אסיר מספר 465

״אני מרגישה כל כך בודדה. אם אתחיל לדבר העצבים יעלו לי ופשוט אתחיל לבכות, לצעוק ואני לא יודעת מה עוד אני עלולה״.
״אולי גם תעיפי עלי משהו?״, קטע אותה חיים.
״חיים אולי די?!״, הרימה עליו את הקול
״את מתכוונת אסיר 465?״, שאל.
״את מבינה על מה אני מדברת? נותן לי הרגשה שהבית הזה זה כלא ואני סוהרת״, פנתה אלי שמחה.
״ככה אני מרגיש, לאסירים במעשיהו יש יותר חופש ממני, כל היום אל תצא עם החברים האלה אני לא סובלת אותם, מתי אתה חוזר מהעבודה? תקנה בדרך שמן,,, תביא מפה תלך לשם וזה לא נגמר. בכלא, מורידים לך שליש על התנהגות טובה״, אמר.
״חיים, מגיע לך לחיות בבית שאתה מרגיש בו חופשי, שאף אחד לא שולט בך ככה וגם לך שמחה מגיע לחיות עם בן זוג שמבין אותך. אבל קודם ננסה להבין, באיזה מקומות כל אחד מכם מרגיש איבוד שליטה. שמחה, נשמע שאת משועבדת לכעסים שלך, הם לא מאפשרים לך לבחור בחיים. אצלך חיים, אני רואה שאתה משועבד לפחדים שלך, הם מייצרים אצלך דפוס של ריצוי אינסופי… בואו נשים רגע את עניין האשמה בצד. אני מבקשת שנדבר על המקום התודעתי ממנו אתם פועלים לתוך הקשר, ככה נזהה את שורש הבעיה. לבני אדם יש רצון טבעי לחפש חופש ועצמאות. אתה חיים מחפש חופש מכל המשימות וההגבלות שהזוגיות שלכם מייצרת. וגם את שמחה מחפשת חופש מכל הרגשות שחיים מעורר בך. שימו לב מה קורה לאנשים אחרי שהם זוכים בלוטו, יש להם חופש לקנות או לעשות כל מה שעולה על רוחם ובכל זאת הם מדווחים על דיכאונות. איך יכול להיות שהם יכולים לאפשר לעצמם להשיג הכל ובכל זאת הם סובלים?
״יש להם חופש מזויף, אין להם חופש תודעתי. הדרך להגיע לשחרור וחופש אמיתיים מגיע על ידי גבול שכרוך בנשיאת עול, זה רעיון שצריך להבין בדקויות ולעומק על מנת שלא יווצר חלילה עיוות לדבריי, על זה נאמר ׳עבד ה׳ רק הוא חופשי׳. אם תעברו למצב שבו אתה בוחר בזוגיות הזו בקשר עם רעייתך לא מתוך אינטרס ופחד אלא רק כי בחרת בכך, זה יוביל אותך לשחרור ולתחושת חופש אמיתית.
״אבל אני רוצה להיות חופשי. את בעצם אומרת לי שעל מנת להיות חופשי אני צריך לבחור להיות עבד? זה לא סתירה?״, שאל חיים.
״הנפש שלנו בנויה להכיל מורכבויות והפכים. הנפש שלנו מצד אחד נמצאת בתוך גוף מגביל ומצד שני הנשמה מושכת למעלה, עם משהו רוחני גבוה יותר. אנחנו תמיד נמצאים בתוך קונפליקט פנימי אינסופי. הנפש חייבת להיות משועבדת למשהו. כל הניסיונות להגיע לעצמאות ולחופש ללא גבול בסופו של דבר הם מביאים לריסוק ולשבירה. אנחנו נעשים עבדים של האגו, הכבוד, התאוות, הרגשות, הפחדים, הכעסים… על מנת להפסיק להיות משועבדים למקומות כל כך נמוכים, אנחנו צריכים לבחור להיות עבדים של משהו גבוה יותר. שמחה, את כבר תקופה ארוכה כועסת על חיים בעלך, את נלחמת ברגשות הקשים ופעם אחר פעם הם מנצחים אותך.
