רבנו הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל מסר שיחה אחרונה ליום העצמאות תשמ"א פחות משנה לפני פטירתו (פורים תשמ"ב). זו הייתה שיחה מופלאה ומרגשת. את השיחה הזו לא זכה לתת בישיבה המרכזית העולמית 'מרכז הרב', כי באותה העת התמודד הרב עם החלמה מניתוח קשה. זכיתי לשבת לידו ולשכתב את הדברים. השיחה עוסקת בעצמאות ובעצמיות לכלל ולפרט וּבקשר שביניהם. החידוש בשיחה היה הצלע השלישית, והיא ההצלחה.
אם אדם ואומה עצמאיים משלטון זר של חולשות ויצרים ושל שליטת אומות העולם, האדם והאומה הם עצמִיים – מגלים את תכונותיהם הטבעיות והאמיתיות ואת תפקידם ושליחותם בעולם. וכאן באה הצלע השלישית בדברי רבנו:
סוד ההצלחה. כאשר האדם והעם, הכלל והפרט, עצמאיים ועצמִיים, כל אשר יעשו יצליחו בעז"ה, כפי שנאמר על יוסף הצדיק, ששמר על תומו ועל אמונתו בטומאת מצרים: "ויהי איש מצליח". עצמאי, עצמי ומצליח.
דוד המלך, נעים זמירות ישראל, מלמדנו בפתיחת ספר תהלים: "אשרי האיש שלא הלך… ולא עמד… ולא ישב" עם מי שיסיטו אותו מהאמת האישית והלאומית, ועל איש כזה ואומה כזו נאמר "כל אשר יעשה יצליח", כי מעשיו מחוברים לאמת הפנימית האלוקית שבו. וממשיך רבנו ואומר: "צריך להתרגל לחנך את עצמינו להיות מצליחים. מצליחים בתורה ובמצוות, בין אדם למקום ובין אדם לחברו. זה פשוט וברור: העצמאות היא הצלחה".
נכון, יהיו מי שיאמרו שאנחנו לא 'קבלנים להצלחות', אנחנו אחראים למעשים, וההצלחה תלויה בריבונו של עולם. אמת. אבל אנחנו מחויבים לעשות כל שבידינו כדי להצליח בעז"ה בכל התחומים ובכל המובנים. הצלחה היא שמחה, הצלחה היא ברכה והצלחה מחזקת את האמונה.
אכן, מאז קום המדינה התחדש המצב של עצמאות, של אפשרות לעצמאות, והודות לה התאפשר גילוי של עצמיות, שהיא התוכן הפנימי שלנו, ובעקבותיה זכינו להצלחות כבירות, ברוך ה'. הצלחות ששום אומה ולשון לא הגיעו לאפס קצהן.
בתחום אחד אנו נקראים לשנס מותניים ולהצליח: בתחום הציבורי. דגל תורת ארץ ישראל, תורתו של הרב קוק זצ"ל, של האב ושל הבן, הולך ונחלש בייצוגו הציבורי בכנסת ובממשלה. התלמידים הרבים של תורה גדולה זו, זו ה'תורה הגואלת', מתפזרים לכל עבר. איך משיבים את הבנים הביתה, לדגל יהודי לאומי אחד שיש בו מקום לכל הגוונים המבורכים ההולכים לאור התורה? איך חוזרים להיות כוח חשוב ואף מוביל ומכריע בציבור הישראלי?
לעניות דעתי, ולדעתם של רבים ונכבדים ממני, חייבים לִפנות לכל מי שדגל ירושלים וארץ ישראל יקר לליבו לשוב ולהתאחד ולבחור בחירה עצמאית, ללא השתייכות מפלגתית, את המנהיגים השלמים בקבלת עול מלכות שמיים ועול מצוות מכל הגיוון והמנעד הרחב בציבור הדתי-לאומי, ונזכה בע"ה ל'אשרי האיש', ול'אשרי העם שככה לו, אשרי העם שהשם אלוקיו'.
ברכת ה' תחול על נציגי הציבור שיבחר הציבור, ויתאחדו למען יתקדש שם ה' על עמו ונחלתו. אמן.
