01
בימי חודש אלול התפילות בכותל הן זכות וגם חובה.
מזג האוויר הירושלמי הנפלא מאפשר צעידה נעימה לתפילות המרוממות ברחבה המרחיבה את הלב.
אלפים רבים עושים דרכם אל הכותל במהלך השבת. במשך כל השבוע מתקבצים ברחבה אלפים רבים מכל הארץ לאמירת סליחות בכל הניגונים ובכל הסגנונות. מי שלא ראה נחלי אדם מרוגשים, עיניהם בורקות בניציצות של אור – נוער, זקנים, טף ונשים, גולשים במעלות הכותל, לא ראה חיזיון של עלייה לרגל מימיו.
02
מנסיוני המוצלח, אני יכול להעיד, שהתפילות ליד הכותל, הסמוך כל כך למקום קודש הקודשים, מתקבלות ברצון ובמהירות.
זאת ועוד – בימי הרחמים והסליחות השפע האלוקי מתקרב אלינו עד למרחק נגיעה. הושט ידך וגע בם. אני אומר לעצמי: אל תנח ידך מבקשת הסליחה ובה בעת הרבה לעשות מעשים טובים למשפחתך היקרה ולכל הסובב אותך.
כידוע, בעת מלחמה קיים צורך דחוף ורב בנתינה ובעשיית חסדים.
חיילים בודדים שמבקשים הובלה של מקרר או מכונת כביסה לדירתם, לוחמים בצפון שמשוועים לציוד אישי וטקטי, משפחות שכולות הראויות לכל חיבוק ולמעט הקשבה.
משפחות של חטופים שמחפשות בנרות קצת חיזוק, תקווה ואהבה. לוחמים גיבורים שנפצעו בקרב המאושפזים במחלקת השיקום ושמחים לכל ביקור של חברים ולספל מרק ביתי מהביל. משפחות של מגויסים בסדיר ובמילואים, שדואגות ליקיריהם ישמחו לקבל מכתב וצנצנת דבש מלאה בתשומת לב אישית.
כמה חשוב לארח לשבתות ולחגים משפחות יקרות של מפונים יקרים הרחוקים מביתם ביישובי הצפון ובקיבוצי הדרום.
כמעט אין משפחה בציבור הישראלי שלא לקחה השנה חלק בפעילות של חסד מתוך אחריות לאומית. התחושה של הנותנים ושל המקבליפ היא של התחזקות והתעלות. שוב ושוב אני שומע את הווידוי העמוק, הבוקע מתוך הלב היהודי הענק – 'באנו לחזק ויצאנו מחוזקים'. בצוק העיתים צורכי עמך מרובים. לא צריך להתאמץ ולא צריך לתור במיוחד אחר רעיון למעשה טוב ומציל חיים. הצורך הוא רב והלבבות פתוחים לתת ולקבל.
האחריות להושיט יד להצלת נפשות של פצועים ושכולים מונחת לפתחו של כל יהודי בארץ ובעולם.
מי שפקד את מאהל הגבורה, מי שהשתתף איתנו בשבתות שאנו מארגנים למשפחות בהר הזיתים, מבין היטב את הצורך להתגייס למלחמה הקיומית של משפחות ובודדים. מלחמה נגד הייאוש של הניתוק מהחטופים, נגד הבדידות, נגד הריחוק מהבית, נגד הכאבים מהפציעה ונגד כאב השכול.
03
לפני כשבועיים עברתי בשע"צ פרוצדורה כירורגית באף, על ידי מנתח א.א.ג. – ד"ר חנן שאול, האחד והמיוחד. במשך מספר ימים לא יכולתי להריח כלום. חוש הריח התאדה. לא יכולתי לבדוק אם המאכל הוא טרי או שלא… לא יכולתי לעשות הבדלה… לא יכולתי להנות מניחוח הפריחה בגינה החדשה שלנו. כלום. ואז… לאחר כשבוע, בלי הודעה מוקדמת, התחיל חוש הריח לחזור. לאט לאט, ב"ה. בתחילה הצלחתי להנות מריחו המשכר של מרק טעים שרקחה רעייתי. לאחר מכן ירדתי לגני הפורח והרחתי את ערוגות הבושם ובהם שלל הפרחים והדשא הרענן. איזו חוויה.
ממש נולדתי מחדש.
