במכללת גבעת ושינגטון מלמדים חינוך מתוך ניגון פנימי, ואת החוג למוזיקה אפשר לשמוע ממרחקים לא רק באוזניים כי אם גם בחיבור האמיתי למקצוע, לכלים ולמנגינה. • במסגרת חגיגות הכרת המל"ג בעשייתו מונתה בחוג למוזיקה ראשת חוג חדשה ומלאת אנרגייה, והיא מתכננת לקדם את החוג ולהדגיש את ייחודיותו, וכמובן לסייע לנגן את הניגון הבוער במורים ובתלמידים • יש עוד שבועיים להרשמה, ומי שעדיין מתלבטים מוזמנים לכוון את כלי הנגינה: בדיוק בשבילכם הבאנו ריאיון מיוחד עם ראשת החוג למוזיקה ד"ר רחלי גלאי
אנו שמחים להודיע, בתופים ובמחולות, על תחילת שנת הלימודים תש"ף במוסדות האקדמיים. ההתרגשות לקראת יריית הפתיחה תמיד גורמת לפרפרים בבטן של סטודנטים חדשים, אך מתברר שגם מי שעובד מאחורי הקלעים לקראת האירוע המכונן ומנצח על התזמורת חש התרגשות לא קטנה.
ד"ר רחלי גלאי היא צ'לנית בין-לאומית, מרצה בכירה וחוקרת מוזיקה יהודית, ולאחרונה מונתה לעמוד בראש המסלול לתואר ראשון בחינוך מוזיקלי ותעודת הוראה במוזיקה במכללת גבעת ושינגטון.
איפה התחיל החיבור שלך למוזיקה?
"אני באה מבית מוזיקלי. אבא שלי פסנתרן ומלחין, ושמענו בבית מוזיקה קלסית, מוזיקת כליזמר, יידיש וטנגו, כי אבא שלי מארגנטינה. השילוב של כל אלו גרם לי לינוק מוזיקה רבגונית מגיל צעיר. כבר כשהייתי בת 5 התחלתי לימודי פסנתר בקונסרבטוריון שטריקר בתל אביב. כשהייתי בת 9 התחלתי ללמוד שם צ'לו, מוזיקה קאמרית, ניגנתי בפילהרמונית הצעירה, הלכתי למחנות מוזיקליים. המוזיקה בעצם הייתה חלק מחיי כל הזמן.
"אחר כך נרשמתי ללמודים גבוהים למוזיקה באקדמיה, באוניברסיטת תל אביב. לאחר מכן למדתי תואר שני באינדיאנה שבארצות הברית, ואחר כך למדתי באוניברסיטה בשיקגו עם גדולי המוזיקה. לאורך הדרך התמקצעתי במוזיקה ובנגינה ברמה הגבוהה ביותר, אך התמקצעתי במקביל בנושא של ההוראה והפדגוגיה של הנגינה, ועשיתי תעודת הוראה בשיטת סוזוקי".
מהי שיטת סוזוקי?
"שיטת סוזוקי היא שיטת לימוד שגורסת שכמו שכל ילד לומד את שפת האם, כך הוא יכול ללמוד מוזיקה. באותה שיטה שילד לומד את שפת האם שלו, בדרך של חיקוי, חזרה ומשוב חיובי, כך צריך ללוות את המהלך הפדגוגי בין ההורה, המורה והתלמיד לאורך למידת נגינה במוזיקה. השיטה הזו רווחת מאוד בארצות הברית; הכשרת המורים שם בשיטה זו מאוד מדויקת ומפותחת. לאחר ההכשרה שלי לימדתי נוער שוליים וילדים מגיל צעיר מאוד ועד לבוגרים בתואר שני בוואנדרקוק קולג' בשיקגו על פי עקרונות שיטה זו. ותמיד בער בי הרצון להביא את השיטה הזו ארצה".
כשחזרה ארצה לפני שש שנים ניגנה רחלי בקונצרט מוסבר, ובתום המופע ניגשה אליה ראשת החוג הקודמת, ד"ר עדינה פורטוביץ, והציעה לה להצטרף להקמת החוג למוזיקה בגבעת ושינגטון. "לי זו הייתה התגשמות חלום, כי יכולתי להביא את כל הידע שלי בנגינת צ'לו וגם את כל הידע שרכשתי בחינוך מוזיקלי בארצות הברית", מספרת רחלי בעיניים בורקות.
"באמת בנינו חוג מוזיקה מיוחד במינו בעולם האקדמיה בארץ, זהו החוג היחיד למוזיקה בארץ אשר מכשיר מורים להוראת הנגינה בקבוצות. יש משקל שווה להכשרה של המוזיקאי כמנגן מבצע ולהכשרתו כמחנך מוזיקלי, ובחוג שלנו יש איזון בין צלחות המאזניים האלה. כשתלמיד רואה את המורה שלו מנגן ומחובר לעולם המוזיקה, גם לתלמיד יש רצון להתחבר ולנגן".