רגשות עצמאיים זה נזק רגשי מאוד גדול שמוביל אחר כך גם לנזקים בריאותיים. את הרגשות צריך לכוון ולמקד, לצמצם אותם ולשעבד אותם להתבוננות שכלית״.
״אז איך אדע מה הדבר הנכון שאני אמור ׳להשתעבד׳ אליו?״ שאל חיים.
״יש לזה נוסחה פשוטה: ככל שהגבול שאליו אתה מכוון את הכוחות שלך הוא מצומצם וקטן יותר ככה אתה מצומצם ביכולת שלך להביא לידי ביטוי את כל כוחות הנפש שלך. הכלי הגדול ביותר שאפשר להשתעבד אליו ולהעביר אליו את הכוחות זה כמובן א-לוקים. כל השעבודים החל מכעסים, פחדים, חרדות וכו׳ ועד לשיעבודים חומריים כמו קניות, אוכל, תאוות ועוד, הם עבדויות ביניים והבורא לא מעוניין שתהיו עבדים של עבדים.
הדרגה בה יש את דרגות החופש הגבוהים ביותר היא בעצם עבודת הבורא, כי הוא אינסופי ועל כן החופש האמיתי נמצא שם. אנחנו פשוט מפספסים את הנקודה הזו שיש לנו יכולת להיות בתודעה כזו גדולה שמסוגלת להכיל את כל האורות שלנו, את כל הרגשות ואת כל המחשבות שלנו והיא תודעת האלוקות. עכשיו בואו נוריד את זה רגע למציאות. הזירה הממשית הרחבה ביותר להזרמת כוחות גדולים לתוך כלים היא הקשר הזוגי . לא סתם אמרו חז״ל שזוג זכו שכינה בינהם. כשאני בוחר להיות משועבד לקב״ה, אני בוחר להיות משועבד לזוגיות ולבית שבניתי תחת מכלול מצוות הקב״ה. בתוך תודעת השעבוד הזוגי, שם מגיעה מנוחת הנפש כי אני מכוון את כל הכוחות שלי לתוך הכלי הזה שנקרא זוגיות. העבודה הכי חשובה שצריך אחרי שבחרתי זה מיקוד. לא להרשות לכל מחשבה להיכנס לראשי, לא לתת לרגשות שלי להשתולל, לעבור מקטנות מוחין לגדלות מוחין, מוח שליט על הלב. כל פעם שהאדם הופך את חווית העול לתודעת בחירה אז הוא חופשי והוא יכול להיות בשמחה אמיתית״.
״אני אגיד לך את האמת? כל העול הזה חונק אותי״ התנגד חיים
״כי לא בחרת. לנפש יש מוטיבציה להשתחרר מהעול, אבל אם אתה מצליח להתחבר למשמעות של לשמח את אשתך ולהבין שבנתינה שלך אתה דואג לרווחתם של ילדיך, אז תוכל להתחבר לנקודת התענוג וכבר לא תרצה לברוח״, הסברתי לו.
״וזו העצמאות בנפש? זה נקרא להיות חופשי באמת?״ שאלה שמחה.
״אם נדייק מבחינה לשונית, המילה שממנה נלקחה המילה עצמאות: עצמיות. עצמיות – היא חיבור לנקודה יותר פנימית ויותר גבוהה בנפש שהיא דווקא דורשת השתייכות. חיים, עבד תהיה בכל מקרה, השאלה של מה? של חופש מדומיין או של משהו גבוה ממך? הבחירה הזאת שלכם להיות עבדים למשהו גבוה מכם, היא מאוד משחררת. רק כך הזוגיות שלכם תתן לכם חווית חיים של מימוש ולא חווית חיים של חוסר״. ■