במעט שנותיי בעיתונאות, יצא לי לראיין ולשוחח עם לא מעט אנשים ונשים, זקנים וצעירים. איכשהו, הריאיון עם שי מימון הציג לי את השגחת האל בצורה הטובה ביותר, כך נדמה לי. אבל לפני שנגיע לשי, נפתח עם משה רוזנפלד.
משה רוזנפלד ידוע כאדם צבעוני, איש שמתעסק ביודאיקה ובספרים עתיקים. לפני מספר שנים קיים נסיעת עסקים בניו-ג'רזי ובמהלכה האזין לרדיו בעברית, הוא תהה בינו לבין עצמו כמה אנשים מאזינים כמוהו לשידור בעברית, וגילה שאין תשובה לדבר. רוזנפלד, איש חזון שהופך דיבורים למעשים, בדק ומצא שבכל העולם לא יודעים למדוד האזנה לרדיו. מפה לשם הגיע לד"ר להנדסת אלקטרוניקה במכון לב, וזה הבטיח לו שיבדוק מה ניתן לעשות בדבר.
כעבור יומיים הד"ר חזר לרוזנפלד והודיע לו שהוא יודע כיצד למדוד האזנה לרדיו. "תביא את ההשקעה הראשונה, ובוא נתחיל לרוץ", אמר לו, וזה אכן מה שקרה. רוזנפלד השיג את המשקיעים הראשונים, ובעזרת שני סטודנטים מוכשרים שסיימו את לימודיהם במכון לב פיתחו את האלגוריתם, הגרסה הראשונה של המערכת שיודעת למדוד האזנה לרדיו.
שי מימון, 42, נשוי ואב לחמישה ילדים, גר במצפה כרמים, ועוד נדבר כאן על הישוב ששוכן בבנימין. כיום שי מנהל את הסטארט-אפ שנקרא MBER, ראשי תיבות של משה בן אליעזר רוזנפלד. החברה עוסקת במדידת רייטינג וחשיפה לתכנים במדיה. "MBER מביאה פעם ראשונה אחרי 50 שנה שבהן הרייטינג מתנהל כמו במאה שעברה, פתרון לכל עולם התקשורת והפרסום שמתאים למאה ה-21. היום כשמדברים על רייטינג מדברים על שלוש פלטפורמות שונות – רדיו, טלוויזיה ודיגיטל", הוא מסביר
שולחים חיילים לתפוס מחבל, בעסקת שליט הוא משתחרר, מגורש לירדן, ובגלל שהוא מקבל כספים ומדינת ישראל לא עושה עם זה כלום הוא מצליח לממן חולייה שרוצחת עוד ישראלים, ועל הדרך פוצעת את הלוחם שתפס אותו 12 שנה קודם לכן
בשיחה עם 'גילוי דעת'.
בדיגיטל, כל אתר וכל אפליקציה יודעים כמה נכנסים אליהם מבחינת 'יוניקים' וכמה טראפיק יש להם, ויש גם חברות שמתמחות בתמונה המלאה. ברדיו אף אחד לא יודע כלום, כי הסקרים שנעשים לרדיו הם באמצעות חוברות סקר שאנשים ממלאים בעט ובעיפרון או באינטרנט. מדובר בשאלון צרכני עם פרק על הרדיו, ובו אחת לחצי שנה המשיבים צריכים להיזכר למה הם מאזינים ביום מסוים ובשעה מסוימת מעל חמש דקות לפחות. "בקיצור", אומר מימון, "זה לא רלוונטי, זה נורא משתנה ומתייחסים לזה כאילו בן אדם מאזין בכל יום לכל אותה שעת שידור שסימן. בנוסף הוא מסביר: "יש דבר כזה שנקרא 'טעותולוגיה' – בסקר כזה לרוב שמים את הרשתות הגדולות ראשונות אז ברור שאדם יסמן אותן, אבל להגיע לרשת מספר 17 למטה שהיא 'גלי ישראל' או 'רדיו דרום', מי כבר יורד עד לשם? לכן מראש הסקר הזה לא רלוונטי. זה מה שקורה ברוב מדינות העולם".
בטלוויזיה ישנו מדגם שבארץ עומד על 700 בתי אב ועל פיו מודדים את הרייטינג. זאת אומרת, שעדיין מתייחסים לצפייה כאילו בן אדם נמצא בבית ומדליק את הטלוויזיה וכל המשפחה יושבת וצופה. "הבעיה הכי גדולה בעולם הזה היא ששום דבר לא מתכתב עם שום דבר. רדיו, טלוויזיה ודיגיטל, אף אחד לא יודע להגיד על אנשים שמאזינים בבוקר לגלגלצ, באלו אפליקציות הם אוהבים לגלוש בזמן הצפייה או ההאזנה, או האם הם אוהבים לעשות קניות ברשת כזו או אחרת תוך כדי.
