צוות קרבן פסח היא המצווה הראשונה שעם ישראל הצטווה כעם. על שם הקורבן אנו גם קוראים כיום לחג שמכונה בתורה חג המצות – חג הפסח. מידי שנה בסיום ליל הסדר אנו שרים בדבקות "לשנה הבאה בירושלים הבנויה". מכוונים פחות על הסינמה סיטי המפואר ויותר על בית מקדש והקרבת קרבן פסח כהלכתו.
מעבר לשאלה המדינית והביטחונית, הדיון ההלכתי על הקרבת קרבן פסח יוצא מגבולות העיסוק הרגיל בשאלה האם מותר לעלות להר הבית. תפסנו לראיון חבורת פעילים שמנסה להחיות מחדש את המצווה הכל כך מרכזית הזו.
"אבא, למה אנחנו לא יכולים להקריב את הגדי שיש לנו בחצר?"
לפני כ-20 שנה ישב פעיל הימין נעם פדרמן ולמד עם בנו הקטן בערב פסח את סיפור יציאת ממצרים והקרבת הקרבן. הילד בן ה-5 שאל את נעם כיצד יתכן כי היהודים במצרים שחטו את אלוהי המצרים ואילו אנחנו היום חוששים להקריב קרבן פסח. ״אבא״, אמר הילד: ״למה שלא ניקח את הגדי מהחצר וניסע לירושלים״. נעם, שעשוי מהחומר שבנוי בדיוק לשאלות כאלו הקשיב לבנו הקטן ואכן לקח את הגדי. האב ובנו ונסעו לשער הלל (המוגרבים) ולאחר שנתקלו בשער נעול חזרו הביתה. בשנה הבאה הם כבר התארגנו מראש עם גדי והחלו בנסיעה לירושלים בכדי לעשות ניסיון נוסף של הקרבת הקרבן, אך להפתעתם התחיל מרדף משטרתי אחרי מבריחי הגדי. מאז בכל שנה משפחת פדרמן חומקת מהמשטרה ומצליחה להביא גדי לעיר העתיקה ולאחר מרדף סוער – הגדי נעצר, לפעמים גם בני המשפחה.
לפני כעשר שנים החלו פעילים מתנועת "חוזרים להר" להצטרף לנעם פדרמן, ובשנים מסוימות נעצרו מעל לשלושים פעילים וכשבעה גדיים. בכל שנה מגיעים פעילי המקדש וכך בכל שנה הם נעצרים.
עבור הפעילים שמניחים מידי שנה כי הם לא באמת יקריבו את הגדי כקרבן בהר הבית, עצם הדיון ההלכתי וההד הציבורי לפעולות הם כבר יעד בדרך לגאולה. חלקם יושבים במעצר בליל הסדר ואת ערב הפסח הם מבלים תמיד בחקירה במתקן ה״קישלה״ אבל זה שווה להם כדי להגביר את המודעות לנושא. רפאל מוריס יו"ר תנועת חוזרים להר הוא איש חינוך, תושב הישוב אחיה שבבנימין והוא גם בילה ליל סדר אחד במעצר לפני כמה שנים כשנעצר עם גדי למרגלות הר הבית. מאז הוא ממשיך להגיע מידי שנה בערב החג עם הגדי וצובר תיקים במשטרת ישראל.
תגיד רפאל, שאלתי אותו. מותר בכלל להקריב קרבנות בזמן שכולם טמאי מתים? מאיפה בא הרעיון לקרבן פסח כשרוב לומדי התורה בכלל לא מתעסקים בזה?
רפאל מוריס
נעם פדרמן עם הגדי
בית המקדש חרב – אפשר להקריב?
נכון, בית המקדש לצערנו עודנו חרב אך לפי ההלכה אין שום צורך בבית המקדש לחידוש הקרבנות, מספיק מזבח כשר במקומו בהר הבית. מזבח כזה קיים, ורק מחכה להובלה והנחה במקומו בהר הבית אשר עומד ריק, ללא מבנים או גורמים אחרים שמפריעים להנחת המזבח. 22 שנים לפני בניית הבית השני לא היה בית המקדש קיים אבל המזבח היה על מכונו.
