01
מפגש עם חברים הוא תמיד דבר משמח. והשבוע, בתזמון מושלם עם יום ההולדת שלי, יצאנו למפגש חברים עתיקים, כזה שכולם הצליחו להשתחרר בו ממחויבויות שונות, מעומס המלחמה ולהיפגש. ברור שמפגש כזה מתחיל באימון נשק מתקדם; ירי בישיבה שמדמה נסיעה ברכב, ירי אחרי מחסה, עוד ועוד. בכל זאת , נשק מציל חיים. למדתי שם הרבה, כמו בכל אימון נשק, ועוד באווירה טובה ומטיבה של חברים שרוצים להשתפר כדי שאם פעם יהיה צורך, נוכל להציל חיים בצורה מקצועית ככל האפשר. הלימוד החשוב ביותר שיצאתי איתו הביתה ולא עזב אותי היה אימון ייחודי- הכניסו אותנו אחד אחד למטווח, כשהוא מדמה מחסה שממנו אפשר לראות, בלוני מחבלים מימין ומשמאל וצורך להיות מדויקים ומהירים כדי לפגוע. נכנסתי ויריתי ויריתי ויריתי, וכשהגעתי לבלון המחבל האחרון, ראיתי שהוא עם כובע על הראש, ובשבריר שניה חייכתי לעצמי על ההשקעה. דווקא את הבלון הזה, אחרי כל הירי, הורדתי בכדור בודד. כשסיימנו את האימון, המדריך אסף אותנו ואמר שהיה לו כובע זיהוי! לא יורים לפני שמוודים היטב במי. וגם אנחנו- בכל ארוע, לחבוש כובע זיהוי כדי למנוע דו"צים, כי יש ברוך ה' עוד אנשים ברחוב עם נשקים להגן על החיים. התרגול הזה חזר איתי הביתה והדהד אצלי שעות נוספות- לוודא זיהוי לפני ירי. לוודא זיהוי לפני ירי! הורדתי בלון- עם כובע זיהוי בנוסף לבלוני המחבלים. לוודא זיהוי לפני ירי! נשק מציל חיים וכך אנחנו רוצים שישאר. אומר להגנתנו שהבנו מהתדרוך שהיה מראש שכל הבלונים הם מחבלים שבאים אלינו עם סכין, כן? ובכל זאת אימון חשוב- מי שיש לו נשק- שילך לאימונים טקטיים בנוסף לאימוני הבסיס.
02
משם המשכנו כל החבורה הנפלאה למסעדה ולצמצום פערי מידע. בדרך כלל אין לי הרבה דרישות, ובכל זאת הפעם רציתי שכמה דברים יסתדרו בצורה מדויקת, אבל לא משהו שאפשר לדרוש מאחרים. הדרך המוצלחת לעשות את זה היא לבקש מהקב"ה ישירות. נכון, יש מלחמה ויש צרות הרבה הרבה יותר גדולות ורבות, אבל אותי לימדו שמאבא אפשר לבקש הכל, ובטח מאבא כמו שלנו שברא את העולם ויכול לשנות כל מציאות ברגע, והעיקר הוא שכשמבקשים ממנו משהו, לבקש באמת את מה שרוצים. סיפרו שפעם בחור (אשכנזי) התבייש לבקש מהקב"ה להתחתן, ולכן הסתפק בלבקש ממנו טלית. הבחור התחתן, הנישואים לא צלחו ודי מהר הוא התגרש. את הטלית הוא קיבל ונשאר איתו, אבל לא זה מה שהוא רצה באמת לבקש.(בחורים ספרדים, כידוע, מקבלים טלית בבר המצווה, אבל בטח יש סיפורים אחרים על בקשות עקיפות שהתקבלו כמו שהתבקשו, כשבאמת רצינו משהו אחר). לכן אני משתדלת לבקש ישירות מהקב"ה את מה שאני רוצה באמת, בלי להתבייש מאבא- החל מגאולה ועד שהחומר הניקוי השלישי במספר שאני מנסה, יוריד את הכתם העקשן מהבגד. ביקשתי, ובאותו יום הדברים הסתדרו למופת.
