״אני כבר שנתיים מטפל בעצמי בכל כוחי, לא מוותר, נלחם על הבית ועל הקשר הזה בלי סוף. היא לא יודעת בכלל אם יהיה המשך לקשר הזה ומה יש לה לעשות איתי אחרי שפגעתי בה כל השנים…״.
״אז מה בעצם אתה אומר?״, שאלתי אותו.
״המצב תקוע. אני מרגיש כלוא במציאות שאין לי מה לעשות״, ענה.
״בוא נראה אם באמת המצב תקוע. אני מלווה אתכם זמן רב בתהליך ארוך מאוד לקחת אחריות מלאה על הרע שעשית, ביקשת ועודך מבקש סליחה וגם אתה כל הזמן נמצא בעבודה של תיקון, מטפל בעצמך ועושה כל מה שאפשר על מנת לבנות את הקשר הזה בצורה תקינה. אני עדה שאתה בתנועה אינסופית לכיוון של רחל…״.
״נכון, אבל זה כל כך מתסכל. אנחנו כבר שנתיים גרים בחדרים נפרדים, את מבינה איך נראה הקשר?״, התעצבן אריה. ״אני רוצה שנחיה בחדר אחד״, הוסיף.
״מה מונע ממך את זה?״, שאלתי.
״היא טוענת שהיא לא מסוגלת, היא בטראומה ממני והיא לא חושבת שהיא יכולה לחיות איתי ואני אגיד לך את האמת? אני מבין, זה באשמתי איך אני יכול לבוא אליה בטענות אחרי מה שעשיתי לקשר?!״.
״האם יצא לך לשאול אותה איך היא רואה את הדברים עכשיו?״, שאלתי.
״כן. הרבה פעמים אני שואל אותה ואז היא אומרת לי: לא יודעת, בוא נחכה עוד קצת ואולי אצליח להתגבר על הטראומה שיש לי ממך. כבר שנתיים שאלה התשובות שאני שומע ואני לא יודע מה לעשות עם המצב הזה. אני רוצה שיהיה פה קשר זוגי אמיתי אבל זה בלתי אפשרי, הכל בגללי. אני רוצה להמשיך את הקשר, לא רוצה להתגרש, אבל היא לא מוכנה, מה אני אמור לעשות?״, שאל.
״דבר ראשון אתה חייב להיפטר מהאמונה הזרה שלך״, עניתי לו.
״אמונה זרה? למה את מתכוונת?״, שאל.
״האמונה הזרה שלך היא שיש איזה משהו במציאות, בסיטואציה הזו שבגלל זה החיים שלך נראים כפי שהם נראים. תקועים. הטראומה ממך מכל ההתנהגויות שלך בעבר הביאו את המציאות למצב כזה שלא יכולה להיות יצירת זוגיות אמיתית. שים לב, אני לא מפחיתה ולו גרם אחד מההתנהגויות שלך בעבר ומכל הנזק שעשית בעבר לזוגיות. הבעיה היא שאתה משתמש בכל מה שקרה על מנת לא לבחור. בוא אריה, אתה רוצה או לא רוצה להמשיך לחיות בצורה הזאת?״.
״ברור שאני לא רוצה, איזה חיים אלה?״
״אז למה כבר שנתיים אתה חי ככה?״ שאלתי
״כי אני לא יודע מה לעשות, היא לא מצליחה להתגבר על הרגשות הקשים שלה כלפיי ובצדק!״, ענה בחוסר אונים.
״אתה לא רוצה לחיות ככה אבל אתה בכל זאת ממשיך. אתה מאשים את הסיטואציה במקום לבחור. יש דבר אחד שהקב״ה לא מוותר והוא חוק – היכולת לבחור, להבין שיש פה שתי אפשרויות: להמשיך עם רחל או לא להמשיך איתה. אתה לא רוצה לקחת החלטה שתשנה את מהלך חייך אבל רצון השם שאתה תבחר לאן אתה מוביל את החיים שלך. אתה מרגיש שאתה צריך לבחור במשהו שכל הגורל שלך תלוי בו וזו בחירה מטורפת״.
