"אני מאחלת לכם שהדמעות האלה יהפכו לדמעות של שמחה, ועוד נרקוד בחתונה שלה", אמרתי להורים של הנערה שהגיע לדירה של להב"ה. ההורים, מלאי עצב, התקשו לראות נקודה של אור מעבר להררי החושך. "קשה להאמין", אמרו, "אבל נמשיך ונתפלל עליה שזכות אבות תעמוד לה. אנחנו מבינים שזה סוג של רוח שטות של גיל ההתבגרות, אבל ההשלכות מסוכנות", המשיכו בדמעות.
כן, גיל ההתבגרות מאתגר לא מעט הורים. זהו גיל של בירור וחיפוש זהות והגדרה עצמית. הילד עובר תהליך של פרדה מהוריו והופך לאדם בוגר ועצמאי. הוא עובר תהליך של גדילה והתפתחות מואצת במישור החברתי, הפיזיולוגי, הנפשי והקוגניטיבי, וגדילה זו משפיעה על קבלת החלטות ועל החיפוש אחר ריגושים, על נטילת סיכונים.
המתבגר מתמלא אנרגייה כמו אש, וצריך לכוון אותה למקום ולזמן הנכון. כמו ילד קטן שמתחיל ללכת הוא עדיין אינו יציב, נופל וקם עד שהוא לומד ללכת ואפילו לרוץ ולכבוש את העולם. אך לפעמים הנפילות קשות ומותירות צלקות נפשיות. בגיל הזה החברה תופסת מקום נרחב בנפשו, הוא מחפש שייכות ונתון ללחץ ולסחף חברתי ולעיתים מתנסה בחומרים מזיקים ובקשרים לא מיטיבים.
בעולם שבו הכול מותר והגבולות נפרצים ההורים ניצבים מול אתגרים חדשים ומתקשים להציב גבולות ברורים.
הנערה נכנסה לדירה של להב"ה ועברה תהליך של צמיחה: מנערה מוכה לנערה שעומדת על דעתה, מתלות לעצמאות, בתהליך ארוך ומורכב של ניתוק מקשר אלים ופוגעני. וכשהרגישה שהיא חזקה דייה היא חזרה לביתה והתחילה את חייה מחדש עד שפגשה את בחיר ליבה. והיא מעדכנת מרחוק ומתייעצת אם לספר לו על העבר שלה, וכשחשה ביטחון בקשר החליטה לספר לו שהייתה עם גוי בעבר. הבחור לא נרתע: "גם אני לא צדיק גדול. עשיתי שטויות כשהייתי נער צעיר", אמר. "נתמודד ביחד" . והקשר הלך והתחזק עד לחתונה. גם ביום החתונה היא נאלצה להתמודד עם העבר שלה, עם האיום של בן הזוג לשעבר שלא תתחתן.
זה היה מורכב. רגשות של פחד התערבבו עם שמחה, ואנחנו היינו שם בשבילה.
"הרי את מקודשת לי", הגוף מצטמרר מלחשוב איפה יכלה להיות. לא מובן מאליו שהיא איתנו פה עכשיו. בנצי בעלי עולה לברך את הברכה השביעית, "קול ששון וקול שמחה, קול חתן וקול כלה", והעיניים מלאות דמעות. דמעות של שמחה.