03
כמובן שאי אפשר לוותר על עליה להר הבית, שחוץ מהקדושה, מהאור שנדבק ומהקשר הישיר, זה בדיוק המקום לבקש בקשות, שלאחרונה מתמקדות בעיקר במלחמה, בכוחות הביטחון ובחטופים. מספרים שבמקדש, כשגוי היה מגיע להתפלל לאלוהי היהודים- מה שהוא היה מבקש הוא היה מקבל, כדי למנוע חילול שם שמיים שאלוהי היהודים לא יכול לבקשה כל שהיא, אבל כשיהודי ביקש בבית המקדש בקשה- היא התקבלה רק אם היא הייתה לטובה באמת, כי לא כל מה שאנחנו רוצים אנחנו צריכים ולא כל מה שאנחנו רוצים הוא לטובתנו, ואבא יכול להגיד לנו שלא נקבל משהו שאנחנו רוצים, למרות הרצון הגדול, כי היא לא נכונה. ובכל זאת אני מתפללת שננצח במלחמה הזאת- בצפון ובדרום- ניצחון מוחלט, מהיר, בלי אבדות נוספות, עם החזרת כל החטופים- גם הוותקים שלפני שמחת תורה- והלוואי שהקב"ה ישמע לתפילותנו- בסוף שמו הגדול עלינו. מה יאמרו הגויים? אייה אלוהיכם? אלוהי היהודים שהוציא אותנו ממצריים ביד חזקה ובניסים גדולים פה ושומר עלינו. בואו נוסיף עוד תפילות, שזעקותינו לא ייפסקו עד הניצחון.
04
אחד מהכללים שלמדתי במהלך השנים הוא שעדיף לעדכן מראש בדברים שאפשר לשכוח, כמו ימי הולדת, ולא לשבת בצד ולהתעסק בכרסום הציפורניים מהמתח האם יזכרו את יום ההולדת או שזה הזמן להעלב. נראה לי בזבוז הקצאת העלבות, ביום הולדת עדיף לשמוח. ולכן, לפני יום ההולדת אני מתזכרת. ככה פשוט. חוסך הרבה כאב ראש לכל הצדדים. גם ככה החיים עמוסים ומלאים בריצות. אפילו מתנות יום הולדת אני שולחת קישור מדויק לרכישה, עם מידות מדויקות ואפשרויות משלוח. גם קנו לי מתנה וגם קנו לי בדיוק את מה שרציתי. וראו איזה פלא- תמיד זוכרים את יום ההולדת שלי ותמיד אני מקבלת בדיוק את המתנה שרציתי והכל בשמחה. בעיניי מומלץ לנסות בבית. אגב, תקף גם לימי נישואים וימים מיוחדים נוספים.
05
בדרך כלל אני לא מהאמהות האלופות שאוספות את הכסף מהורי הגן ורצה לקנות מתנות, כי כל אחד צריך להכיר בחוזקות שלו, והחוזקות שלי לא מתבטאות בקניות. אין לי מושג מה לקנות ואני לא נהנית מהשיטוט בחנות באופן כללי ועוד יותר לא בשביל אחרים כשאני צריכה לקוות שהם יאהבו את הסגנון שבחרתי. ובכל זאת השנה נפל הפור והתנדבתי ללכת לרכוש מתנות סוף שנה לצוות הגן המעולה שלנו. העבירו לי תקציב בפייבוקס ומצאתי את עצמי, כמעט כמו הגברים בסופר, שולחת עשרות הודעות לאמא אחת שהבטיחה לעזור מרחוק, מצלמת לה מדפים שלמים בחנות ומבקשת הסברים מדויקים. הקניה עברה בשלום. ערב לפני המסיבה נעמדתי לעטוף את המתנות ופתאום גיליתי ששכחתי לקנות מתנה אחת. אצתי רצתי להשלים את המתנה החסרה הנוספת, ונזכרתי למה אני משתדלת לא להתעסק בדברים האלה. מתנת יום הולדת לעצמי לוקח לי זמן ובסוף זה מסתיים באיזו טבעת בית מקדש לפי מדידה אינטרנטית. אל דאגה, בסוף כולן קיבלו מתנות עטופות והשולחן בסלון חזר לנשום אחרי הורדת העומס. חופשה נעימה לכולם. ■