אלול – אני לכותל ובקרוב למקדש

01
תפילות השבת בשילוב הלל ומוסף ראש חודש בכותל – הם שילוב מנצח, ועוד בראש חודש הרחמים והסליחות.
למרות התראות החזאי על עומס חום כבד בירושלים, חשנו בשבת עומס ברבדים אחרים לגמרי – רחוב יפו היה עמוס ברצים שניצלו את השעות הקרירות שלפני הזריחה לתרגול ספורטיבי. רחבת הכותל הייתה עמוסה באורחים ובאורחות. הרחבה העליונה הוכנה לקראת אירועי הסליחות הגדולים. הוסרו החומות שהוצבו בה כדי לסייע לחפירות הקרדו והמקוואות שמתחת לרחבת הכותל.
פגשתי בידידים רבים שפקדו את הכותל בשבת מיוחדת זו של הלל והודיה ובראשם ח׳׳כ אופיר סופר, שהביא איתו מלוא הטנא תודה והודיה לה׳, יחד עם רעייתו ובנו החייל הקרבי המתוק, שבאו להודות על ההישג הכפול בפריימריז – גם על כיבוש המקום השני הנכסף, וגם על האיחוד המוצלח עם מפלגת ׳עוצמה יהודית׳, איחוד משמח שהוכרז עליו ממש בכניסת השבת.
ועוד חברים יקרים כמו – מרדכי כהנא, מנכ׳׳ל משרד ההתיישבות, שהגיע עם משפחתו ממעלות שבגליל העליון לבקר את ההורים המופלאים הגרים ברובע – הרב נחמן כהנא ורעייתו. ידידי האהוב, זאב-ולול הורוביץ – היזם הנמרץ, מבוני הארץ השלמה. ידידי, ר׳ מתי דן, הכהן, מגואלי ירושלים, וגם משפחת קמחי היקרה, מהיישוב ׳עלי זהב׳ שליד ׳ברוכין׳, אנשי חסד ואמונה ועוד ועוד.
02
בפרשת ראה שקראנו בשבוע שעבר בכותל ספרתי 16 פסוקים בהם מופיעות, בצירופים שונים, שוב ושוב, המילים המצוות לעלות לבית המקדש ולעשות את חובותינו – ״במקום אשר יבחר ה׳ לשום שמו שם״.. צמרמורת אחזה בי. הינה אנו עומדים כאן, למרגלות המקום הקדוש והנורא שבו בחר ה׳ לשכן שמו שם, אך אין אנו יכולים לפקוד אותו ולעשות חובותינו – מעשרות, ביכורים, הודאות, קרבן פסח, קורבן חגיגה, עלייה לרגלים, קורבנות חטאת ותודה, שלמים ועולות ועבודת כהן גדול ביום הכיפורים, לכפר על עם ישראל.
והינה כשהגיעה תפילת המוסף של שבת ראש חודש קיבלתי תשובה והסבר ב׳ואתה יצרת׳ – ״לפי שחטאנו לפניך, אנחנו ואבותינו – חרבה עירנו, ושמם בית מקדשנו… ונוטל כבוד מבית חיינו.. ואין אנו יכולים לעשות חובותינו בבית בחירתך״.
ליבי נשבר, מה עוד צריך לעשות כדי שנזכה לעלות לבית המקדש? עד מתי ניאלץ לראות בכותל המערבי כמקום תפילה עיקרי? מתי נזכה לדבר האמיתי, לעלות בקודש, להמשך התגשמות חזון הנביאים? ליבי הלם בחוזקה. חששתי שאנו מתרגלים להסתפק בתחליפים ויש חשש שעם ישראל, חרדים, דתיים וחילונים, יאמץ את המצב הקיים וישכח את זכותנו הא-לוקית, המוסרית וההיסטורית לבנות בהר הבית את בית הבחירה. יש חשש שאט אט נזנח את חובתנו לכסוף לבניין המקדש, בתכלית הכוסף.
לפתע הגעתי בתפילת המוסף המתוקה של ראש חודש לשורות הבאות שהאירו לי באור יקרות את הווייתנו בדור הגאולה – ״יה׳׳ר מלפניך ה׳ א-לוקינו וא-לוקי אבותינו, שתעלנו בשמחה לארצנו ותטענו בגבולנו… ושם נעשה לפניך קורבנות חובותינו״.
וזהו הסדר שאליו אנו צריכים לשאוף בכל כוחנו, באחדות, ובנחישות:
א. קיבוץ גלויות – כפי שמתבצע אט אט וטרם הושלם, בדור הזה.
