השגחה פרטית

01
לפני כמה שנים הקפיצו אותי למילואים בצפון רמת הגולן. מכיוון שמדובר היה ממש בערב חג הפסח הכנתי תיק קטן למקרה שיחליטו שצריך להישאר בחג בבסיס ויצאתי לדרך. לאחר נסיעה של כשלוש שעות הגעתי לבסיס רעב מאוד, לא אכלתי כלום בדרך, לא היה זמן לעצירה. כשהגעתי לבסיס נגשתי מיד לכיוון המטבח וגיליתי כי חדר האוכל כבר נסגר. ראיתי שכל עובדי המטבח וחיילים רבים נוספים עסוקים בהכשרת המטבח לחג הפסח המתקרב ובא.
ניגשתי לצוות המטבח וביקשתי משהו לאכול. מכיוון שאי אפשר היה לבשל במטבח הם הביאו לי כריכים עם פסטרמה ועוד כל מיני דברים מהסוג הזה. במילואים אני כמעט תמיד נופל מבחינת תזונתית למרות שבדרך כלל אני משתדל לאכול בריא. הפעם החלטתי שאני מתעקש על אוכל בריא, במיוחד לאחר שאשתי, שאוכלת בריא מאוד, הזכירה לי במפורש לפני שיצאתי למילואים ׳אורי, אתה בתהליך טוב, אל תתפתה לאכול שטויות׳.
02
לאחר סיבוב ברחבי הבסיס במטרה למצוא אוכל שהוא לא סנדוויץ׳ מוכן חזרתי למטבח. ביקשתי שלפחות יתנו לי פירות וירקות ואני כבר אסתדר. במטבח אמרו לי שהמקרר נעול ואף אחד לא יכול לפתוח אותו עד שכל המטבח יהיה כשר לפסח ולא יהיה חמץ במחנה. ניסיתי לשכנע אותם ואמרתי שמדובר במקרר שיש בו רק פירות וירקות ואין בעיה של כשרות, אבל הם לא הסכימו בשום מצב לפתוח אותו בשבילי.
חיפשתי אחר רס"ר הבסיס שהכיר אותי וביקשתי שייתן הוראה לפתוח לי את המקרר רק לכמה דקות על מנת שאקח לי כמה פירות וירקות. ההוראה ניתנה והמקרר נפתח עבורי.
עובד המטבח ואני היינו בהלם מוחלט, מצאנו חייל שננעל בטעות בתוך המקרר. החייל המסכן כבר החל להתייאש שמא לא ימצאוהו. לא רוצה לחשוב מה היה קורה לחייל אם לא היינו מוצאים אותו. שמחתי שהקשבתי לאשתי ועל שהתעקשתי שיפתחו לי את המקרר. כמה שזה נשמע מוזר, הרגשתי שהחיבור ביננו, ההליכה האחד לקראת השניה וההקשבה, הצילה את החייל הזה.
03
אספר לכם סיפור נוסף המראה כמה הכול מדויק וכמה הכול קשור להשגחה.
בחור מעניין מאוד סיפר לי סיפור מדהים ומרגש על עצמו: "הייתי גנן בגן ילדים כ-20 שנה ולפני כחמש שנים נאלצתי לסגור את הגן בגלל בעיות כלכליות. התחלתי לחפש עבודה וראיתי מודעה שמחפשים גנן. כל כך שמחתי אחרי תקופה שלא הייתה לי שום עבודה.
התקשרתי למספר הטלפון שהופיע על המודעה ונקבע לי תאריך לראיון. כשכנסתי לראיון אותו ערך הבעלים של החברה, שנינו הבנו מהר מאוד שכל אחד מאיתנו התכוון לגנן אחר. אני לגנן בגן ילדים והמראיין לגנן בגינת צמחים.
שנינו פרצנו בצחוק מהסיטואציה המוזרה. לאחר מכן, מנהל החברה הסתכל עלי במבט מהורהר ואמר לי שאם נפגשנו כנראה שזה לא סתם כי אין מקרה בעולם. הוא החליט להמשיך את הריאיון ושאל אם יש לי תחביבים שקשורים לחקלאות. השבתי שאני מאוד אוהב בוטניקה ואקולוגיה. הבעלים של החברה סיפר שהוא מחפש עובד שיעביר הרצאות בנושא חקלאות לכיתות נמוכות בבתי ספר יסודיים.
קיבלתי את העבודה והתחלתי בהרצאות לכיתה א׳ שזה גיל שממש נושק לגיל הגן וההצלחה שלי הייתה גדולה מאוד, התלמידים ממש הקשיבו לדברים שלי בשקיקה. מאז אני עובד בתור מרצה לחקלאות בהצלחה ומתפרנס מצוין", כך סיפר לי אותו בחור.
04
אסיים בסיפור שלישי שיש בו השגחה מדויקת, חסד והצלת חיים. זה סיפור מדהים שקרה לחבר באחד מימי שישי.
ביום חמישי חגגו בת מצווה לבתו. בגלל הקורונה החגיגה היתה קטנה מאוד ומשפחתית, וקצת יותר מורחבת בזום. ביום שישי בבוקר הבת אמרה לאבא שלה: "בוא ניקח את הפרחים שנשארו מבת המצווה ונחלק אותם לנשים זקנות בשכונה שעכשיו בעקבות הקורונה אנחנו קצת פחות בקשר איתן. שתיים מהן היו בזום אתמול בבת המצווה".
החבר ובתו הכינו סידורי פרחים נחמדים וצירפו אליהם חבילות קטנות של צ׳ופרים שנשארו מבת המצווה. עד 14:45 בצהריי אותו יום שישי הם לא הצליחו לארגן את הבית לקראת שבת ולצאת לחלוקה.
"על אף הלחץ לקראת שבת, אם הבת רוצה כל כך לעשות מצווה ולעשות טוב, אנחנו יוצאים למרות השעה המאוחרת", כך החליט החבר. הם הגיעו לאחת הזקנות, הקישו על הדלת שלה וצלצלו בפעמון. לא היה מענה אבל נידמה היה להם שמישהו קורא לעזרה.
האב ובתו הצליחו להיכנס דרך השכנים לביתה של הזקנה ומצאו אותה בתוך האמבטיה. היא נפלה בבוקר ומאז היא צועקת לעזרה ואף אחד לא שמע אותה. יחד הם הרימו אותה בזהירות ולאחר שנערכו בדיקות נמצא שהיא לא צריכה להתפנות לבית חולים. הזקנה אמרה שבגלל הנפילה היא לא הספיקה להכין אוכל לשבת. ילדת בת המצווה ואביה הלכו לביתם ודאגו לה לאוכל.
הכול קרה בזכות ילדה אחת מתוקה שרצתה לעשות קצת טוב עם פרחים לשבת.