שאלה:
אנחנו מתפללים לביאת המשיח, אבל ברגע שיגיע המשיח- מה יקרה? מרגיש לי שפתאום לא יהיה למה לשאוף, לא יהיה תכלית.
תשובה:
שלום לך!
נגעת פה ביסוד מאוד חשוב, אנחנו תמיד צריכים לשאוף להתקדם קדימה. הרב קוק אומר שכפירה באה מהמילה כפור, אדם שלא מאמין בקב"ה הוא אדם קפוא שתמיד נשאר במקום שלו ואין לו שאיפה להתקדם קדימה, לעומת זאת האדם המאמין הוא אדם שתמיד מחפש איך הוא יכול לשפר את עצמו. תמיד שואף להתקדם קדימה בחיים שלו.
אז האם בימות המשיח אנחנו נישאר קפואים?
המהר"ל מסביר שלא משנה כמה האדם כבר התקדם בחיים, תמיד יהיה לו עוד לאיפה להתקדם. מכירה את המשל של הכפרי שהיה נשוי לבת מלך? שלא משנה כמה דברים מפוארים הוא יביא לה, זה לא יספיק, כי היא לא שייכת אל הכפר, אלא היא שייכת לארמון. ככה גם הנשמה שלנו, הנשמה נקראת "חלק אלוק ממעל", שזה אומר שהיא שייכת לקב"ה, לכן לא משנה כמה אנחנו נהיה צדיקים וכמה נעשה טוב, הנשמה תמיד תרצה עוד, כי היא שייכת לקב"ה! השאיפה שלה זה לחזור לקב"ה וזאת שאיפה שאי אפשר לממש בשלמות, כי הקב"ה הוא לא משהו גשמי שאפשר להגיע אליו.
אז גם בימות המשיח, עדיין יהיה לאיפה להתקדם ולשאוף, עדיין אנחנו נרצה לתקן יותר את העולם ולהתקרב יותר אל הקב"ה. האדם השלם זה לא מי שהגיע לקו הסיום, כי אין באמת קו סיום, אלא האדם השלם הוא מי שתמיד משתלם, מי שלא מסתפק במקום שהוא נמצא בו, שתמיד רוצה להתקרב יותר אל הקב"ה, והאפשרות הזאת תמיד קיימת, גם בימות המשיח.
בהצלחה רבה!
מתן
