בשבוע שעבר הלך לעולמו אחד מהפסיכולוגים החברתיים המובילים בתחומו: וולטר מישל, מחבר הספר האלמותי 'מבחן המרשמלו', שזוהי מהותו בתמצית: מראים לילד מרשמלו ולאחר מכן נותנים לו לבחור; או שיאכל את המרשמלו כאן ועכשיו או שינסה להתאפק, לדחות את הסיפוק המיידי שלו, ובתמורה יוכל לקבל בהמשך שני מרשמלו.
בספר 'מבחן המרשמלו' (יש גם סרטון מפורסם שמובא ב'קטנה ברשת') מסכם מישל עשרות שנים של מחקר ומסביר מדוע היכולת לדחוק סיפוקים ולתעדף את האושר שלנו משליכה על הרבה יותר תחומים מעוד השגת ציון גבוה בפסיכומטרי או הכנסה כספית גבוהה יותר.
מישל מבודד את כוח הרצון ומסביר מדוע המיומנות החשובה הזו כרוכה באופן ישיר בחיים מאושרים יותר וכן בהתמודדות תכליתית ומועילה עם רגשות כואבים וגם עונה על השאלה: האם כוח הרצון הוא בעצם תכונה נלמדת או מולדת?
והינה סיפור אמיתי מערב החג: אני אוהב תמיד לשתות קפה לפני כניסת השבת או החג, אולם הפעם הייתי ממש רעב, ולכן לא יכולתי להתאפק ואכלתי נקניקיות בשריות בעוד ילדיי סירבו בתוקף לאכול נקניקיות מאחר שרצו לקבל ביצת הפתעה. באותו רגע הרגשתי הזדהות מלאה עם משפטו של מישל, שהעיד על עצמו שהוא למשל לא היה עובר היום את מבחן המרשמלו.
מה שכן, לפחות עכשיו אני יודע מאיזה צד הגיע כוח הרצון של ילדיי.
החיים מזמנים לנו מגוון אפשרויות אין-סופי כמעט להדגים לילדינו שליטה עצמית ודחיית סיפוקים: החל בנסיעה פשוטה בכביש והתאפקות שלא לצפור כאחוזי תזזית לנהג שנתקע לפנינו וכאילו החליט לעשות לנו דווקא, ועד לנשנושים ולאכילת דברים מתוקים. העניין הוא שילדים לא צריכים יותר מדי הסברים. הם כבר מבינים לבד.
זכור לי סיפור מפורסם שהסתובב אצלנו בישיבה על אחד מהמחנכים שהיה מעשן קבוע בהפסקות. בעקבות הערה אגבית וחצופה משהו של תלמיד שאמר לו: "תגיד, המורה, איך אתה יכול לדבר איתנו על דחיית סיפוקים כאשר אתה מעשן קבוע בהפסקות?" החליט אותו מחנך להפסיק לעשן בתחומי בית הספר ולפני התלמידים.
על הנייר ההחלטה הזו אולי מסתכמת במשפט. מבחינתו היה מדובר בלא פחות ממלחמת עולם.
טיפים להורים:
מומלץ מאוד לפתוח את עניין דחיית הסיפוקים ולשתף את הילדים בקשיים ובסיפור האנושי, במורכבויות ובהתמודדויות שאנחנו עוברים כהורים. במקום לחטוף עוד גלידה ולשתוק כאשר הילדים כבר יודעים בדיוק מה הולך, לשתף אותם בהתמודדות: "ממש בא לי גלידה, אבל אני יודע שאם אוכל, אחר כך אצטער על זה".
מובן שגם כאן חוכמת המינון צריכה לדייק את העניין; המטרה אינה שמעכשיו הילדים יהיו שותפים בכל המורכבויות שלנו, אולם די בפרומיל מהן כדי להטמיע בהם כבר מגיל צעיר מאוד את התובנה המעשית לחיים: בדרך כלל מי שמצליחים להתאפק ולוותר על מרשמלו אחד, מקבלים בסוף שני מרשמלו.
והכלל הזה לא תקף רק למתמטיקה אלא בעיקר למתמטיקה של החיים.
להזמנת הרצאות לחדרי מורים ולנוער בנושא ההתמודדויות של דור ה-Z עם גיל ההתבגרות, מוזמנים לפנות לאבינועם הרש:
052-3273384,
avinoam811@gmail.com