מעצרים המנהליים עלו שוב לכותרות בעקבות ההתפרעויות בחווארה שהגיעו בתגובה לרצח האחים הלל ויגל יניב הי״ד. בסוף השבוע שעבר חתם שר הביטחון יואב גלנט על צווי מעצר מנהליים לשני יהודים, אחד בעל משפחה והשני קטין.
בואו נעשה סדר: ביום חמישי האחרון בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל את ערר ארגון חוננו, והורה על שחרורם בתנאים מגבילים של שמונה מתיישבים שנעצרו בחשד למעורבות בהתפרעויות בחווארה. ממש לאחר מכן חתם גלנט על מעצר מנהלי כנגד שני מתיישבים. הם נעצרו בצו המנהלי דקות לאחר ששופטת המחוזי בירושלים חנה מרים לומפ קבעה כי ישוחררו ממעצר.
ב-ynet פורסם בהמשך כי גורם ביטחוני בכיר הסביר שהשניים ״ביצעו ותכננו פעולות אלימות נגד כוחות הביטחון״. בנוסף, גורם ביטחוני אחר הסביר כי ״השניים הם ממחוללי הפוגרום במאורעות חווארה״.
אבל מהו בכלל מעצר מִנהלי? מדובר בהשמת אדם בתנאי כלא ללא משפט, וללא אישום. המעצר לא נועד לצורך חקירה או משפט ולא לצורך הגנה על העצור. לרוב, מעצר מנהלי נעשה מטעמי ביטחון, בטענה כי העצור עלול לסכן את ביטחון המדינה. מעצר מנהלי מוגדר בחוק בחלק מהמדינות הדמוקרטיות, אולם בדרך כלל לא נעשה בו שימוש.
בחוק הישראלי, המעצר המנהלי ינק בעבר את סמכותו מתוקף תקנות ההגנה (שעת חירום) משנת 1945 שתקפות מאז שלטון המנדט הבריטי בישראל. בשנת 1979 חוקק בישראל חוק סמכויות שעת חירום, אשר מאפשר מעצרים מנהליים רק בזמן מצב חירום לפי חוק-יסוד: הממשלה, אך מכיוון שמצב החירום לא בוטל מעולם, כך גם תוקפו של חוק זה לא פג מעולם והוא זה שמאפשר את המעצרים המנהליים.
הקריטריונים למעצרים מנהליים:
׆ לשר הביטחון סמכות לעצור אדם לתקופה של עד שישה חודשים אם קיימת סבירות שאותו אדם פוגע בביטחון המדינה.
׆ לשר הביטחון סמכות להאריך את צו המעצר המנהלי.
׆ לרמטכ״ל סמכות לעצור אדם ל-48 שעות.
׆ על מערכת האכיפה להביא את העצור למשפט תוך 48 שעות, אחרת ישוחרר העצור.
׆ דיון בהליכי המעצר בבית המשפט יהיו בדלתיים סגורות.
׆ ניתן לערער על המעצר בפני בית המשפט העליון.
׆ לשופט מחוזי ישנה סמכות לבטל את הצו אם הוכח שהמעצר לא היה מטעמים ביטחוניים.
׆ סמכויות שר הביטחון לפי חוק זה אינן ניתנות להאצלה.
׆ שר המשפטים ממונה על ביצוע החוק.
ישנם הבדלים בין מעצר מנהלי בשטחי מדינת ישראל לבין מעצר שכזה ביהודה ושומרון. בשטחי ישראל יכול רק שר הביטחון להוציא צו מעצר מנהלי, והעציר חייב להיות מובא בפני נשיא בית משפט מחוזי תוך 48 שעות ממועד מעצרו, וכן תוך שלושה חודשים ממועד הדיון האחרון על נשיא בית המשפט המחוזי לדון מחדש במעצר. כמו כן רשאי העציר לערער על המעצר לבית המשפט העליון.
ביהודה ושומרון, יכול כל מפקד אזור וכן כל מפקד צבאי שהוסמך לכך על ידי מפקד אזור, להוציא צו מעצר מנהלי. תוך שמונה ימים ממועד ביצוע המעצר המנהלי צריכה להיערך ביקורת שיפוטית על ידי שופט של בית משפט צבאי, בכל צו חדש שמוצא על הצו הקודם על שופט צבאי לדון מחדש במעצר. העציר רשאי לערער על החלטת השופט בביקורת השיפוטית בפני שופט של בית המשפט הצבאי לערעורים. החלטת בית המשפט הצבאי לערעורים בעניין זה כפופה לביקורת בג״צ.