ואז… כשביקשתי לפנות את פח האשפה הביתי למיכל האשפה הציבורי, קרה הדבר. כשהתקרבתי למיכל הענק, חשתי לפתע קיתון של ריח רע שהיכה בי כמכת ברק.
נאלצתי להפנים שלחוש הריח יש שני צדדים. התרחקתי מהמיכל בחופזה.
מחשבות מציקות התרוצצו בראשי.
האם לכל דבר טוב בעולם חייב להיות גם צד פחות נעים?
ואולי כאן טמון סוד התשובה?
הקב"ה קורא אלינו ללא הרף: שובו אלי ואשובה אליכם…
באותם חושים ובאתם כוחות אנו יכולים לזכות ולקיים מצוות, לעשות חסד, ללמוד תורה, לקרב לבבות ולקנות עולם שלם, מלא בניחוחות גן עדן…
אך אם חס וחלילה, בחוסר אחריות פרטית וציבורית, נשתמש בחושים ובכוחות שלנו להרוס עולם וארץ… ניאלץ להתמודד עם הסירחון שאנו בישלנו במו ידינו, ממש כריח הבואש, המותז על מתנגדי הגיוס לצה"ל… והמוכר לרעה לתושבי השכונות החרדיות בשערי ירושלים.
04
לא לחינם קיבלתי את השיעור הזה בחודש אלול.
במהלך ימי הסליחות נותר לי עוד זמן לתקן.
כהכנה לימים הנוראים, אנו ניצבים השבת, (אם גב' דינה מיט לא קילקלה לנו את השיגרה…), על הר הזיתים, יחד עם משפחות שכולות ולוחמים שנפצעו. השבת הוקדשה לפרוייקט החשוב של קרן אביה, עו"ד מירון ומכון התורה והארץ – 'למלא את החלל'. הקמנו אתר ענק, המאפשר לכל יהודי להיכנס ולבחור משימה מיוחדת, שבה הוא יקח על עצמו להמשיך, לתקופה מסויימת, את פועלו ואת דרכו של חלל צה"ל, שמסר נפשו על משמר העם והארץ, במלחמת חרבות ברזל. עד כה נכנסו יהודים ודרוזים רבים לאתר ולקחו על עצמם משימות של עשייה וחסד.
כאמור, אם לא חל שיבוש על ידי האלוף מוטה רולה, אנו מתכנסים בשבת קודש זו ליד מקום הטהרה של אפר פרה אדומה, יחד עם הרב יגאל שפרן ורעייתו. עם הרב ליאו די, הגיבור באמונה, ששכל את רעייתו ושתי בנותיהם, הי"ד, בפיגוע אחד שביצע מחבל שפל. יחד עם משפחת חדד מבאר שבע, ששכלה את בנה, גיבור ישראל, אורי יצחק חדד, הי"ד, לוחם חטיבת הנח"ל. יחד עם החזן החסידי ישראל פרנס, צדיק ועניו, ורעייתו. יחד עם המדריך והחוקר המופלא, אלידע בר שאול. יחד עם המזרחן ד"ר מרדכי קידר, האמיץ, המורה שלי לערבית, שעושה נפלאות בגאון, בייצוג עמדתנו בתקשורת הערבית והעולמית ורעייתו. כל אלו ועוד ועוד, מביטים יחד אל הר המור ואל הקברים הדוממים בהר הזיתים. מבטיחים להתרומם מעל הכאב ומבינים את הצורך להפוך את המספד למחול. לרומם את המשבר לאמונה. את האובדן הגדול לכיסופים למקדש. ממש כמו שחוש הריח מאפשר לנו להבחין בין ניחוחות גן עדן לריחות החידלון, כך מוטל עלינו לראות כל משבר כהזדמנות להתחזק ולהוסיף כוחות של עשייה וחסד.
זו היא המהות של השבתות שאנו עורכים בהר הזיתים. סדרה של שבתות אירוח הממלאות אותנו בכוחות מופלאים ומקרבת אותנו אל המקדש ואת המקדש אלינו.