כדי ללמד לנגן בכלי בקבוצה יש להכשיר את המורים בהכשרה ייחודית שבה מצליחים לחבר בין התלמידים, וכל מורה צריך להתחבר לנגינה הפרטנית של כל תלמיד
במה התחדש החוג למוזיקה לקראת שנת הלימודים החדשה?
"מעבר לחדרים חדשים, ציוד חדש ומרצים חדשים יש אופי מיוחד בחוג שלנו. רוב המרצים הם גם אומנים מבצעים ברמה הגבוהה ביותר, מגוון הסגנונות אדיר – מוזיקה קלסית ומוזיקת לדינו, מקהלת נשים ומקהלת גברים, הרכב ג'אז, בארוק ועוד הרבה – ויש דגש רחב על ההיבט הביצועי לאורך כל שנות התואר. בקמפוס אצלנו יש אווירה של קיבוץ עוטף וירוק, מקום חם ונעים שמרגישים בו חיבוק וקרבה לעשייה". מוזיקה בעיניה היא מקצוע ליבה שצריך להיות במשרד החינוך, ובכלל, החיבור לנשמה מגיע על ידי חיבור למוזיקה. היכולת לתת, להקשיב ולחבק מתממשת בעזרת המוזיקה,
והנגינה יחד היא מפגש בין אנשים, בין כלי נגינה ובין המנגינות המיוחדות של כל אחד ואחד. חלק מהדגש על החיבור של כל תלמיד למוזיקה, מטרת העל של החוג בגבעת ושינגטון, הוא פיתוח הוראת המוזיקה בנגינה בקבוצות על ידי חיבור מגוון רחב של כלים ומנגינות. כדי ללמד לנגן בכלי בקבוצה יש להכשיר את המורים בהכשרה ייחודית שבה מצליחים לחבר בין התלמידים, וכל מורה צריך להתחבר לנגינה הפרטנית של כל תלמיד.
"נוסף על כל מה שאמרתי, החוג אצלנו נותן דגש על מורה יוצר ומנגן בהיבט המעשי, דגש על הנגינה בקבוצות והוראת המוזיקה בקבוצות, ועוד דגש חשוב מאוד הוא שהכשרת הסטודנטים היא תוכנית רחבה המכשירה לא רק לנגינה בכלים בקבוצות אלא גם למוזיקה כללית ולמקהלה. זאת אומרת, המורים שיוצאים מהאקדמיה אצלנו יכולים להיות מורים בכל סוגי המוסדות, מבתי ספר יסודיים ועד תיכונים".
השתתפות בקורס בחוג למוזיקה נשמעת כמו פרק במופע של מוצרט, אילו זכינו לחיות בימיו. טובי המרצים ולימוד העיבודים שלהם, הטכניקות וההתנסות המעשית, כל אלו מקפיצים את הרצון ואת העשייה למקצועיות ומיומנות. כחלק מהזכות הגדולה ללמוד שם גם החובות מצריכות השקעה ורצון.
מהם תנאי הקבלה?
"פרט לתנאי הקבלה היבשים המוצגים באתר, כדי להתקבל לחוג במוזיקה עוברים אודישן בנגינה או בשירה. באודישן זה אנו מבררים את החיבור הנפשי למוזיקה, כי ברצוננו לא רק לבדוק את היכולת להיות נגנים מצוינים אלא גם ובעיקר לקבל את מי שבוער בהם להיות מחנכי המוזיקה של הדור הבא".
מהן התחושות לקראת תחילת השנה?
"אנחנו בהתרגשות מיוחדת השנה. קיבלנו הסמכה מלאה מהמל"ג, אנחנו באמת בטוחים במה שאנחנו נותנים לסטודנטים שלנו, ומחזקים את התוכנית המשותפת עם בית הספר הגבוה למוזיקה 'מזמור', שנמצא באותו קמפוס. בפן האישי, אני מתרגשת מאוד שנתנו לי להיות ראשת החוג. לא חלמתי שזה יקרה, אני נותנת את כל כולי לדבר. יש מרצים חדשים, ואנחנו יוזמים אפילו פסטיבל וכבר מתכננים שיתופי פעולה עם אנשים ומקומות מעניינים. הרצון שלנו הוא להיות עם הפנים לסטודנטים שלנו, שיהיה להם כיף, מעניין מקצועי. כשהסטודנטים מרגישים לפעמים קצת לחץ, אנחנו מזכירים להם באמת לנשום עמוק וליהנות בהקשבה לצלילים ולזרימה של הדברים תוך כדי תנועה".
"דע לך שכל רועה ורועה יש לו ניגון מיוחד משלו", כתבה נעמי שמר על פי ר' נחמן בשירת העשבים, והריאיון עם רחלי עורר בי ניגון מיוחד ורצון לנגן, לאלתר ולשיר עד השמיים. במקרה שלי זה קצת בסגנון זיופים אותנטיים, אבל אם אתם כישרוניים יותר, יש עוד שבועיים להרשמה לחוג המוזיקה המיוחד הזה שבו המרצים והסגל מסורים ומחוברים למוזיקה ולסטודנטים.
שנת לימודים פורייה, מלווה במנגינה נעימה של חיבור והצלחה.