על פי נתונים שפורסמו באתר ״הארץ״, מספר העצירים המנהליים המוחזקים בכלא הישראלי עמד באוגוסט 2022 על 723, כאשר 11 הם ערבים אזרחי או תושבי ישראל והיתר ערבים פלשתינים. אליהם ניתן להוסיף את שלושה יהודים: אברהם ירד שצו המעצר שלו, שהוארך בעבר, צפוי להסתיים בעזרת השם בתחילת חודש ניסן. שני היהודים הנוספים שלהם ניתן צו ביום חמישי, הם – אליחי כרמלי (נשוי ואב לילד) שביום שישי האחרון פורסם כי גלנט האריך צו המעצר המנהלי כנגדו, וצדוק, קטין כבן 17.
״כבר שנה וחצי לא נותנים לו מנוח״
צדוק נמצא כבר ברצף בן שנה וחצי של צווי הגבלה מנהליים שונים – ׳מעצר ישוב׳ ביצהר, מעצר בית לילי ומעצר בית מלא. צדוק נעצר למחרת הפיגוע והפרעות בחווארה, וכעת עם הצו המנהלי הוא שוהה במגרש הרוסים כאשר בית המשפט יכול לבטל, לקצר, או לשנות את העונש בחלופה אחרת. כך אכן קרה ביום שני, עם רדת הגיליון לדפוס: המעצר המנהלי קוצר מארבעה חודשים לפחות מחודשיים.
בשיחה עם ׳גילוי דעת׳ מספר אביו של צדוק: ״כבר שנה וחצי לא נותנים לו מנוח בגלל שהוא משתייך ל׳הארדקור׳ של נוער הגבעות, הם ממש מתארחים אצלנו בבית. צדוק הוא בחור דומיננטי באופי אז מתמקדים בו במיוחד. תוך כדי שהוא נמצא בצווי הגבלה מנהליים הוא לא יכול לעשות שום דבר. זה לא שהוא עשה, הם פשוט רוצים דרכו לשבור את החבורה״.
לפני כשלושה שבועות, שעה לאחר הפיגוע ברמות, האב, כך לטענתו – קיבל הודעה מרכז שב״כ, והוא מקריא לנו אותה, מילה במילה: ״אנחנו אחרי פיגוע קשה מאוד, הדם של כולנו רותח. יחד עם זאת לא אתן לצדוק להפר את מעצר הבית ולעשות בלגן בגזרה. שלא יהיו לזה השלכות״. ״כלומר״, אומר האב, ״עוד לפני שצדוק עושה משהו כבר מחליטים שהוא הולך לעשות״.
אם האיום הראשון לא הספיק, אחרי הפיגוע בו נרצחו הלל ויגל יניב הי״ד, קיבל האב שיחת טלפון מרכז השב״כ, ושוב, נשמע הוא אוים שאם לא יעצור את צדוק זה ייגמר באסון. ״צדוק במעצר בית, הוא נמצא בבית. הם בודקים אותו כל הזמן. אין הפרות, אין משהו שהם יכולים להאשים אותו – ובכל זאת הם עצרו אותו יום אחרי, באירועים בחווארה. הגיעו אלינו בחמש בבוקר״.
האב ממשיך ומגולל את השתלשלות האירועים: ״בית משפט בשלוש ערכאות שונות אמר – אין ראיות. עצרתם אותו על בסיס מידע מודיעיני שלא משתקף במציאות. אין ראיות שעוברות את הרף הפלילי, שאומרות שנעשתה פה עבירה פלילית. זאת אומרת, זה רק השב״כ החליט כך. האם השב״כ יודע מה הוא אומר או לא יודע מה הוא אומר?״, תוהה אביו של צדוק. ״אף אחד אפילו לא שואל, כי שב״כ זה קודש, שב״כ הרי יודע מה הוא אומר ועושה. לכן בהמשך כשהביאו את הצו לגלנט הוא אפילו לא בחן את התיק. פשוט חתם חתימה עיוורת כי הוא סומך עליהם מאה אחוז. זה אחד הדברים שצריך להציף – האם אנחנו יכולים לסמוך על השב״כ במאה
עו״ד עדי קידר
אחוז? או שהם החליטו לפרק פה חבורה ואז הם מתאבדים על הדבר הזה ואף אחד לא בודק אותם?״.
