אמיר אביבי

אבא
משפחה ספרדית, דור 14 בירושלים. 51 שנה דיפלומט, שגריר ישראל בקולומביה, צ׳ילה וטורקיה ומשנה למנכ״ל משרד החוץ. אחד בדורו. הדיפלומט המוערך ביותר בהיסטוריה של משרד החוץ. קשה לתאר את תחושת התרוממות הנפש בכל פעם שאני פוגש מישהו שעבד איתו ושומע תמיד את אותה תגובה: ״אתה יודע איזה איש מדהים אבא שלך?״.
אימא
אימי מדלן נולדה בבולגריה ובגיל שנה עלתה עם המשפחה לארץ ערב ההכרזה על עצמאות. כל הבולגרים נסעו ליפו ואימי עם הוריה ואחיה הגיעו לירושלים לבקעה, שם התגוררו הסבים שלי כל חייהם. אישה חזקה, מוכשרת ודומיננטית. העוגן המשפחתי והכוח המניע שאפשר לאבי לעשות קריירה מזהירה.
החצי השני
ענת אשתי האהובה וחברת הנפש שלי. קצינה במיל׳, אימא לחמישה ילדים, בוגרת תואר ראשון בכלכלה ובספרות אנגלית, ובעלת תואר שני במנהל עסקים בארה״ב. עבדה שנים רבות בתעשייה ובהמשך כעיתונאית שוק ההון ב׳כלכליסט׳. מתנדבת כנהגת אמבולנס וחובשת בכירה, וחברת מועצה אזורית חוף כרמל. יותר מכול ענת שותפה לדרך בכל מה שקשור לביטחוניסטים. כשהתייעצתי לגבי שם שיהיה מילה אחת, אמרה לי: אתה עוסק בביטחון אז אתה ביטחוניסט, וכך נולדה תנועת הביטחוניסטים.
המשפחה
אנחנו משפחה גדולה ורב גונית. ענת ואני נשואים 18 שנה, נישואים שניים, גידלנו חמישה ילדים, שניים שלי, לענת שלושה. הדובדבן שבקצפת אלה שני הקטנים המשותפים שלנו, בני 12 ו-9 , צמד חמד והדבק של המשפחה המיוחדת שלנו.
ירושלים
העיר היפה והמרגשת שיש בעולם הזה, ואני אומר את זה כאחד שראה הרבה מאוד עולם עם המון שליחויות כילד וגם בתפקידיי השונים. בירושלים נולדתי, זה כור מחצבתי.
הנדסה קרבית
שירתי 30 שנה בצבא ואת רוב שירותי עשיתי בחיל ההנדסה הקרבית. בתחילת שירותי זה היה חיל שחיפש את דרכו במציאות שאחרי מלחמת יום הכיפורים ומלחמת לבנון. עם השנים חיל הנדסה הפך לחיל מוביל באיכות האנושית, בחשיבות שלו בשדה הקרב, ברלוונטיות וביכולות, והתעצם בהתאם. שמח על הזכות הגדולה שהייתה לי לשרת במקום מיוחד זה.
מבקר מערכת הביטחון
תפקידי האחרון בצבא כתא״ל. תפקיד שבו הייתי אחראי לנהל את כלל הביקורות על מערכת הביטחון, ממוכנות למבצעים ולמלחמות בכל הזירות ועד לפרויקטי ענק, רכש סייבר ועוד. זה תפקיד ייחודי שהופך אותך למומחה למערכת הזאת מזווית שאף אחד אחר לא זוכה לראות בעומק וברוחב.
משה בוגי יעלון
עם סיום תפקידי כמפקד גדוד 605, נבחרתי על ידי בוגי להיות ראש לשכתו בלשכת הרמטכ״ל. זו הייתה זכות גדולה מבחינתי לעבוד עם בוגי, אדם אמיץ ביכולת קבלת ההחלטות שלו, ראיתי זאת לא פעם בהחלטות של חיים ומוות. ללא ספק התפקיד המעניין ביותר שעשיתי, הכולל חשיפה לכל תהליך קבלת ההחלטות של מדינת ישראל. לצערי רמטכ״לים מוערכים ביותר ומוכשרים בוחרים ללכת לפוליטיקה, מקום שדורש סט יכולות לעיתים שונה לחלוטין ומאבדים הרבה מהיוקרה שלה זכו בצדק.
