כל העדה כולם קדושים ומדוע תתנשאו על קהל ה׳״ הוא התכוון שצריך שיהיה חוק אחד לכל האנשים, ותהה מדוע לאפשר חשיבה אישית? מדוע להכיל רב-גוניות? מדוע לתת דרור למחשבות פרטיות?
במוצאי שבת פרשת קרח התבשרתי על מותו הטראגי של חבר ואיש יקר, נתנאל יחיאלי ז״ל. חבר אשר סבל שנים מחיבוט נפשי ומחיפוש מתמשך של אמת עמוקה. בהלווייתו העצובה אחותו הספידה אותו וציטטה משפט שנתנאל אמר לה לא מעט: ״עדיף בלאגן אמיתי מאשר סדר של אמת״.
באחידות יש (לכאורה) סדר מופתי – כולם אותו דבר, הכול מסודר, מאורגן ומוקפד כלפי חוץ, אך באמת הפנימית הכול שקרי ומזויף. לעומת כן בבלגאן יש לכאורה אי סדר, כאוס ואי יציבות, אבל דווקא שם מתוך הבלגאן יכול להיווצר גיוון דעות, יש יצירתיות, יש חופש מחשבה וחופש מעשה, ושם נמצאת האמת הגדולה.
גם בזוגיות בין בני הזוג צריכה להיות אמת חשופה וכנה. חובה על שני בני הזוג לשמור האחד בפני השני על האמת הפנימית שלהם, להיות הם עצמם ללא כיסויים, ללא הצגות וללא זיופים, לדעת לשמר ולשמור על ה׳אני׳ המיוחד שלי שבגללו כל אחד ואחת אהב והתחבר לשני/ה, לא לכסות, לא להסתיר ולא לזייף.
בנוסף, חובה על שני בני הזוג להיות למשענת, לאוזן קשבת ולכתף תומכת לקשיים, לאתגרים, ל׳חיפושים׳ שבן/בת הזוג חווה ומרגיש. להיות שם הכי בשביל השני מתוך אהבת אמת וחברות נאמנה, לדעת לקבל את ה׳אני׳ של בן/בת הזוג עם כל המורכבויות והאתגרים.
נולדנו כדי להיות מי שאנו וחובה עלינו להוציא מן הכוח אל הפועל את מי שאנו.
לעילוי נשמת נתנאל ש״י בן ישעיהו ותמר.
תפריט