"אנחנו פיתחנו שיטה שיודעת לעשות את זה ורשמנו עליה פטנט. יש לנו אפליקציה שמוטמעת אצל מדגם סטטיסטי מייצג של 1,000 איש, ואנחנו לקראת צמיחה לאזור ה-2,000. הם מסתובבים עם האפליקציה שלנו שיודעת לנטר בכל דקה את סביבת הסאונד של הטלפון, בכל דקה היא מוציאה קובץ פולס". שי מדגיש: "לא משהו שיכולים לשמוע ואין פה חדירה לפרטיות. זה קוד בינארי שאנחנו יודעים להשוות אותו לערוצים השונים ולהגיד למה זה מתאים, ואם זה מתאים". השותף של MBER הוא מכון הסקרים 'גיאוקרטוגרפיה' בישראל, "הם הקימו את המדגם והם אמונים על הצד הסטטיסטי".
לשיטה של MBER ישנה בשורה במספר רמות. "קודם כול, אנחנו עושים רדיו. בניגוד לסקר TGI שצריך למלא, לנו יש נתונים ממש יומיים, שעתיים ואפילו יכולים להיות נתונים לכל דקה על כל תחנות הרדיו בישראל, אנחנו יודעים לומר כל הזמן און ליין מה תמונת המצב ברדיו. ברדיו למשל הרבה פעמים בשעות הבוקר יש 'קרבות' בצמרת בין רשת ב לבין גל"צ, גלי ישראל, אקו 99, רדיו קול חי או FM103. הדברים הם דינאמיים ומשתנים, כשיש תוכנית טובה בתחנה אחת אתה רואה שהמאזינים עוברים. מעבר לזה, אנחנו יודעים לומר כל הזמן גם על הטלוויזיה און ליין. אנחנו יודעים לומר איפה הבן אדם צופה בתוכנית שלו או בחדשות".
מימון מציג לדוגמה את גמר המונדיאל ואת הריאיון שנערך לאחרונה עם ראש הממשלה בנימין נתניהו. "הוצאנו נתונים כבר באותו ערב של המונדיאל. בניגוד למערכות האחרות שצריכות לקבל את המידע ולעבד אותו, אצלנו תוך רבע שעה אתה יכול לדעת את הכול ואיזה ערוץ גבר על איזה ערוץ. עשינו את זה גם בריאיון של נתניהו בערוץ 14, הוצאנו נתונים רבע שעה לאחר הריאיון.
בנוסף, בגמר המונדיאל ראינו את ההבדל בינינו לבין ועדת המדרוג. לפי הנתונים שלהם רק 20% במדינת ישראל צפו במונדיאל, ואנחנו פרסמנו שלפי הפאנל הסטטיסטי המייצג שלנו מעל 50% נחשפו לגמר. ההבדל הוא אם אתה בודק כמו לפני 50 שנה, רק בתי אב ורק כשהבן אדם מול הטלוויזיה בבית, או שאתה יודע למדוד כל הזמן בכל מקום. ישפוט הציבור".
רמה נוספת היא היכולת לעשות רייטינג משולב. "יש לנו את היכולת להביא נתוני אפליקציות. זה מאפשר לנו 'מדידה אחודה', אנחנו יודעים לעשות רייטינג חוצה פלטפורמות – מה בן אדם שומע בבוקר, מה הוא רואה בערב, לאלו אפליקציות הוא נכנס במהלך היום, והאם למשל הוא נחשף לקמפיין פרסומים שלוש-ארבע פעמים ברדיו, בטלוויזיה, באינטרנט ואולי באחת האפליקציות. יש לנו תמונה מצרפית של החשיפה למדיה בכלל.
"מצד אחד יש כאן בשורה ענקית, מצד שני החסמים הפוליטיים, העסקיים, האינטרסים של כל מיני בעלי עניין הם ידועים ולא פשוטים – לא כל אחד בכל ערוץ רוצה שידעו את האמת. אנחנו באים ושמים אותה על השולחן בצורה אובייקטיבית וללא כל התערבות מצד הערוצים. את ועדת המדרוג מחזיקים ערוצי הטלוויזיה, הם משלמים לה. היא מורכבת מעוד כמה גורמים אבל את הכסף הגדול שמים הערוצים, והם בעצם מפרסמים את הנתונים של עצמם. המערכת שלנו אובייקטיבית ונורא אותנטית, בסוף הטלפון מייצג היום בצורה הטובה ביותר את תשומת הלב של הבן אדם. לכן אם בבית מסוים מדליקים טלוויזיה אבל לא מקשיבים, אנחנו יודעים לראות את זה".
