כל חיינו סובבים סביב בחירות; חלקן קטנות ולא חשובות וחלקן משמעותיות וגורליות.
החשובות פחות הן מה ללבוש, מה לאכול, לאיזה חוג לרשום את הילד, מתי להסתפר, היכן להסתפר וכדומה. המשמעותיות יותר הן מה ללמוד, היכן ללמוד, עם מי להתחתן, היכן לגור, במה לעבוד וכדומה.
האדם הוא יצור מורכב, ולכן בכל החלטה, אפילו הקטנה ביותר, יש שילוב של שכל ורגש. כל בחירה והחלטה שאדם מחליט בעצמו, מתוך חירות אישית, מחייבת אותו גם לשאת בתוצאות בחירה וההחלטה. הרי כולם מבינים שלאחר מעשה בלתי מתקבל על הדעת שאדם יתגונן ויטען (באוזני עצמו או באוזני אחרים): "אינני מקבל אחריות לבחירתי!"
אזרחי מדינת ישראל ניצבים השבוע (שוב) בפני בחירות לכנסת ישראל, וכמאמר הקלישה השחוקה: "הבחירות הללו גורליות", ולדאבוננו הן אכן גורליות.
די שנחשוב על החלטות שהממשלה שתקום תצטרך להחליט (לעיתים מדי יום) בנושאים הבוערים: איראן והמאבק בה, חיזבאללה, חמאס, הבור התקציבי, נושאי חינוך, ענייני רווחה, מערכת הבריאות, מערכת המשפט ובית המשפט העליון, הרשות הפלסטינית, "תוכנית המאה", ביטחון הפנים, התעסוקה, התעשייה, התעשיות הביטחוניות, המסתננים, יחסי החוץ של ישראל, ייצוא וייבוא, מאזן תשלומים, פנסיות, מחאות ושביתות למיניהן ועוד.
הממשלה והכנסת תצטרכנה לעבוד יחדיו קשה מאוד בשבילנו האזרחים. חשוב כל כך שגם אנו האזרחים נביע את האכפתיות שלנו כלפי הקורה לנו במדינה.
חשוב שכולנו נשקיע מאמץ קטן, ניגש לקלפי ונשלשל את הפתק המתאים לנו ביותר.
יהיה קשה מוסרית להתלונן אחר כך, לבקר, למחות ולהפגין אם את המעשה הקטן והטריוויאלי ביותר של הצבעה לכנסת והשפעה לפי מה שאנו מאמינים בו, אפילו אותו לא עשינו.
במילה בחירות נמצאת המילה חירות. לאחר אלפיים שנות גלות חזרנו הביתה, ואבותינו הקימו מדינה לתפארת המתקדמת ושואפת להצלחה ושגשוג אגב מתן חירות אישית, חירות דתית, חירות מדינית וצבאית.
המדינה קמה הודות למסירות ולנתינה אין-סופית של אזרחיה אשר קצתם מסרו את חייהם ממש ואחרים מוסרים את ימיהם ולילותיהם למענה. איננו יכולים שלא להמשיך את עשייתם המבורכת. איננו יכולים לשבת מהצד ללא נקיפת אצבע פעם בארבע שנים (ולצערנו לעיתים פעם בארבע חודשים). זה המעט שאנו חייבים לעשות.
חייבים לבחור!
הכותב הוא בעל קליניקת 'מיזוג' – זוגיות. התחדשות. העצמה.
מעביר הרצאות וסדנאות בנושאי זוגיות.
לתגובות : meezoog1@gmail.com ,054-7002069