הכתבה הגדולה בגיליון הקודם ״ויקיפדיה – עימותים בעצימת משתנה״, עוררה עניין ובעקבותיה קיבלתי מספר פניות להמשיך ולעסוק בנושא החשוב דרך כתבה נוספת. נדמה כי עריכת וכתיבת ערכים באנציקלופדיה האינטרנטית הפכו למאבק מרכזי בעידן הפוסט-מודרני בו נתון העולם, ובוודאי גם מדינת ישראל.
מי שנכנסו למערכה הזו מתוך העיסוק המרכזי שלהם בצה״ל ובמערכת הביטחון ונמצאים בלב המאבק על הזהות היהודית והלאומית, הם חברי ארגון ״תורת לחימה״, הרב איתי אסמן ושותפו הרב אביעד גדות. הרב גדות אומר כי הארגון מתמקד בימים אלו בניסיון של הקרן לישראל חדשה להכניס חמץ לבסיסי צה״ל, ואף כתב את פקודת המטכ״ל בנושא כחוק שהונח על שולחן נשיאות הכנסת, וצפוי לעלות להצבעה במושב הקיץ. בתורת לחימה עוסקים גם בערך הניצחון, רוח הלחימה, והוראות הפתיחה באש.
איך המערכה הערכית-ביטחונית הזו הביאה אתכם לפתוח קורס עורכי וויקיפדיה?
״נכנסו בגלל המאבק הלאומי שמתחולל בוויקיפדיה, גם אנחנו בעצמנו נפגענו, ניסו למחוק את הערך שלנו בוויקיפדיה. גייסנו עורכים וניצחנו״.
את השיחה עם הרב גדות אנחנו מקיימים ממש לאחר שהוא מסיים שיחה עם ניצה שמואלי, אמו של לוחם מג״ב בראל שמואלי שנהרג בגבול רצועת עזה באוגוסט 2021, ולזכרו תתקיים הכנסת ספר תורה בי״א ניסן. כאמור, בשבוע שעבר קיימתי ראיון נרחב עם ע׳, עורך בוויקיפדיה, שטען כמו רבים אחרים כי ויקיפדיה אינה מפעל הנצחה ולכן אין כל צורך בערך הנושא את שמו של בראל ז״ל.
״לא מזמן פנו אלינו מספר עורכים ותיקים במצוקה״, מספר הרב גדות, ״הערך על הלוחם בראל שמואלי הי״ד, שנרצח בגבול עזה בידי מחבל חמאס מטווח אפס באירוע שעורר זעזוע בכל עם ישראל – עומד ל׳הצבעת מחיקה׳ בין העורכים השונים של האנציקלופדיה החופשית. צריך להבין, על המחבלת עהאד תמימי שמפעל חייה היה סטירה שנתנה למפקד פלוגה בגבעתי, יש ערך בוויקיפדיה. כך גם על ג׳ורג׳ פלויד, אפרו-אמריקני שנהרג בידי שוטרים. אך על נפילת לוחם ימ״ס באירוע שצולם ועורר שיח ציבורי כה ער, מערערים חלק דומיננטי של העורכים. אירוע כזה שהיה קו פרשת המים לכל הדעות – בנושא הוראות הפתיחה באש, בגיבוי ללוחמים באמון הציבור בצה״ל והעומדים בראשו״.
״הדבר הזה הציף בפנינו את ההטיה הפוליטית הבוטה, שפוגעת ביסודות צדקת דרכנו בארץ הזו. פתחנו קורס עם מדריך מנוסה, בכדי לעודד אנשים בעלי תודעה יהודית, ציונית ולאומית לעסוק בזירה הזו, ממנה כל תלמיד בית ספר, כל סטודנט ובכלל כל אדם – שואב מידע״.
בתורת לחימה לא מסתפקים בכך. אמרנו מערכה? מבחינת הארגון למערכה מגויס כל מי שעובר את הקורס. ״מסיימי הקורס מקבלים ליווי צמוד, חניכה וסיוע בכתיבת ועריכת ערכים שיוכלו לשקף את האמת ההיסטורית בלי עיוותים והטיות פוסט-ציוניות״, מגלה גדות.
הקורס נערך ב״זום״, ומשתתפי המחזור הראשון הגיעו מתל אביב, הקריות, ירושלים, יהודה ושומרון; גברים ונשים בגילאים שונים, ביניהם היה ניתן למצוא מורה-מחנכת, עצמאי בתחום השיווק, ומנהל מוסד חינוכי. הרב גדות אומר כי ״לכולם משותף אחד: הרצון להשפיע ולעצב תודעה מאוזנת מתוך תפיסה יהודית-לאומית.
מ׳, בת 54, שהשתתפה בקורס של תורת לחימה, מספרת: ״אני מקווה בשלב ראשון להתנסות בעריכות קלות. מאוחר יותר נראה לי שלא יזיק אם אכנס לנושאים שאני פחות עוקבת אחריהם שגם הם נראים לי חשובים, כדי לתמוך בהם. לדוגמה: שינוי המילה התנחלות להתיישבות וכדומה. כרגע העיקר הוא שהפכתי לפעילה״.
איך מצטרפים? פשוט מאד. פונים לארגון ״תורת לחימה״ דרך אתר האינטרנט של הארגון (חפשו בגוגל), מקבלים את טופס ההרשמה – ובמקום להמשיך להתלונן מתחילים להיות חלק מהמערכה.
איך אתם מודדים הצלחה?
״הצלחה תהיה כשאנשים ייכנסו לזירה ותהיה להם תודעה יהודית-ציונית לזהות הטיות שקיימות בוויקיפדיה ולהתמודד מולן. דבר שני, אנשים שיכתבו ערכים ויוסיפו תוכן לערכים קיימים. אם נצליח ליצר מחזורים נוספים ויהיו אנשים בזירה הזאת, מדובר ברווח נקי״.