01
סיפור מצמרר ששמעתי מחיים דמרי, קונדיטור מנתיבות, בעל הקונדיטוריה 'ניחוחות חיים'.
"לפני כ – 17 שנה רציתי ללמוד אנגלית. שמעתי שיש פרוייקט בקנדה של בית ספר שמלמד אנגלית אנשים מגיעים מכל העולם במחיר 750$ לחודש, הם גם דואגים למשפחה שתארח את התלמידים הבאים ללמוד בבית הספר על מנת שגם מחוץ ללימודים התלמידים ידברו אנגלית, כאשר המשפחה מארחת את התלמידים במחיר שכירות של 700$.
ביקשתי להתארח אצל אנשים ששומרים על כשרות, נרשמתי ללימודים וחיכיתי לתאריך הטיסה, במקביל ציפיתי לשמוע על המשפחה שתארח אותי ואכן מספר ימים לפני הטיסה קיבלתי מייל עם השם של המשפחה, הכתובת ומספר הטלפון שלהם. נחתתי בקנדה והגעתי לביתם. מדובר היה בזוג בשנות השלושים לחייהם.
בעל הבית קיבל אותי במאור פנים גדול. הוא גם אמר לי שהוא לא רוצה את הכסף של השכירות אלא בעיקר הם רוצים לארח אותי.לאחר כמה ימים הם סיפרו לי שיש ישראלי נוסף שמעוניין להגיע אליהם ושאלו האם מתאים לי שהוא יתארח בדירתם יחד איתי,
אמרתי להם שיארחו אותו בשמחה והוספתי – 'אין לי מושג מדוע אין לכם ילדים אבל דעו שהכנסת אורחים מביאה ברכה ומשום שאתם מארחים שני אנשים בביתכם לא יהיה לכם ילד אחד אלא יהיו לכם תאומים.
הוספתי וסיפרתי להם שאני מנתיבות והמשפחה שלי התגוררה בבית מעל הבבא סאלי זצ"ל. הבאבא סאלי היה עולה אלינו לשוחח בטלפון שהיה לנו משום שלו לא היה.
הוריי התקשו ללדת עוד ילדים והבבא סאלי אמר להם 'תכניסו לביתכם הרבה אורחים ותזכו ל 12 שבטים'. אנחנו חשבנו שזו ברכה כללית, כמו שאומרים 'ארבה את זרעכם כעפר הארץ' אך הברכה התממשה במלואה – לאמא שלי נולדו 12 ילדים'. הוספתי ואמרתי להם 'גם אברהם אבינו הכניס אורחים וזכה לפרי בטן'
קשה לתאר לאיזה אירוח זכינו בבית הזה, האירוח כלל ארוחות ערב מדהימות, לפעמים פיצה שנעשתה בטאבון בייתי ולפעמים 'על האש', התארחנו כמו מלכים. לאחר שלושה חודשי אירוח עזבתי את המקום ועברתי למקום אחר בקנדה.
לאחר חודש חזרתי אליהם לבקרם בשבת. כשהלכנו לתפילת קבלת שבת בבית הכנסת המקומי אמר לי המארח שיש לו משהו חשוב לספר לי. הוא סיפר שאשתו בהריון ויש לה תאומים בבטן.
הוא הוסיף וסיפר את מה שאני לא ידעתי, ששנים רבות הם לא הצליחו להביא ילדים לעולם והרב של בית הכנסת אמר לו 'תכניסו אורחים ותזכו לילדים'.
אמרנו לו שאנחנו מכניסי אורחים ואפילו הקידוש של בית הכנסת נעשה לא מעט פעמים אצלנו בבית. הרב אמר "תכניסו אורחים מעבר לרגיל, מעבר לטבע שלכם" כשששמענו על הישראלים שמגיעים ללמוד בבית הספר לאנגלית, הנמצא לא רחוק מאיתנו והם מחפשים בית יהודי וכשר להתארח בו קיבלנו החלטה שזו ההזדמנות שלנו להכניס אורחים בצורה מושלמת.'
02
אוסיף סיפור על אבי ז"ל שכל מהותו הייתה הכנסת אורחים. כל שבת וחג הוא היה אוסף אנשים אלינו הביתה, לעיתים אפילו היה מביא 'הומלסים' ושיכורים. הוא היה דואג לקלח אותם, להלביש אותם בבגדי השבת שלו ולהושיב אותם לידו בראש השולחן.
אני זוכר שבשבעה של אבי הגיע מישהו שסיפר את הסיפור המדהים הבא: "לפני מספר שנים הגעתי באוטובוס מחיפה וירדתי בתחנה הסמוכה לבית הוריכם. הייתי רעב מאוד והסתכלתי על החצר שלהם שהיתה מוארת בצורה מוגזמת עם אורות בשלל צבעים. חשבתי לעצמי שמדובר בגן אירועים או באיזו מסעדה.
ניגשתי לחצר ובדיוק אבא שלכם הבחין בי. הוא הלך בזריזות לכיווני ופתח לי את שער הברזל של החצר. אמר לי 'ברוך הבא' במאור פנים ושאל אותי "מה אתה צריך?"
שאלתי אותו "תגיד לי זה מסעדה פה?" והוא ענה "כן, זו מסעדה ואתה מוזמן לאכול בשמחה". הוא הושיב אותי ליד השולחן ורץ במהירות לתוך הבית. הוא הביא צלחת סכו"ם וכוס. הוא הגיש לי מרק ומנה עם בשרים ותוספות ואפילו קינוח היה שם'.
תוך כדי זה שאני אוכל הוא ישב לידי ודיבר איתי וכל הזמן הוא ווידא שלא חסר לי כלום. בסיום הארוחה הוצאתי את הארנק שלי ושאלתי אותו כמה לשלם על הארוחה?
הוא הסתכל עלי בחיוך ואמר לי – "האמת היא שזו איננה מסעדה, זה הבית שלנו, ואתה כל כך שימחת אותי ואת אישתי שאכלת פה אצלנו, בכל פעם שתרצה אתה מוזמן"
אחרי ששמעתי את הסיפור של חיים דמרי חשבתי שאולי בגלל זה זכה אבא ז"ל בעשרה ילדים ובשבט גדול ושמח כל כך… ■
Ori88533@gmail.com