הרמב”ם בהלכות בית הבחירה (פרק ב׳, ד׳) מביא כי שלשה נביאים עלו עם העולים בימי הבית השני “אחד העיד להן על מקום המזבח, ואחד העיד להן על מדותיו, ואחד העיד להן שמקריבין על המזבח הזה כל הקרבנות אע”פ שאין שם בית”.
קרבן פסח מסביר מוריס, הוא קרבן יחיד, אך יש לו הגדרה מיוחדת. הוא קרבן יחיד, שהוא גם קרבן ציבור ולכן ההלכה של "טומאה הותרה בציבור" חלה גם על קרבן הפסח. מה שנותן לנו, האזרחים הפשוטים הזדמנות פז פעם בשנה להקריב קרבן משלנו. פעם ראשונה מזה כמעט 2,000 שנה.
מעבר לכך יש בתורה רק שתי מצוות עשה שאם לא מקיימים אותן חייבים כרת: מצוות ברית מילה, עליה עם ישראל מסר את נפשו מזה דורות לקיים את המצווה וקרבן פסח. יהודי שיכול היה להקריב קרבן פסח ולא הקריב דינו כיהודי שלא נימול. חייב כרת.
מה עם מקום המזבח? אתה יודע שרוב הפוסקים טוענים שבשל הקושי לזהות במדויק את מקום המזבח וחיוב ההקרבה דווקא במקום הזה כל הדיון פה מתייתר?
״נכון, יש הרבה פוסקים שסוברים שכן אפשר לקבוע. המחלוקת הזו צריכה להיות מוכרעת, אי אפשר בשם המחלוקת לבטל מצווה כזו חשובה״.״מרבי עקיבא איגר ועד לחזון איש – אפשר להקריב קרבן פסח בזמן הזה״.
במאמר אותו פרסם לפני מספר שנים הרב שמואל אליהו רבה של צפת, שבעצמו נמנע מלעלות להר הבית, כתב הרב בהרחבה על האפשרות להקריב קרבן פסח בזמן הזה ומאמצם של גדולי הדורות בעניין:
"רבי עקיבא איגר כתב במכתב לחתנו, החתם סופר, כי הוא מציע לבקש משרי ירושלים ליתן רשות להקריב. החתם סופר, בשו"ת יורה דעה סימן רל"ו, משיב לו שהבעיה נעוצה במושל שהוא קפדן גדול ואמר לבל יקרב שם מי שאינו מאמונתם.
הרב צבי הירש קלישר, מגדולי תלמידי רבי עקיבא איגר עסק רבות בעניין בספרו 'דרישת ציון', ואף פנה באיגרת לשר מונטיפיורי ולרוטשילד בה ביקש מהם לפנות לסולטן הטורקי כדי להקצות מקום בהר הבית לשם בניית מזבח וחידוש הקרבת קרבן הפסח.
גם הרב טוקצינסקי, בסדרת ספריו 'עיר הקודש והמקדש', דן בבעיות ובפתרונות בנוגע להקרבת קרבנות בזמן הזה. המהרי"ץ חיות כתב: ׳על כל פנים, חזרתי על כל הצדדים, ולא מצאתי שום דבר החוצץ היום להקריב קרבן פסח, אחר שיבנה היום מזבח, על מקום אשר היה בנוי בראשונה׳.
גם הרב אברהם ישעיהו קרליץ החזון איש, מי שנחשב לאבי הציבור החרדי בישראל כתב כי אם תינתן רשות מהשלטון להקריב קרבן פסח אין רשות שלא להקריב. כך כותב החזון איש: (אהע"ז ס"ב) ׳לכן בזמן הזה אי איתיהיב רשות להקריב קרבן פסח – אין לבטל׳״.
את המאמר השלם של הרב אליהו ניתן למצוא באתר ישיבה.
קרדיט צילום: אדם פרופ
קרדיט צילום: אדם פרופ
ליל הסדר במעצר כדי להגביר תודעה
כאמור, מידי שנה ישנה קבוצה של פעילים שממשיכים את מסורת הבאת הגדיים לעיר העתיקה. הם מגיעים, דורשים ונעצרים בדרכם להר הבית בניסיון לחדש את עבודת הקרבנות, לחדש את קרבן הפסח. מוריס מספר על קבוצה של אנשים שרוצים לשנות את ליל הסדר ב-180 מעלות, חזרה לליל הסדר שסובב סביב קרבן, סביב תנור עליו צולים את הגדי או הטלה על ראשו ועל כרעיו.