תוכנית ההתנתקות
קו פרשת מים בשבילי. ראיתי מאוד מקרוב את תהליך קבלת ההחלטות הקלוקל, כאשר ראש הממשלה שרון החליט מבלי להתייעץ עם הצבא על מהלך דרמטי בעל השלכות שאנחנו משלמים עליהן עד היום ביוקר. הייתי בדיון הקבינט כשבוגי כרמטכ״ל ודיכטר כראש השב״כ התריעו שעזה תוך שנה תהפוך לחמאסטן וכך בדיוק היה. שמעתי את כל ה׳לשעברים׳ מזמרים את אותה המנגינה שההתנתקות תביא שלום ושאם זה לא יעבוד נשטח את עזה, והיה לי ברור שהכול מנותק מהמציאות.
׳הביטחוניסטים׳
תנועת הביטחוניסטים כבר מונה כ-17 אלף חברים, אלפי קצינים במיל׳, מפקדים, לוחמים לשעבר וגם מכיניסטים וציבור שחשוב להם ביטחון ישראל. גורם משפיע בקבלת ההחלטות ובעיצוב התודעה הלאומית והבינלאומית. גאה על הזכות להיות המייסד של ארגון מופלא זה.
ריבונות ביהודה ושומרון
אין קיום לאורך זמן לישראל בלי יו״ש, ולכן ככל שנקדים לקדם ריבונות דה פקטו ודה יורה בבקעה ובהתיישבות, כן ייטב. רוצים יותר ביטחון? תביאו עוד שני מיליון יהודים ליהודה ושומרון. האם זה אומר שצריך לתת לשני מיליון פלשתינים אזרחות ישראלית? חד משמעית לא, יש מגוון פתרונות רחב שמאפשר המשך ניהול עצמי של הפלשתינים, וזה לא עומד בסתירה לריבונות.
הרשות הפלשתינית
גוף מסוכן, מושחת ורקוב שעבר זמנו ובטל קורבנו, וטוב שיתפרק כמה שיותר מהר. במערכת הביטחון יש נטייה לדבר על חשיבות התיאום הביטחוני, אך צריך לזכור שכל המערכה לדה לגיטימציה בעולם, התשלום של מיליארדים למחבלים, ההסתה במערכת החינוך – זה הכול הרשות. להתחיל לחשוב על אלטרנטיבות.
מדינה פלשתינית
אם רוצים אז בירדן או בעזה וסיני, לא ביהודה ושומרון. הגיעה העת לחשוב מחוץ לקופסה על פתרונות חדשים. עם עזה בידי החמאס ועם ההתפרקות הקרובה של הרשות, השנייה כל הרעיון הוא לחלוטין לא רלוונטי ומוטב שנתמקד בקידום ריבונות.
נוער הגבעות
זכיתי לראות הרבה חברה טובים שמצאו את מקומם בעשייה ציונית ואף התגייסו לצבא ותורמים באופן משמעותי, כולל ביחידת ספר המדבר שהוקמה על בסיס חברה עם רקע של נוער גבעות. הרוב המכריע של הציבור הישראלי לא באמת יודע במה מדובר. לצד זאת יש כאלו שפועלים בניגוד לחוק ותוך פגיעה בחיילים או נגד פלשתינים, אלה דברים שצריך להוקיע ולטפל בחומרה.
המנהל האזרחי
גוף שזקוק לשינוי גדול והכוונה. אני סבור שנוכח השינויים בממשלה הנוכחית בהחלט ייתכן שנראה מנהל אזרחי שמבין שאסור לאפשר לפלשתינים להשתלט על יו״ש.
שוויון בצה״ל
מושג לא רלוונטי. צבא לא אמור לעסוק בשוויון, הוא עוסק בהכנות למלחמה ובחתירה לניצחון. המושג הרלוונטי שבגינו בוחנים שירות נשים הוא מיצוי הסד״כ, קרי, איך להוציא את המקסימום מהאיכות שעם ישראל מביא לצה״ל. כאן חשוב שהמיצוי יהיה רלוונטי ושערך הניצחון יהיה הערך המוביל. לצה״ל אסור להיכשל בעניין זה.
גיוס חרדים
לאט אבל בטוח ולא בכוח. יש מקום להרחיב את גיוס החרדים, ובוודאי כל אלה שאינם לומדים תורה ושנשרו. יש גם מקום נוכח אתגרי העורף להשתמש בהון האנושי של החרדים לבניית פלוגות משמר לאומי במשטרה ומג״ב שיגנו על הערים החרדיות והשכונות, כמו גם גיוס לכיבוי אש ולמשימות לאומיות נוספות.
שאיפות פוליטיות
לא כרגע. מבחינתי המשימה היא לבנות תנועה שתבטיח את ביטחון ישראל לדורות. הביטחוניסטים זה אירוע שיהיו לו השלכות לדורות. לבנות מערכת כזאת לוקח שנים וזו רק ההתחלה.