יש הרגשה שהזיעה והחום שאנו חשים בכניסתנו למכונית "בימים חמים אלה" מונעים מחלק מאיתנו לחגור חגורת בטיחות המחויבת על פי החוק וההיגיון.
אלפי בני אדם חבים את חייהם לחגורת הבטיחות, שהיא לעיתים המחסום האחרון בינינו לבין פגיעה אנושה בתאונה. בעת תאונה גוף האדם ברכב ממשיך לנוע במהירות ובכיוון שבהם נסע הרכב, ומי שאינו חגור נחבט ונבלם בחלקי הרכב (הגה, שמשה) או עף החוצה. החגורה מונעת את הפגיעה מחלקי הרכב ואת ההיזרקות החוצה. החגורה סופגת את המכה ומחלקת אותה על פני חלקי הגוף בחזה ובמותן, הרגישים פחות למכה מהראש, למשל.
חובה על הנהג והנוסעים ברכב להיות חגורים, ובלשון החוק: מרוסנים, כולל ילדים במושבי הבטיחות. את החגורה חייבים לחגור במושב הקדמי והאחורי של כל רכב פרטי, פרטי דו-שימושי, מסחרי, טנדר ומונית.
נשמעת טענה שחגירת חגורה מסכנת במקרה שהמכונית בוערת או במצב תאונה אחר. טענה זו אינה נכונה, מפני שמספר המקרים הנזכרים קטן מאוד בהשוואה למספר התאונות שבהן החגורה מצילה חיים. החגורה מסייעת להיחלץ מתאונה מפני שהנוסע שאינו חגור נפגע ברכב ומצבו אינו מאפשר לו לתפקד, אך הנוסע החגור נשאר שלם בגופו או שנחבל קל יותר, ויש ביכולתו לחלץ את עצמו.
חגורות הבטיחות הותקנו למבוגרים. לילדים יש להוסיף מושב בטיחות רגיל או מגביה, ועם חגורת הבטיחות הם משמשים חבילת בטיחות ראויה. על המושב הנוסף להתאים למידות הילד. בעוד שבועיים נעסוק בהרחבה בילדים הנוסעים ברכב.
אין להסיע תינוק כשהוא מוחזק בחיק נוסע אחר.
