בערוב ימיו של שמואל אבן-אור ז״ל ישבתי עמו לשיחה על אביו הרב יצחק אביגדור אורנשטיין הי״ד, רב הכותל בתקופת המנדט הבריטי. הוא סיפר על הקרבה הרעיונית של אביו לרב קוק, על ההתייעצויות התכופות של אביו עם הרב, ועל הרושם העצום שנותר בו מדמותו של הרב.
הרב אורנשטיין היה דמות מורכבת: תלמיד חכם מובהק, ראש כולל חב״ד, איש תנועת המזרחי, רוכש הקרקעות וממייסדי הכפר העברי החקלאי ׳נוה יעקב׳ מצפון לירושלים. ב18 שנותיו כרב הכותל שימש כיד ימינו של הרב קוק במלחמתו על הכותל, כפי שניכר גם מיומן עב כרס שכתב בימים ההם, ובנו הוציאו לאור.
סיפר בנו: אני זוכר את ביתנו בנוה יעקב הומה תמיד אורחים שבאו להנות מאוויר הכפר, או מאווירת הכפר, ואמי מבשלת לכולם. אבי היה עסוק כל היום בצרכי ציבור בלהט עשיה, אבל בלילות הוא היה יושב ללמוד תורה ולכתוב. בכל שעה שהתעוררתי בלילה ראיתיו יושב וכותב. 2:00 לפנות בוקר, והוא עובד על חיבור תורני גדול שלו. בזמן מלחמת השחרור הם גרו ברובע היהודי הנצור, בביתם היתה עמדת לוחמים, והחיבור התורני היה שם אצל אבי. אחי, שהיה גדול ממני, לחם בעמדה סמוכה לביתם. בעת הפיצוץ של הירדנים, שבו נהרגו שני הורי הי״ד, אחי היה הראשון שהגיע אליהם. אני הייתי אז בן 19, מוצב במקום אחר בלחימה. מאוחר יותר הירדנים שרפו את הבית, אבל היה זמן מאז מותם ועד לשריפת הבית, שבו היה ניתן להוציא ממנו את הכתבים. שאלתי את אחי כמה פעמים: למה לא הוצאת את הכתבים? נכון, הם היו בעת לחימה, אבל איזו טפשות זו לא להוציא את החיבור הגדול? לא יכולתי להבין אותו….
ואני חשבתי: הכפר אמנם נכנע ונהרס, אבל היום יושבים עשרות אלפי יהודים על האדמות שרכש (נוה יעקב וחלק מפסגת זאב). על ביתו ברובע היהודי, שהעלו הערבים באש, יושבת היום, כנראה, ישיבת ״אש התורה״… אבל לכתבי תורתו שנשרפו אין לבנו מנוח גם 60 שנה אחרי…אולי הרגיש ששם שוקעה נשמת אביו.