הכפרים של הסטודנטים

מה גורם לסטודנטים צעירים לבחור להתגורר בכפר משותף, לשלב התנדבויות שבועיות ופרויקטים במהלך הלימודים, ולתרום מזמנם לקהילה? יצאנו לברר מהו הקסם הטמון בכפרי הסטודנטים של בני עקיבא.
הכול התחיל לפני עשר שנים עם קבוצת אנשים, ביניהם דני הירשברג, יאיר שחל, הרב מתניה ידיד והרב אלישע וישליצקי זצ״ל, למען יוזמה חדשה. הגיעו פניות רבות של סטודנטים וסטודנטיות מבני הציונות הדתית הלומדים במוסדות אקדמאיים, להקים קהילה חברתית באזורם. הם רצו מסגרת חיים לתקופת הלימודים, שבה יוכלו לייצר חבורה עם שייכות לשכניה בשילוב של התנדבות. הכפר הראשון הוקם לפני עשר שנים בשכונת התקווה בתל אביב, ולאחר ההצלחה שלו הוחלט להרחיב את המיזם לכל הארץ. מאז ועד היום, הוקמו כ-30 כפרי סטודנטים עם מעל 1,000 סטודנטים וסטודנטיות אשר פועלים ומתנדבים בכל רחבי הארץ. הכול נעשה מטעם אגף הבוגרים של בני עקיבא.
מדובר במגורים משותפים, בנים ובנות בנפרד. יש ישיבת כפר פעם בשבוע ויש שבת משותפת פעם בחודש. כל סטודנט צריך להתנדב ארבע שעות שבועיות במרכזי הנוער בשכונה, ויש כשישה פרויקטים גדולים שמרימים מידי שנה. כך, זוכים הסטודנטים להרגיש חלק מקבוצה מיוחדת.
״אנשים שבוחרים להגיע לכפר הסטודנטים מרוויחים שני דברים עיקריים״, מספר קבצי מבצרי, הרכז הארצי של כפרי הסטודנטים בתנועת הבוגרים. ״מצד אחד, מדובר במעורבות משמעותית בשכונה על ידי מגורים בשכנות לתושבים וההתנדבות. מצד שני, מדובר בחבורה מגובשת שיוצרת מעטפת ושייכות. מי שמצטרף לכפר, מרגיש שהוא הגיע הביתה. יש לסטודנטים עם מי לטייל בחול המועד ועם מי לעשות שבתות. יש תחושה של הדדיות ושל אכפתיות גדולה. למען השילוב הזה, מגיעים מידי שנה לראיונות רבים וטובים מבוגרי הציונות הדתית״.
קבצי משתף בחוויה שריגשה אותו לאחרונה, חוויה שמסבירה את הקשר שנרקם בין הסטודנטים לבין הקהילה: ״הגעתי לכפר הסטודנטים בלוד עם ציוד רב שהייתי צריך להעמיס לאחת הדירות. נכנסתי לאחת הדירות וראיתי שהיא ריקה. כששאלתי את שאר הסטודנטים היכן הם, נאמר לי כי אחת מהמשפחות בבניין יושבת שבעה וצריכה עזרה בסידור ובארגון ימי השבעה. הסטודנטים הקימו אוהל אבלים, ארגנו אוכל עבור המשפחה ודאגו לשלוש תפילות ביום. אפילו תרמו את המיחם והפלטה של הדירה שלהם לצורך העניין. כשנדהמתי מהמעשה, הסביר לי אחד מהסטודנטים כי ׳אם הקב״ה גלגל אותי לסיטואציה שאני כאן, במקום הזה, בצרה הזו, אז אני אהיה שם׳״.
האוכלוסייה שמגיעה היא על כל גווני הרצף הדתי. כל מקום והנישה שלו. ברחובות למשל, מרבית מהסטודנטים לומדים חקלאות, בבית שאן רובם לומדים במגמת ארץ, ואילו בבאר שבע רבים מהסטודנטים לומדים רפואה. קבצי אומר כי ״הביקוש לכפרי הסטודנטים מגיע מלמטה ועולה מידי שנה. הפורמט של קבוצה שבוחרת להקדיש את זמנה להתנדבות משמעותית, המורכבת ברובה מרווקים ורווקות, הוא פורמט מנצח. יש צורך רב בתחושת הביחד, בהרגשת חלק ממשפחה״.
קבצי מסביר כי השהות בכפרי הסטודנטים אינה גובה מחיר בפן הלימודי, והוא מנמק: ״נמצאים אצלנו סטודנטים שעוסקים במקצועות שנחשבים כקשים מאוד, החל מהנדסה, מחשבים, רפואה ואדריכלות, וכלה בעריכת דין, עבודה סוציאלית והוראה. המסגרת של כפר הסטודנטים מעניקה תמיכה רבה, בייחוד בשנה הראשונה של הלימודים. רבים מאלו שמגיעים אלינו באים דווקא לאחר שהיו במשך שנה במעונות של האוניברסיטה״.
רחובות - כל הדירות נמצאות במרחק הליכה זה מזו
כפר הסטודנטים ברחובות היה מבין הכפרים הראשונים של בני עקיבא. הוא הוקם לפני תשע שנים, בשכונת קריית משה בעיר. מדובר בשכונה לא פשוטה. היא מורכבת ברובה מעולים חדשים ובאנשים קשי יום. רמת הפשיעה שם עולה מידי שנה וגוררת אחריה את הנוער באזור. בשכונה זו פועלים גופים רבים שמטרתם היא לתת מענה לנוער הנמצא בסביבה ולקדם את האוכלוסייה בה. גם כפר הסטודנטים מצטרף ליוזמה ופועל למען שיפור פני החבר׳ה בעיר.