אביו של צדוק ממשיך ומספר כי ״בערך אחרי 36 שעות בהן היה נתון במעצר ולאחר שנקבע בבתי המשפט השלום והמחוזי שאין ראיות – צדוק שוחרר. בית המשפט המחוזי שיחרר אותו. זה היה ביום חמישי אחרי הצהריים באזור השעה חמש״.
נציין כי ביום חמישי בשבוע שעבר המחוזי קיבל את ערר ארגון ׳חוננו׳, והורה על שחרורם בתנאים מגבילים של שמונת המתיישבים שנעצרו בחשד למעורבות במחאה האלימה בחווארה. את שני העצורים הנוספים המשטרה ביקשה לשחרר בעשר בערב במקום בשעה חמש, אחד מהם היה צדוק: ״חשבנו שהם צריכים איזושהי השלמת חקירה או משהו. חצי שעה אחרי הדיון, בערך בשעה 17:35 – כלומר אין להם זמן ללכת למשרד הביטחון, לשבת עם גלנט ולעבור על התיק כמו שהייתי מצפה, בכובד ראש. מדובר בחתימה על חירותו של אדם, כן? – תוך חצי שעה הוא כבר עם צו חתום אלקטרונית ביד, אפילו לא חתימה ידנית.
״אם גלנט באמת עבר על התיק עוד לפני כן – זה אומר שבית משפט היה הצגה. מנגד, אם הוא עבר על התיק באותו פרק זמן – כנראה שהוא לא עבר עליו בצורה רצינית כי היתה לו חצי שעה מההחלטה ועד שחתם. על הצו כתובה השעה בה הוא נחתם אז אפשר לדעת. מה שבטוח זה שגלנט לא לוקח ברצינות ובכובד ראש את ההשלכות של מה שהוא עושה״, טוען האב.
מדובר בפעם הראשונה בה קטין מושם במעצר מנהלי
מעצרו המנהלי של צדוק הוא חריג מאוד, וככל הנראה מדובר בפעם הראשונה בה קטין מושם במעצר מנהלי. ״זה משהו שהיה עד עכשיו קו אדום. גם לשב״כ היה ברור שיש זכויות לקטינים. אפשר אולי להגביל או להרחיק, אבל לשים מאחורי סורג ובריח לא עושה שום דבר טוב לקטין ואת הקו הזה הם חצו. אנחנו חייבים לעצור את זה פה, להגיד ׳עד כאן׳. זה משהו שהיה צריך להגיד עוד קודם, אבל בטח כשמדובר במקרה של קטין. גם בחוק הרגיל הפלילי יש הבחנה בין לקטינים לבין בגירים.
״הפלא הוא שכאילו אנחנו נמצאים בממשלת ימין, ושני דברים קורים במקביל. אלף, הטרור משתולל ברמות גבוהות ולא נעשות פעולות משמעותיות למיגורו כמו שהיינו מצפים. כבר אין את התירוץ של שר ביטחון שמאלני או ממשלת אחדות. במקביל, כנגד יהודים אנחנו נמצאים בתקופה עם הכי הרבה מעצרים מנהליים מתקופת ברוך גולדשטיין ועד היום. עברנו כבר שרי ביטחון כמו אהוד ברק ודווקא עכשיו זה קורה. למה? כי השותפים הימניים ביותר שאנחנו בחרנו בהם – בצלאל ואיתמר, נמצאים במקומות שיש להם הרבה מה להפסיד. הם אומרים ׳מה, אנחנו נעשה משהו ואז תבוא אלטרנטיבה קשה יותר?׳. בגלל הדבר הזה הם מרשים לעצמם שהרבה דברים יקרו, דברים שהם היו צועקים אילו היו באופוזיציה״.
זה לא טיעון שמקל איתם? כי זה הרבה יותר.
״אני מנסה להבין אותם״.
אתם בקשר? מישהו יצר איתכם קשר?
״כן. אני בקשר גם איתם וגם עם חברי כנסת אחרים. אני אומר להם שלא מדובר פה על אירוע של פירוק ממשלה. כל מה שצריך פה זה לדרוש מגלנט להגיד לשב״כ שמעצר מנהלי מאחורי סורג ובריח זה אירוע מאוד מאוד דרמטי, ולבקש ממנו לשקול ברצינות חלופות מעצר״.