״אז מה אני אמור לעשות?״, שאל.
״אחרי שהבנת שאתה לא בוחר לא בגלל הסיטואציה ולא בגלל רחל, אתה צריך לשחרר עוד הנחת יסוד״.
״איזו?״, שאל מהר.
״הנחת היסוד שלך לגביי הקשר, שהאושר שלך הוא אצל רחל. כשהיא מאושרת אז גם אתה מאושר. כשאתה חושב שהאושר שלך נתון בידיים של רחל, אז אתה כפוי וכבול לזה ובאמת לא יכול לבחור. התענוג שלך צריך להיות מזה שהקב״ה כל כך מאמין בקיום שלך ונותן בך את האמון שתבחר ומעצם מימוש הבחירה ייווצר לך תענוג ומשמעות לכל הקשר הזוגי והמשפחתי״.
״את אומרת שבעצם זה לא משנה במה אני בוחר?״, שאל.
״אפשר לבחור בכל דבר. בתנאי שלפני כן אתה מבין טוב טוב את צדדי הבחירה״, הסברתי.
״אז בעצם את רוצה שאני אעשה טבלאות של בעד ונגד ואז אבחר?״, שאל.
״לא, כרגע אתה לא צריך לעסוק באם שווה לך לבחור בזה או לא, אלא לראות בבירור ובמדויק את התמונה של הבחירה לנגד עיניך. אתה חייב בעצם להבין את שני הצדדים: 1. צד אחד שאתה בוחר בה. כיום יש ביניכם חברות טובה בלב ובנפש אבל כבר שנתיים אין לכם חיים של זוג נשוי. אולי בתהליך איטי ככל שאתה תמשיך באהבה ובמסירות ובתיקון שלך לעברה היא תצליח תגיע לרצון לחיות חיים זוגיים אמיתיים יחד איתך. יכול להיות שזה לא יסתדר. אבל לבחור בצד הזה זה אומר שאתה בוחר לחיות עם אישה שיכול להיות שתצליחו ובאותה מידה יכול להיות שלא תצליחו לייצר קשר זוגי אמיתי. 2. צד שני – אתה לא בוחר בה. אתה רוצה לבחור באשה שרוצה קשר זוגי וחיבור. שהיא עובדת על תנועה לתוך הקשר, שהיא מטפלת בקשיים שלה ועושה מאמצים לבנות את הזוגיות. יכול להיות שכזו דרישה לא תתאים לה ואז תאלץ לעזוב אותה. אתה חייב להבין את המשמעות של הבחירה שמכאן והלאה אין לך את מי להאשים ואין לאן לברוח, ללכת עם מה שבחרת״.
״אז מה אני אמור לעשות? אני רוצה לבחור באישה שכן רוצה אותי״.
״אחרי שתעבור פנימית את כל התהליכים הנפשיים האלה, תוכל לפתח בתוך עצמך מקום אמיתי, מקום מלא בכאב על המצב של הקשר ומלא בשיפלות על האחריות שלך למקום שלשם הקשר הגיע. ואז עם המון רגישות, אהבה ורצון לבנות את הקשר, תגיד לה שאתה בוחר בה רק במידה והיא בוחרת בך, רק אם היא בוחרת בך״.
״אבל אם היא תבקש זמן להחליט אם היא רוצה לבחור בי?״, שאל.
״תקציבו לכם זמן סביר לחשיבה – חודש, חודשיים, על מנת שהיא תוכל להגיע לנקודה של בחירה. אתה לא בוחר להישאר עוד שנתיים בעולם שבו אתה חי בחדר עם עצמך. חשוב להבין, הבחירה הזו גם שלך וגם שלה, הרבה פעמים יהיו קשיים ומצבים שיגרמו לשניכם להיחלש ולהרגיש שאולי לא בחרתם, כל העבודה שתהיה לכם מרגע הבחירה הוא לחזק את הבחירה שלכם״. ■