אירוע- לא סמל סטטוס

הסוגיה מוכרת וידועה לכל מחנכי כיתות ו' ו-ז', ובכל זאת נראה שלא מספיק עוסקים בה לנוכח הדילמה החינוכית הברורה והמצוקה העולות ממנה. הינה אחד מהמכתבים הרבים שקיבלתי בעניין מהורים כאובים (הפרטים המלאים שמורים אצלי):
"היי, אבינועם. התלבטנו אני ובעלי ארוכות אם לשתף אותך בסיפור שלנו, אבל הוא נראה לנו חשוב בשביל נערות אחרות. לפני ראש השנה הילדה שלנו חגגה בת מצווה, והמסיבה התקיימה רק ברגע האחרון. 

למרות כל המוזמנים וההכנות וההזמנות הילדה החליטה יום לפני האירוע שהיא בשום אופן לא רוצה שהוא יתקיים בגלל סיבה פשוטה: חברה שלה לכיתה עשתה אירוע גרנדיוזי בסכומי עתק באולם אירועים מהמפוארים בארץ, עם הפקה שלא הייתה מביישת חתונה יוקרתית, ולכן הילדה שלנו אמרה לנו שאין לה עניין שכל החברות שלה יחשבו שהיא ענייה. היא הפסיקה לאכול ונראה שנכנסה ממש לדיכאון.
אנחנו לא עניים. רחוק מזה. אני שכירה במשרד עורכי דין ובעלי יועץ חינוכי בישיבה תיכונית, ואנחנו מפרנסים את עצמנו בכבוד, ובכל זאת ההפקה שעשו אותם הורים לילדה שלהם גדולה עלינו בכמה מספרים. אני מדברת איתך על מנות קונספט ועיצוב מיוחד, והילדה עצמה נכנסה ממש מתחת לרצפה במופע פירוטכניקה.
אני לגמרי מפרגנת וחושבת שמותר לכל אחד במדינה החופשית שלנו לעשות מה שהוא רוצה בכסף שלו אבל מנסה להבין מה בדיוק אמורה לעשות הילדה שהולכת לחגוג את שמחת בת המצווה שלה אחרי שראתה את ההפקה שעלתה יותר מ-150 אלף שקל.
לפני תחילת השנה שעברה דיברנו כמה הורים עם מנהלת בית הספר, והיא ציינה שלצערה אין לבית הספר שום אמירה בעניין מעבר לאמירה החינוכית של המחנכות בכיתה שהן דוגלות בצניעות ובערכים, אבל כל זוג הורים רשאי כמובן לעשות כרצונו.
עמדנו בפני עוגמת נפש גדולה: תכננו את האירוע באולם של בית הכנסת הקהילתי שלנו (אנחנו גרים בירושלים), ומתוך מצוקה שיתפנו את המחנכת שלה, והיא באה בשעה שמונה בערב ונשארה עם הילדה שלנו כל הלילה!
בשלב כלשהו נכנסנו לחדר ואמרנו לה שאנחנו מאוד מעריכים אותה, אבל היא כבר נמצאת איתה כמה שעות, וברור לנו שיש לה חיים ומה לעשות, ואנחנו מעריכים מאוד את זה שהיא ניסתה. אבל המחנכת הזו לא ויתרה ואמרה לנו שהיא תישאר עם הילדה שלנו כמה שהיא תצטרך. היינו בהלם ממסירות הנפש הזו. זה נראה לנו מוגזם, אבל המחנכת בשלה.
בשלב כלשהו המכשיר שלה צלצל, והתברר לנו שמרוב שהייתה חדורת משימה שכחה שהיא ובעלה הזמינו כרטיסים לאירוע הערב. כאן ממש הרגשנו חוסר נעימות והתעקשנו שתלך. להיות עם הילדה שלנו שעות זה משהו אחד, להפסיד כרטיס ולהסתכן בשלום בית זה כבר משהו אחר לגמרי. אבל כמה שלא ניסינו היא אמרה לנו שלא סתם היא בחרה בבעלה, כי רק הוא מוכן לקבל את העבודה החינוכית שלה ויבין באמת את המקרה, וזו לא פעם ראשונה שזה קורה להם. היא הסבירה לו את המצב ואמרה לנו שזה בסדר גמור, ובסופו של דבר נשארה עם הבת שלנו עד הבוקר! בבוקר הילדה הסכימה סוף-סוף לקיים את האירוע, ואנחנו נשארנו פעורי פה.
כששאלנו את הילדה מה אמרה לה המחנכת היא סיפרה לנו איך שהיא שיתפה אותה שהיא, בניגוד אלינו, באה מבית עני מאוד, וחגגו לה את בת המצווה בחצר של הבית שלה, אבל היא הבינה שכל חברה שבאה לחגוג איתה באה לחגוג רק איתה, ולא בגלל כל מיני סיבות חיצוניות ולא קשורות כמו מנות גורמה או דברים אחרים שכיף לחוות. המחנכת הצעירה הזו הצילה לנו את האירוע והצילה לבת שלנו את הדימוי העצמי.
כאן אנצל את הבמה החשובה שלך ואכתוב לכל ההורים שחושבים שאירוע הוא סמל סטטוס כמו ג'יפ יוקרתי: לא איכנס לכם לכיס, ותעשו מצידי מה שאתם רוצים בכסף שלכם. מפרגנת לכם. אבל שתדעו שאם אתם רוצים להעניק מתנה אמיתית לילדה שלכם לקראת בת המצווה, זו מתנה שלא צריכה לעלות עשרות אלפי שקלים אלא פשוט להצמיח אצלה את המודעות הפשוטה והרגישות לאחר.
שהיא תדע שלמרות שההורים שלה היו יכולים לקנות לה את השמיים הם ויתרו על זה בגלל הרגישות לילדות אחרות, שגם הן רוצות לשמוח. תאמינו לי שהמתנה הזו תשמש אותה הרבה יותר לכל החיים.
בתקווה להבנה, תמר א".
אז גם אם לכאורה אין לבית הספר מה לעשות מעבר לשעות הלימודים, בוודאי שיש למחנכים מה לעשות בעניין בכל מה שקשור להטמעת ערכי הצניעות והסולידריות החברתית לתלמידים ולתלמידות. לפעמים העסק מורכב יותר, לפעמים זה בכלל לחץ של המשפחה, אבל נראה שאין כמו בר מצווה או בת מצווה בשביל להעביר את המסר הזה: אושר ושמחה ודאגה לאחר חשובים לא פחות מבת מצווה עטופה בנצנצים ובקונספט. למעשה הם חשובים יותר. הרבה יותר.