למה לא לדרוש את ביטול הצו?
״צווי הגבלה מנהליים יש כל הזמן. זה נכון שזה דבר פסול והייתי רוצה להילחם גם בזה, הרי הבן שלי כבר שנה וחצי ככה. אבל בסוף צריך לשים את הקו האדום במקום שכרגע יהיה ישים. בטווח הארוך אני מקווה שגם את הצווים המנהליים נבטל. את המינימום של המינימום אני מצפה שיהיה לנו״.
אתם סומכים על צדוק במאה אחוז שהוא באמת חף מפשע?
״אני יודע להגיד שאם צדוק יוצא לחלופת מעצר הוא עומד בזה במאה אחוז. אני גם יודע להבטיח את זה באמצעות ערבויות, מפקחים וכל דבר שהם רגילים להשתמש בעולם הפלילי״.
בסיום דבריו חוזר אביו של צדוק ומדבר על כך שכולם מאוד סומכים על עבודת השב״כ. ״המערכות עובדות כל כך עקום. הלילה באו לבדוק את צדוק בפעם השניה שהוא במעצר בית בזמן שהוא במעצר במגרש הרוסים. המערכות לא מסונכרנות, אז איך הם מצפים שמערכת שלא מסונכרנת בדבר הכי פשוט של להכניס נתון בתוך המערכת המשטרתית – תחליט על חירותו של אדם אם הוא עשה משהו או לא עשה משהו?״.
״לא היה כלום כל השנה, אז מאיפה המצאתם את זה?״
עו״ד עדי קידר שייצג את העצורים בדיון בבית המשפט, כולל את צדוק, מסביר לנו בשיחה עמו, מדוע יש התנגדות לשימוש בצווי מעצר מנהליים: ״מעצר מנהלי באופן כללי, לא קשור לימין ושמאל, זה דבר מגונה. זה בעצם לעצור בן אדם בלי שיש נגדו ראיות כבילות, בלי שאפשר להעמיד אותו לדין ובלי שהוא יכול להתגונן. גם לפי פסיקת בית המשפט העליון זה עניין חריג״.
״במקרה הזה וכך אני רואה את הדברים, אירוע חווארה, שהפך לאירוע בינלאומי, היה אירוע חמור אבל זה אירוע שהתרחש באופן ספונטני ולא מתוכנן, אין מקום למעצר מנהלי למי שביצע את זה כי השיטה היא ׳שיטת מנע׳, זאת אומרת – יש מישהו בעל התארגנות ורוצים למנוע את הסיכון המשתקף ממנה. כאן בוצע כאמור משהו ספונטני. אין ראיות להעמיד אותו לדין אז לא צריך לנקוט בהליך מגביל רק בכלל שאתם משוכנעים שהם ביצעו את העבירה. אין הוכחה שמי שעשה את זה ימשיך ויפעל נגד ערבים, אין כאן תשתית טרור״.
צדוק היה בבית בשעת האירוע?
״אנחנו לא יכולים להוכיח ולא מסרנו גרסה מסודרת. הוא לא מסר אליבי והוא לא שיתף פעולה כי הוא רואה בכך חלק ממחאה נגד המשטרה והשב״כ. בגדול הטענה של השב״כ היא שצדוק היה חלק מהדבר הזה אבל הם אומרים שזה לא רק זה. לדעתי גם הם מבינים שאם זה היה רק חווארה הם לא היו יכולים לבקש מעצר מנהלי. אז הם באים ואומרים ׳אנחנו עוקבים אחריו, הוא כבר שנה עושה עבירות׳. הם היו חייבים לטעון שזה לא רק בגלל חווארה.
״אני לא מקבל את הטענה הזאת של מערכת הביטחון. אם הייתם יכולים לעצור אותו לפני כן הייתם עוצרים אותו, או מנהלים מולו איזושהי חקירה, אבל לא היה כלום כל השנה, אז מאיפה המצאתם את זה? הדבר הזה מלאכותי. גם אם יש להם ראיות שהוא היה שם, בטח שאין להם ראיות למה שהוא עשה ומה החלק שלו״.
מכה לשר הביטחון ולשב״כ
כאמור, ביום שני הורתה נשיאת בית משפט המחוזי מרכז בלוד לקצר את צו המעצר המנהלי שניתן לצדוק, מארבעה חודשים לפחות מחודשיים. יום קודם לכן החליטה הנשיאה על קיצור הצו המנהלי לעצור הנוסף, אליחי כרמלי, בחודש. ״אנחנו לא מסתפקים בזה״, אומר אביו של צדוק.