בני הקבוצה דנים בהלכות – איך צולים נכון, איך מצד אחד לא שורפים את הקרבן ומצד שני כולו יהיה ראוי לאכילה בשעת אכילת האפיקומן. איך מיד אחרי שריפת חמץ – רצים יחד עם אבא להר הבית להספיק להקריב את הקרבן. איך חלק מההכנות לחג הן סיורים בחוות בחיפוש אחר הקרבן הראוי, המהודר והמשובח ביותר.
מוריס עצמו לוקח בחשבון שגם את ליל הסדר הקרוב הוא יבלה במעצר למרות הסיכוי האפסי להקריב קרבן פסח. הוא מאמין כי עלינו לנסות לקיים את המצווה גם כשהסיכוי כמעט אפסי אבל בעיקר כדי להגביר את התודעה בנושא.
תרגול קרבן הפסח
בנוסף, מארגן מטה ארגוני המקדש מידי שנה טקס "תרגול קרבן פסח". באירוע אליו מגיעים אלפים מובא מזבח כשר להקרבה, כהנים הלבושים בבגדי כהונה, לויים ששרים, שחיטה וצליה של גדי כמעט במדוייק. מידי שנה משתתפים במעמד כ-1,000 איש והתופעה רק גדלה.
מוריס חולם על ליל הסדר של גאולה. הוא מדבר על ליל הסדר שאפשר, וצריך לקיים אותו כבר השנה. ״אז נכון״, הוא אומר, "היום מדובר על קבוצה של כמה אלפים שמגיעים לתרגול ולומדים את הלכות הקרבן. מדובר על כמה עשרות שדורשים דה פקטו את חידוש העבודה בערב פסח.
״ודאי שיש המון מחלוקות, דיונים והכרעות סביב הלכות הקרבן אך תפקידנו לדחוף את הרבנים לקבוע את ההלכה, לגרום להם שיתנו תשובה ויכריעו בנושא הכל כך מהותי הזה״.
״אם היינו מחכים להכרעות לא היינו זוכים לעלות לארץ ישראל, הרי מה נעשה בשנת השמיטה? הגענו, קבענו עובדות, הוצאנו את הדיונים מבית המדרש למציאות ואז, ורק אז הרבנים הנחו אותנו איך לנהוג בהלכות ארץ ישראל״.
״חידוש סדר עבודת קרבן הפסח תלוי בנו. השבת המצווה הכל כך חשובה הזאת, תלויה רק בנו. האם כל אחד ואחת מאיתנו יכול לשבת בשבת הקרובה, בליל הסדר ולהגיד בלב שלם – אני לא חייב כרת? האם עשיתי כל שביכולתי כדי להקריב את קרבן הפסח?״.
הרב בורשטיין – גדולי ישראל צריכים להכריע
שוחחנו גם עם הרב מנחם בורשטיין רבה של מכון פוע"ה ומי שעוסק רבות בענייני המקדש.
הרב בורשטיין מחזיק בדעה לפיה אסור לקבוע מסמרות בנוגע לקרבן פסח שלא על דעת רוב גדולי ישראל. ״לפני שנים אמר לי הרב שלמה זלמן מן-ההר כי ׳אם רק הציבור הדתי לאומי ילמד את הלכות בית המקדש כשיבנה הבית במהרה בימנו רק אנחנו נפסוק׳, ובשליחות הרב מן-ההר הלכתי לגדולי ישראל החרדים כדי לשאול אותם בדינים שונים הקשורים להר הבית ובית המקדש״.
״אנחנו צריכים להכין כל מה שצריך בהיבט ההלכתי והטכני כדי לקדם את האפשרות לעבודת הקרבנות ברגע שזה יתאפשר על דעת גדולי ישראל״, ממשיך ואומר הרב, ״החפץ חיים כתב על זה ואח של הרב נבנצל ריכז אנשים שיעסקו במכנה המשותף לכלל הציבור והוא ההכנה והלימוד ללא מעשים בפועל. אנחנו במכון פוע"ה לדוגמה מביאים מחו"ל פרים מוקפאים כדי לייצר פרה אדומה, גייסנו את בית החולים ביקור חולים כדי שיהיה אפשר ללדת ילדים בטהרה ועוסקים רבות בחקר ההלכות המיוחדות לבית המקדש״.
לשנה הבאה בירושלים הבנויה.