לאחרונה יש קרבות רייטינג בין ערוצי הטלוויזיה, ומי שמחפש את הנתונים עדיין יראה אותם דרך נתונים של ועדת המדרוג שמתפרסמים באתרי האינטרנט. למה לא שומעים על מה שאתם מביאים?
"שינויים לוקחים זמן. כששוק עובד עשרות שנים בשיטה מסוימת זה לא פשוט לבוא ולהגיד 'זו לא דרך נכונה'. אנחנו גם לא באים להגיד שהנתונים של ועדת המדרוג תמיד שגויים, המגמות הן דומות אבל ההבדל הוא במספרים ובכל מיני נקודות שאנחנו יודעים להאיר ובוועדה לא יודעים".
מימון מציג דוגמה דרך ערוץ 14: "חודשיים לפני ש-14 פרץ בוועדת המדרוג כבר ידענו להאיר את המקומות שבהם הוא גובר על ערוצים 13 ו-11, או משתווה אליהם. ראינו את ההתדרדרות שלהם לעומת 14 הרבה לפני שזה דווח.
"תאגיד השידור לא בוועדת המדרוג כבר הרבה זמן. התאגיד יצא למכרז והגענו ל'שלב הגמר' מול קבוצה מתחרה. הטכנולוגיה והמתודולוגיה יחד עם הפאנל של גיאוקרטוגרפיה נבדקו בצורה יסודית על ידי התאגיד וחברות נוספות. אנחנו היחידים היום חוץ מוועדת המדרוג שיודעים לשים גרפים ונתונים ולעמוד מאחוריהם, אין עוד גורם כזה. אנחנו אומרים שלא צריך ללכת שבי אחרי מתודולוגיות ישנות עם גוף שמורכב מוועדה של בעלי עניין ואינטרס".
אז בעוד תקופה מסוימת ייתכן והתאגיד יציג את הנתונים שלכם?
"בעזרת השם. אנחנו מתפללים ועובדים קשה כדי שהתאגיד יבחר בנו ונהיה רשמית הגורם שנותן להם את הנתונים. בתאגיד ביקשו את מה שאנחנו יודעים לתת; כלומר רדיו, טלויזיה, VOD, חפיפות בין השלושה ובין כל זה הם מבקשים לדעת אם בן אדם נחשף לתוכן שלהם ביוטיוב או בפייסבוק – מעין רייטינג מצרפי של הכול, רייטינג שהיית מצפה שייתנו במאה ה-21. גם לטסלה לקח כמה שנים טובות לשכנע את העולם שאפשר לנסוע במכונית חשמלית, אז גם לנו לוקח קצת זמן".
הנתונים של הערוצים היותר מגזריים כמו 14, גלי ישראל וערוץ 7 – בצמיחה?
"בפרספקטיבה של שנתיים בוודאי. גלי ישראל היה נחשב כרדיו האזורי הכי קטן. אני זוכר פגישה שקיימנו עם גורמי רדיו לפני שנה. היראתי להם את המערכת און ליין, הם הסתכלו, ואמרו 'טוב, גלי ישראל זה קצת מגזרי, גבוה מידי'. אחרי כמה חודשים בסקר TGI אתה מגלה שאנשים באמת סימנו במגמות הכלליות שלהם שגלי ישראל עלה, וכך גם קול חי. אלה נתונים שאנחנו רואים אותם צומחים יום-יום ויודעים לדבר גם על כל שעה ושעה. ל-TGI יש מבט כללי שמגיע אחרי חצי שנה ומאשש את מה שאנחנו אומרים און ליין בצורה אמפירית ולא כללית".
לדבריו, "על ערוץ 14 אין מה לדבר. מה שקרה לו בארבעת החודשים האחרונים זה מהפכה של ממש. היום, לא מעט פעמים הוא מקום שני ברייטיניג גם בחדשות וגם בפריים-טיים". מימון מסייג מעט את דבריו ואומר כי זה לא המצב בכל ערב: "זה תלוי באיזו תוכנית ובין היתר גם במצב הפוליטי הכללי".
לקחתי את בנט כשר ביטחון לסיור בהתיישבות הצעירה. הוא אמר מול המצלמה: 'ביום הראשון שלי בתפקיד כראש ממשלת ישראל אני חותם על אישור מלא להתיישבות הצעירה ביהודה ושומרון'. זה התברר כבלופ אחד גדול