ב. כיבוש הארץ – עדין לא השלמנו את שחרור הארץ, לא הדפנו כליל את אויבינו הקמים עלינו לכלותינו, ועדין לא יישבנו את כל מרחביה.
ג. חזרה בתשובה מאהבה – ״ושם נעשה לפניך…״ – נעשה ונשמע… ״באהבה כמצוות רצונך״ – לעשות רצון ה׳ באהבה.
ובהמשך תפילת ראש חודש מופיע משפט מבטיח של אמונה גדולה המתייחסת לימינו אלה – ״ויהי החודש הזה סוף וקץ לכל צרותינו!״.
כשעומדים בתפילה מול כותלנו המתוק, זוכים לרוממות של קדושה שבאה מתוך שיחה ישירה עם ריבונו של עולם. שיחה קרובה, שיחה אינטימית ומחבקת. גם התשובות מגיעות כאן די מהר ואיתם סימנים נסתרים וגלויים על קבלת התפילות האישיות והכלליות, בחזקת – ״יהיו לרצון אמרי פי והגיון ליבי לפניך״.
שנזכה להשלים בע׳׳ה את שלושת השלבים, לגאולה שלמה בקרוב ממש.
03
בשבוע שעבר הלך לעולמו לאחר ייסורים קשים, הרב שמואל זעפרני זצ׳׳ל, ראש לשכת הראשון לציון, מורנו ורבנו, הרב מרדכי אליהו זצ׳׳ל.
אלפים הגיעו בערב שבת לחלוק כבוד אחרון למי שהיה המגדלור שהפיץ במשך שנים רבות את האור שבקע מלשכת הרב אליהו.
זכיתי להיות ׳בן בית׳ אצל הרב מרדכי אליהו ומתוך כך הכרתי גם את הרב שמואל זעפרני. הרב שמואל קיבל אותי בחום רב, במאור פנים אופייני, בטוב לב ובחוכמה נפלאה, וסלל לי את הדרך להבין לעומק את הדרכותיו המופלאות של הרב מרדכי אליהו.
כשהתעוררה אצלי שאלה דחופה בענייני עסקים, העסקת עובדים, בענייני הלכה וחסד, בנושאי יישוב הארץ, או בהקשר לשחרור פולארד או שחרור עצירי הפגנות או עצירי מלחמה בטרור, או בנושאי עצירת הנסיגה בגוש קטיף וכד׳, הייתי נכנס לבית הרב אליהו ומשוחח עימו. לרב אליהו הייתה סבלנות והקשבה מיוחדת. לעיתים, כשנזקקתי לפגישה דחופה, בלשכת הרב אליהו, הרב שמואל היה קובע לי, כבמטה קסמים, פגישה במועד קרוב מאוד. זאת למרות שלוח הפגישות של מרן היה עמוס מאוד, בהיותו גם ראש אבות בתי הדין, גם דיין, גם פוסק הדור, גם מנהיג רוחני, גם ראשון לציון, גם ראש כולל, גם כותב פסקים וספרים, גם רב קהילה בקריית משה, גם ראש משפחה נפלאה, גם מרצה בחסד, גם איש חסד – ׳עוזר דלים׳, גם פוסק בענייני טהרה ועוד.
הרב שמואל דברר וניווט את הפעילות העצומה בלשכת הרב. בענווה גדולה ובהתבטלות עצומה. הרב שמואל ניהל הכול בחן רב ובתושייה מיוחדת. הרב שמואל הקפיד ללוות את הרב בכל פגישותיו בארץ ובעולם. הוא היטיב לסכם דברים, להיות לאוזן קשבת, לעוץ עצה, ולהקל על רבנו במסעותיו.
לעיתים קרובות הצטרפה למסעות גם הרבנית, צביה, תליט׳׳א. הרב אליהו, מבחינת הכשרות, לא טעם דבר מלבד תבשיליה של רעייתו. זו רק דוגמה קטנה של מורכבות בתפעול לשכה של רב כה מיוחד.
הרב שמואל בצניעות רבה, שימש כגשר לאנשים רבים שרצו להתברך ולהתייעץ עם הרב אליהו.
הרב שמואל ארגן את הפגישות של הרב עם ראשי ממשלות, שרים ונשיאים רבים, שחפצו להתייעץ עם הרב או לקבל ברכתו.