בשיחה עם ׳גילוי דעת׳, רכזת גרעין רחובות של בני עקיבא, שני בכור, מסבירה: ״עיקר העשייה שלנו הוא לקדם את הצעירים והמבוגרים בשכונה. אנו פועלים בכמה מישורים - עם בני הנוער אנו דואגים להעניק עזרה לימודית, חלק מהסטודנטים נותנים עזרה לימודית וחלקם עוסקים בבניית הפעלות, הרצאות וקורסים לנוער בסיכון שנמצא סביב. עם המבוגרים אנחנו דואגים לשיפור מצבם. בקורונה חילקנו המון אריזות מזון לבתים של מבוגרים, שיפצנו דירות כדי שיהיה להם מקום נעים יותר לחיות בו. אנחנו עדים לאווירה שנוצרת בחוץ. הסטודנטים עוברים ברחוב וזוכים להרבה אהבה והכרה״.
כשאנחנו שואלים את שני על המימון שמספק את כל העשייה החשובה, היא משיבה כי הם לא היו יכולים להוציא לפועל את התוכניות ללא תמיכתו של סגן ראש העיר רחובות, אמיתי כהן. ״לצורך הקמת כפר הסטודנטים ברחובות, נצרכנו לגייס סטודנטים שיסכימו להתגורר בשכנות. מהלך ההקמה של הכפר נעשה בשיתוף עם העירייה. כל הדירות המשמשות את הכפר הושכרו על ידי העמותה שסגן ראש העיר עומד בראשה. הצלחנו בעזרתו להשיג סבסוד עבור כלל הפרויקטים שאנו רוצים להוציא לפועל, גם אלו שעבור הסטודנטים עצמם״.
מה צריך סטודנט או סטודנטית צעירה על מנת להתקבל לכפר ברחובות?
״בכל שנה היה כפר שונה. בכל שנה יש טיפוסים אחרים ונוצרת אווירה מעט שונה. האתגר הגדול הוא למצוא סטודנטים צעירים שרוצים לבוא למקום שבו יהיה עליהם לתת מעצמם יותר. יש הרבה אנשים שמתעניינים בכפר ואז שומעים את המחויבות הנדרשת ומבטלים. אך למרות זאת, הכפר נותר מלא מידי שנה. הסוד לכך הוא באווירה. אנחנו נמצאים בשכונה קטנה, כשכל הדירות נמצאות במרחק הליכה זה מזו. יש הרבה ארוחות ערב משותפות במהלך השבוע, ויש מספר לא מועט של זוגות שיוצאים ומתחתנים. נוצרת כאן אווירה מיוחדת. יש חיבור. נעים להישאר״.
יפו - מיקום מעולה
בעיר יפו קיימים שלושה כפרי סטודנטים של בני עקיבא. אחד מהם הוא בשילוב של המדרשה באזור ומכיל כ-25 בנות. כפר הסטודנטים השני מונה מספר דומה של חברים, וכפר של הבוגרים, שסיימו את התואר, מכיל כ-35 איש. כולם ממוקמים בשכונת יפו ד, הידועה כשכונה קשוחה.
יוסף ברנדשטטר, רכז כפרי הסטודנטים ביפו, מספר לנו על סוד ההצלחה: ״התחלנו לפני שש שנים ומאז המקום גדל וגדל. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה יחד עם שלושת הכפרים, אך לכל כפר יש את העצמאות שלו. אנחנו פועלים בשילוב של גרעין ׳מאירים׳ ביפו ומפעילים עשרות מתנדבים במרחבי העיר. אנו פועלים עם קשישים וילדים ומתמקדים בעיקר בפעילויות שקשורות למרקם החברתי, ופחות במערכי יהדות. אל הכפרים מגיעים סטודנטים צעירים שעובדים או לומדים בתל אביב ובבר אילן, שרוצים לגור במקום עם יותר משמעות. מדובר בחבר׳ה שרוצים לשלב חיים של עשייה ושל התנדבות במקום מרכזי. זהו מה שמייחד את יפו״.
בעבודה משותפת עם עיריית תל אביב-יפו, מצליחים כפרי הסטודנטים להוציא לפועל פרויקטים גדולים בעיר ולשנות את האווירה שביפו. ״ביפו יש שילוב של ערבים ויהודים. הרבה עולים מעליות שונות, מבוגרים ומעט צעירים״, מספר יוסי על המורכבות. ״בעיניי, יפו מהווה תמצית של החברה הישראלית. היא בעצם ראי לחברה הישראלית. תנועת הבוגרים דוחפת לקדם את ההתחדשות העירונית ולהביא צעירים לעיר. הביקוש לכפרים מאוד מאוד גדול. בסופו של דבר, מדובר במיקום מעולה, קרוב לרכבת ולמרכזי ההייטק שבסביבה. אנו פועלים לאפשר לחבר׳ה צעירים שסיימו את ׳בני עקיבא׳, אך רוצים להמשיך עם הערכים והאידיאלים שעליהם גדלו. כפר הסטודנטים מאפשר להיות חלק ממשהו גדול יותר ולהמשיך את האור הדרוש בעולם. אנו מאמינים כי התרומה לחברה לא נגמרת בגיל 18, ורוצים לתת מענה למי שמחפש קהילה של משמעות ונתינה. יש כאן הצעה לבית, שפונה גם כלפי חוץ״.