השבוע יצאו תלמידי הישיבות ובתי הספר לחופשה עד אחרי סוכות. את חלקם נפגוש על המדרכות, אך גם על הכבישים כהולכי רגל.
לצערנו אין כיום פעילות אכיפה בתוך הערים, והולכי הרגל מנצלים זאת ומתייחסים לכביש כאל שטח פרטי שניתן לעשות בו הכול ללא מתן דין וחשבון. בדרך כלל לא רואים שוטרים ברחובות הערים, וממילא לא נתקלים בשוטרים הרושמים דוח על סיכון חיים של הולך הרגל והתנהגות המנוגדת לחוק.
אנו פוגשים גם אנשים בוגרים שרומסים את החוק ברגל גסה. החוק רואה בהולך הרגל את אחד ממשתמשי הדרך המחויב להתנהג בדרך על פי ההוראות הכוללות: אחריות, שיקול דעת, ערנות, אי לקיחת סיכונים ועוד. אך במציאות הולכי רגל חוצים ברמזור אדום, מנצלים כל מקום לחצות את הכביש, אף אם המקום הנבחר מהווה סכנה לעצמם.
חלק מההורים מכינים גם את הדור הבא לזלזול בחוק וללקיחת סיכוני חיים. במקום שיהוו דוגמה אישית לילדיהם, הם מכניסים את הילדים למצבי סכנה מיידיים (ברכב ובחציית כביש).
אנו קוראים להורים: תנו דוגמה אישית לילדיכם, אל תחצו במקום אסור, הדריכו את ילדיכם להתנהג על פי חוק ולהפעיל שיקול דעת. הציגו להם מצבים מורכבים בכביש ואפשרויות להתמודד עם מצבים אלה.
אנו קוראים לגורמי האכיפה לקחת ברצינות את נושא הולכי הרגל – להפגין נוכחות במקומות מסוכנים, להדריך הורים וילדים, ולהעניש בחומרה את מי שמזלזל בחוק וגורם ישירות למצבי סכנה בכבישים.
נזכיר שוב: הכביש שייך לכלי הרכב ולא להולכי הרגל – ומכאן האחריות שלנו, הולכי הרגל, בכל עלייה על הכביש. הורים, זכרו: הילדים יצאו השבוע לחופשה עד אחרי סוכות ואין משמרות בטיחות בערים, שמרו על ילדכם בחצר הבית ולא על הכבישים.
הולכי הרגל הם החוליה החלשה והנפגעת מבין משתמשי הדרך, ומכאן חובת הזהירות.
יהי רצון שנזכה כולנו לחתימה טובה ולשנה בטוחה.
חג שמח. ■