05
השבוע זכינו להשתתף באירוע מרגש, מיוחד ודי נדיר – חגיגת מצוות פדיון הבן של נכדנו מבשר אביחי, שיחי', שנולד במוצאי ט' באב, לילדינו שירה ומשה ברטפלד. השמחה הייתה גדולה. האירוח של המחותנים שלנו, משפחת הרב הראל ודבורה ברטפלד ממייסדי היישוב עלי, היה ממש בדרכם של שרה אמנו ואברהם אבינו. הכהן שהוזמן לפדיון היה הרב אוהד כהן, מוותיקי עלי, שהיה גם הרב של חתני, הלומד בדבקות בישיבה הגבוהה בתל אביב, בראשות הרב גנץ. דווקא בזמן המלחמה לקחו על עצמם מספר אברכים בישיבה להוסיף עוד סדר לימוד בכל יום לחיזוק ולהצלחת חיילי צה"ל.
נזכרתי כיצד עלי הכהן מתבונן בפליאה בדמותה של חנה המתפללת בעוצמה מול יריעות המשכן. כל מה שחנה מבקשת מה' הוא בן אחד קטנטן, כדי שהיא תוכל להמשיך את שושלת הדורות ולחזק את נצח ישראל. ההוכחה לכך באה בפסוקים הבאים, המתארים כיצד חנה מוסרת את בנה שמואל הקטן לעלי הכהן, כדי שישמש לנצח במשכן.
כך, בס"ד, ביישוב עלי, מול משכן שילה, נפדה הנכד שלנו כהמשך לתפילת חנה. הוא ימשיך בע"ה את שושלת הדורות בעם ישראל ואת ההתיישבות בארץ ישראל השלמה. ימשיך את קידוש ה' של חנה וילך בדרכו של שמואל הנביא, בלימוד תורה, בהרבצת תורה, בתפילה לניצחון ישראל ובשירות בצבא ההגנה של כלל ישראל.
06
לאחר סיום סעודת הפדיון, בה זכינו לברכות שמים כאילו צמנו פ"ד תעניות, יצאנו לסיור מרתק בין היישוב עלי לשילה שבהרי בנימין.
טיפסנו לפסגת היישוב המקסים והמשגשג עלי. נכנסנו למצפה יפיפה הצופה על שילה ועל הרי בנימין. המצפה מציע לציבור שוחרי הארץ השלווה לתפוס רגעים של רוגע מול פיסת הנוף הקסום.
האתר שופץ לאחרונה ביזמת משפחת ראוכברגר המופלאה, ממייסדי שילה, במטרה להנציח את בנם, סגן שילה ראוכברגר, הי"ד, גיבור ישראל.
שילה היה איש חסד מופלא ורגיש מאד, שדאג לרווחתם, לתעסוקתם וחיזוק עוז רוחם של בני נוער יקרים ופעל בכל כוחו לתרום לטיפוח הנוער ביישוב עלי ובכלל. היום, הנוער הזה הם לוחמים מבריקים בצה"ל.
פגשנו במצפה זוג חמוד במיוחד, גאיה הרשקו ומתי הוכהאוזר, תוך כדי הצעת נישואין מושקעת מאד מול הנוף המשכר. מזל טוב למתוקים.
משם עלינו ליישוב חדש בארץ ישראל, גבעת הקטורת, המחבר בין עלי לשילה. פגשנו שם תושבים נפלאים חדורי אהבת הארץ, תוך כדי שהם בונים את בית הכנסת של גבעת הקטורת ממש בעשר אצבעות.
נפרדנו מהם בחיבוקים וירדנו לשוח ולטעום מפירות הארץ בכרם הפסטוראלי של זוג החלוצים, הבלתי מנוצח – לוזית ודובי אודסר היקרים. משם נסענו ל'חומוס אליהו' המפורסם שלא באשמתו, בתחנת הדלק בציר 60 סמוך לכניסה לכביש המוביל לישוב עלי. עמדנו שם בתור הארוך כדי להצטייד בכמויות נדיבות וטעימות של חומוס חם טרי ומשכר לכבוד שבת קודש.
שבת שלום של הוקרה גדולה לה' ולהמשך מבצעים מוצלחים של לוחמינו, באוויר בים וביבשה. הצלחה לצוותי המוסד והשב"כ, בהובלתם של בכירי צה"ל, כוחות הביטחון, ראש הממשלה ובכירי משרד הביטחון. המשך מיגור חיזבאללה. ■
לתגובות בעניין ליווי משפחות פצועים כיתבו ישירות למייל שלי -
manager@pisrael.com