הרב שמואל בחוכמה, בתבונה ובעדינות רבה, התלווה אל הרב מרדכי גם בביקוריו אצל הרבי מלובביץ׳. הרב אליהו העריך מאוד ואהב את הרבי. הרב שמואל וגם יתר המשתתפים בפגישות הארוכות, חשו שהערכה הייתה הדדית…
הרב שמואל ליווה את הרב אליהו בביקוריו הרבים בכלא האמריקאי הקשוח והשמור בעולם, אצל יהונתן פולארד. בביקוריו, היטיב הרב אליהו לחזק את פולארד ולעודדו. יהונתן מספר היום שהביקורים האלו חיזקו את אמונתו ושמרו עליו, בין השאר, לבל ישים קץ לחייו. זה לא היה קל.
בזכות הרב שמואל נשארו לנו תיאורים רבים ומפורטים על מסעותיו של הרב מרדכי ועל המופתים הקטנים והגדולים שקרו בדרך. הרב שמואל בתבונתו ובמסירותו, היטיב לתאר ולשקף לנו את ענוותנותו הרבה ואת מידותיו המיוחדות של הרב אליהו.
הרב שמואל זכה להקים דורות של תלמידי חכמים וקציני צבא בישיבת ההסדר ׳המאירי׳ שהנהיג בקריית משה בירושלים.
הרב שמואל כתב ספרים, שאת חלקם זכינו להפיק ולהפיץ באמצעות ׳פרסומי ישראל׳. לפני כשבע שנים, לאחר שהרב אליהו נפטר, הוצאנו לאור עבור הרב שמואל, ספר מקיף ועב קרס, מאמרי שביעית – ׳תלמוד השדה׳ – שכתב בטוב טעם, בנושא הלכות שמיטה בדור הגאולה.
הרב שמואל ליווה את הרב אליהו גם לטקס חנוכת המשרדים חדשים של ׳פרסומי ישראל׳ בגבעת שאול בירושלים. הרב מרדכי אליהו קבע את המזוזה בפתח הראשי של משרדי החברה שלנו, ובירך אותנו ואת כל צוות העובדים היקרים בכל מילי דמייטב.
הרב אליהו היה גם הסנדק של אביה יהושע היקר שלנו. כשהתוודע הרב אליהו למפעלי החסד של ׳קרן אביה׳, הרב ביקש ממני שאוציא חוברת מקיפה שמספרת ונותנת פרטים על עולם החסד והנתינה של חברי הקהילה הדתית לאומית, בשכונות ירושלים.
״כל אחד צריך חוברת כזו, כדי שיוכל להיעזר בה וגם כדי שיוכלו ללמוד איש מרעהו, כיצד להרבות חסד בעם ישראל״ כך הרב.
בביקורו במשרדי החברה שלנו, הרב זעפרני הראה בהערכה רבה לרב מרדכי אליהו את ׳אלבומי המקדש׳ שהפקנו בשפות שונות.
הרב אליהו עיין בספרים בעניין רב, מישש את הכריכה המפוארת שעליה התנוסס דיוקן בולט ומוזהב של ארון הברית.
״עלינו להיזהר לא לייצר תבליטים של כלי המקדש, אפילו שהם רק מנייר, כי אסור לעשות תבנית של כלי המקדש״. פניי קדרו. הרב אליהו הבחין מייד במבוכתי. הרב חייך את חיוכו החם והלבבי וליטף אותי, כאות חיבה. ״אל תחשוש, ישראל יקירי, לכם מותר לייצר תבליטים של כלי המשכן… כי אתם עושים זאת לצורך הוראה ולימוד. השחזור, השימוש והבנייה של כלי המקדש והתרגול של עבודת הכוהנים, מותר ואפילו חיוני בימינו. המקדש השלישי עומד לרדת אלינו מן השמים, (כך פסק הרב) ובעלי המלאכה יצטרכו לייצר את הכלים כפי שתרגלו – חזק ואמץ!״.
כך ועוד הנחה ועודד אותי הרב אליהו בטקס חנוכת הבית של משרדי ׳פרסומי ישראל׳, תוך שהוא מברך ומחזק את כולנו בדרכו הטובה.
אני מתגעגע מאוד לרב מרדכי אליהו ועכשיו אתגעגע גם אל הרב שמואל זעפרני. יהי זכרם ברוך.
שבת שלום של חסד ואהבת ישראל מתוך אחדות גדולה, למען בניין התורה ובניין הארץ. כפי שלימד אותנו הרב מרדכי אליהו.