שאלה:
בבית ספר יסודי באיזור שלנו עשו ניסוי ושמו כל מיני קטניות בקערה אחת כדי לראות את ההנבטה, ואיך זה גודל. האם יש בעיה של כלאיים, והאם משנה אם זורקים אחרי כמה זמן?
תשובה:
איסור כלאי זרעים נלמד מהפסוק 'שדך לא תזרע כלאים' (ויקרא יט,יט), ואיסור זה כולל גם זריעה של קטניות שונות אחת ליד השנייה (רמב"ם כלאים א,ח). על אף חומרת האיסור, כאן אפשר להקל.
ראשית, יתכן שאיסור כלאים אינו אסור בתוך הבית מן התורה (שהרי נאמר 'שדך').
שנית, מצטרפת לכך גם העובדה שהגידול נעשה בקערה – יש כאן סיבה נוספת לכך שלא מדובר על איסור תורה ('עציץ שאינו נקוב').
שלישית, אם בקערה אין שום חומר המסייע בגדילה, כגון צמר גפן או אדמה, אלא רק מים – יש כאן צד נוסף שלא מדובר על האופן אותו התורה אסרה, ואם הדבר נעשה באופן לא מקצועי אז יתכן שגם האוסרים גידולי מים יקלו בכך.
ואכן, ביחס להנבטה ביתית של קטניות לצורך אכילה, יש סוברים שכל הצירופים הללו מספיקים בשביל להקל ולא להצריך הפרדה בין המינים השונים (הליכות הארץ עמ' 175).
פרט לכך, במשנה (כלאים ב,ז) מפורש שזריעת כלאים לא נאסרה כאשר היא נעשית לצורך ניסוי. אמנם יש מקום להסתפק אם ההיתר של זריעת כלאים עבור ניסוי נאמרה בניסוי בו מעוניינים בגדילה של הקטניות, שהרי יתכן שההיתר נאמר רק כאשר אין שום צורך בצמח הגדל אלא בדיקת הקרקע בלבד. הרב יעקב אריאל נשאל שאלה דומה לכך, אך בזריעה באדמה, והכריע שאין להקל בכך אלא יש לבצע את הזריעה על ידי גוי (שו"ת באהלה של תורה ד,כט).
אמנם המקרה שלנו יותר קל, כפי שראינו (מצע מנותק במים בבית) ולכן אפשר להקל לכתחילה.