עו״ד קידר מסר בתגובה להחלטה כי אמנם בית המשפט קיצר באופן משמעותי ביותר את הצו שנחתם על ידי שר הביטחון, ״אולם אנו עדיין סבורים כי במקרה הזה המעצר הוא ׳ענישתי׳ ולכן אינו חוקי ואינו מוצדק. נשקול לערער על ההחלטה לבית המשפט העליון״.
עו״ד דניאל שימשילשווילי שמייצג את צדוק מטעם ארגון חוננו אמר עם החלטת השופטת: ״הגם שכצעד חריג ותקדימי בית המשפט המחוזי קיצר משמעותית את משך צו המעצר המנהלי עליו חתם שר הביטחון, הרי שיש להצר על כך שנעשה שימוש בכלי כה דורסני כלפי קטין שאין ולו ראיה אחת לטענות המופרכות אשר נטענו נגדו בבקשה לאשרור הצו, בטח ובטח שאין מדובר בפצצה מתקתקת. הייתי מצפה מהימ״ר והשב״כ לפעול באותה נחישות אל מול קריאות ברורות מצד אנרכיסטים לפגוע בחיי נבחרי ציבור, אולם ככל הנראה בעיניהם נער עם פאות מהווה מטרה נוחה בהרבה. כולי תקווה כי הממשלה שנבחרה תפעל לביטול הצו השערורייתי שאינו מוסיף כבוד לגורמי אכיפת החוק והסדר״.
״השר סמוטריץ׳ פנה לשר גלנט בנושא המעצרים המנהליים״
שאלנו את ׳עוצמה יהודית׳ ו׳הציונות הדתית׳ מה ביכולתם לעשות כדי לבטל את הצווים או לשנות את תנאי המעצר, ובנוסף, מה ניתן להשיב לטענות שנשמעות בקרב הגוש הלאומי נגד ממשלת הימין לכך שהמצב היום גרוע מבעבר.
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, מסר לנו: ״פניתי במיידי לשר גלנט ולראש הממשלה בבקשה לבטל את הצווים הללו. עם זאת, זה לא בסמכותי והסמכות לאשר ולבטל את הצווים הללו נתונה בידי שר הביטחון בלבד. עמדתי העקרונית היא שוודאי שאין מקום לצווים מנהליים ולהכניס אנשים לכלא ללא משפט וללא ראיות במדינה דמוקרטית.
״עם זאת, ודאי שאי אפשר לומר כי הממשלה הזו היא לא ממשלת ימין. הכשרנו תשעה ישובים ביו״ש לראשונה זה שנים, אישרנו כעשרת אלפים יחידות דיור, התחלנו לטפל בתנאי המחבלים בכלא, מקיימים מבצע אכיפה נרחב במזרח ירושלים, אנחנו מקימים משמר לאומי ומוסיפים אלפי שוטרים כדי לאכוף את החוק בכל מקום בארץ ועוד רבות. נכון, יש עוד הרבה מה לעשות; יש עוד הרבה מה לתקן, אבל חשוב לזכור שעוצמה יהודית היא רק שישה מנדטים ולמרות זאת אני פועל יחד עם כל חבריי, לממש מדיניות ימין חזקה וברורה״.
גורם בציונות הדתית מסר לגילוי דעת: ״השר סמוטריץ׳ מתנגד במשך שנים לשימוש בכלים מנהליים של מעצרים והרחקות מנהליות אלו כלים לא תקינים מבחינה דמוקרטית שצריכים להיות שמורים למאבק בטרור למי שמבקש להשמיד אותנו ולא לטיפול בפשיעה על סוגיה השונים. הבלבול בין אוהב לאויב הוא מסוכן. יש למדינה סט כלים שלם כדי לטפל בפשיעה מבלי לפגוע בזכויות הדמוקרטית של אזרחיה. מעצרים מנהלים צריכים להיות שמורים למקרי טרור של אויב שמהווה פצצה מתקתקת.
״השר סמוטריץ׳ כמו גם חברי כנסת נוספים במפלגה פנו לשר גלנט בנושא המעצרים המנהליים. בשלב זה גלנט עומד בסירובו לשנות את מדיניותו״. ■
