01
חצי שנה להקמת הממשלה, וכבר אפשר להגיד את מה שבדצמבר הייתה רק השערה בלבד. בצלאל סמוטריץ׳ הוא כנראה האיש החזק ביותר בממשלה. יו״ר הציונות הדתית תכנן את הגעתו למוקדי הכוח שנים אחורה. בשליטתו על צירים משמעותיים בממשלה כמו הכלכלי, הביטחוני, והמשפטי – הופך סמוטריץ׳ לגורם שבלעדיו אי אפשר לקדם בה כמעט כלום.
הדרך לשם הייתה מלאה קשיים. בדצמבר האחרון הרוחות היו קשות. אלו היו ימי המשא ומתן הקואליציוני. סמוטריץ׳ הגיע עם חבילת דרישות מהליכוד, ואז החלו ההתקפות מצד אנשי נתניהו. קראו לו סחטן, אמרו עליו ״מי הוא בכלל שמערים קשיים להקמת הממשלה״, והריצו ספינים על תפקידים שבהם חשק (אריה דרעי למשרד האוצר או הביטחון זוכרים?). אבל היום, כשהוא מעביר תקציב מדינה כמעט בלי חריקות, מוביל באמצעות חבר מפלגתו את המאבק על הרפורמה המשפטית, גורר את צה״ל לפעול באופן בלתי חוקי ומכשיר את ישיבת חומש, אפשר להגיד באופן ברור שסמוטריץ׳ משנה מציאות בשטח.
02
מעורבות סמוטריץ׳ בממשלה הנוכחית לא החלה בדצמבר האחרון, זה קרה עוד בשלהי כהונתה של ממשלת בנט-לפיד. יו״ר הציונות הדתית יחד עם נוספים היה הציר המרכזי מאחורי פרישתה של חה״כ עידית סילמן מהממשלה. הוא ניווט, דחף ולחץ כדי לגרום למהלך להתרחש. לאחר הפלת הממשלה הוא ניהל קמפיין אחראי, ובניגוד ליריביו בשמאל הבין את הכוח האלקטורלי ברחוב של יו״ר עוצמה יהודית ובחר ללכת איתו. הסקרים באותם ימים הראו כי בן גביר ׳מתפשר׳ על רוטציה. סמוטריץ׳ בלע גם את זה, ידע להישאר בראש הרשימה ולא לפרק את האיחוד. גם למו״מ עם הליכוד הגיע סמוטריץ׳ מוכן. הוא ידע שהוא רוצה את תיק האוצר, ויתרה מכך, ידע בדיוק אלו חלקים הוא רוצה לצוד ממשרד הביטחון ובאיזה אופן. בחוכמתו לא מינה שר מטעמו במשרד, אלא לקח את התפקיד לעצמו – ראשית כדי לנטרל את גלנט, ושנית כדי להבהיר לנתניהו עד כמה חשוב לו הנושא. זה החל מקרטע, לא מעט אנשים בסביבתו של סמוטריץ׳ אמרו לו ״יהיה קשה לשווק לציבור הישגים מעבר לקו הירוק״, ״את מי מעניין שלא מפנים מאחזים?, שלא בונים לפלשתינים, זה לא פשוט״.
החשש של אותם אנשים היה מבן גביר. האיש שעשה קריירה מהתקשורת, שרף את האולפנים בחודשים ינואר-פברואר עם הבטחות להעלאת משכורות השוטרים, הקמת משמר לאומי, הגדלת תקציב המשרד, ואפילו הכשרת ההתיישבות הצעירה. נכון לעכשיו לא הכול קרה. סמוטריץ׳ מנגד דיבר על הכשרת ההתיישבות הצעירה וקידם אותה, דיבר על ביטול חוק ההתנתקות והכשרת הישיבה בחומש ועשה זאת, דיבר על הגדלת אישורי הבנייה בהתנחלויות ועשה זאת. ואולי הדבר הכי מעניין הוא שכל הדברים הללו מתרחש בימים של יוקר מחייה, בתקופה של עליית מחירים. כל אלו כבר מזמן היו הופכים כל שר אוצר למטרה. איכשהו סמוטריץ׳ מצליח לתמרן בין הדברים ולא להיפגע יותר מידי. השליטה שלו באוצר מקנה לו מנוף לחץ על כל השותפים הקואליציוניים, כולל נתניהו. השילוב של האוצר עם שמחה רוטמן בוועדת החוקה, יחד עם אחיזתו באמצעות אנשיו במנהל האזרחי שבמשרד הביטחון, מקנה לו מעין ממשלה קטנה בתוך הממשלה. לאן שלא תלך ומה שלא תרצה לקדם תפגוש את סמוטריץ׳ או מישהו מאנשיו.
03
מילה על אנשי חומש: זה לא משנה אם אתה מתנגד או תומך בשיבה לחומש, אנשי הישיבה לימדו אותנו שיעור בהתמדה, בחתירה למגע ובסודות המאבק. הסדרת הישיבה שהתרחשה השבוע היא תהליך שהחל שנתיים בלבד לאחר ההתנתקות. אנשים, גם בתוך הימין, צחקו עליהם. אמרו כי זה בגדר טירוף לחזור לחומש, שאין מצב שביטול חוק ההתנתקות יעבור, שיהיה צונאמי מדיני. אבל אותם זה לא עניין. הם חתרו קדימה ופעלו בכל הזרועות – נוכחות יהודית במקום, רתימה של שרים וחברי כנסת, שינוי דעת קהל ציבורית. רק לפני שנה וחצי חומש הייתה פסע מפינוי, והשבוע קבעו שם מזוזה. ■
תפריט
