שאלה > שלום הרב, לפני הגעתי לישיבה, חונכתי בתנועת הנוער לתרומה בלתי מתפשרת לעם ישראל. אני זוכר כיצד כל שבוע היינו מתנדבים למען עמותות שונות, או יוזמות אישיות שלנו. חינוך זה נמשך גם בישיבה התיכונית, בפרוייקטים רבים ומגוונים.
והנה, דווקא כעת בזמן לימודי בישיבה גבוהה, אני מרגיש שאין כלל התעסקות בכך, אמנם יש ערך גדול ללימוד תורה, אך מה עם עם ישראל, מדוע הישיבות אינם שותפות למאמץ זה?
תשובה > שלום רב, בטרם אענה לשאלתך אני חש צורך לשתף אותך בתחושות שליוו אותי במהלך העיון בשאלתך. אי אפשר שלא להתפעל, מהרצון הכן והאמיתי שלך, לחפש כיצד ניתן לתרום עוד ועוד לחברה שבה אתה חי.
ומכאן לשאלתך, אכן צדקת, התורה תחילת חסד וסופה חסד, המדריגה הגבוהה ביותר, שאליה צריך האדם לשאוף, היא הלומד למען ללמד לאחרים. חז"ל יוצאים בביקורת נוקבת כלפי אדם הלומד שלא על מנת לקיים, וקובעים שעדיף היה אם לא היה לומד כלל.
אך ידידי היקר, לא בכך אנו עוסקים. לשאיפה אותה העלית שותפים כולנו, השאלה המרכזית, היא כיצד להגיע למטרה זו בדרך הטובה והמועילה ביותר.
להשקפתי, ישנם שני דרכים ביניהם צריך האדם לבחור, דרך קצרה ארוכה, ודרך ארוכה קצרה. הדרך הקצרה ארוכה, היא דרך שבה האדם משקיע מיידית את כל מרצו וכוחותיו, למען החברה. בדרך זו אמנם הרווח לחברה הוא מיידי ואינסטנסיבי, אך הסכנה בכך, היא, שלאורך זמן ההתלהבות תלך ותדעך.
הסיבה לכך, היא שהאדם לא בירר באופן עיוני ומעמיק את הצורך וההכרח לפעול למען עמו.
ואולם, ישנה דרך שונה והיא דרך ארוכה וקצרה. בדרך זו, בשלב הראשון, האדם מכנס את כוחותיו, ומעמיק בהבנת והבהרת המושגים כפי שידו משגת. בשלב זה הוא עסוק בעיקר בבניין האישי שלו, ואולם, אין זאת מתוך התנכרות לחברה ח"ו, אלא מתוך אמונה שבאופן זה, הוא ידע וישכיל איך יוכל לעזור לאורך שנים, באופן הטוב והמועיל, הן לעצמו והן לחברה.
ניקח לדוגמה את המושג "עם ישראל". בוודאי גם בעבר, בישיבה התיכונית ובתנועת הנוער, חונכת לערך זה ובכללו לאהבת ישראל. כעת, כשאתה נמצא בישיבה, אינך מוכן לקבל דברים אלה כאקסיומה, אלא אתה יוצק תוכן רב משמעות לנושא זה.
מהי מהות הקשר בין עם ישראל לקב"ה, והאם הוא מותנה במעשינו? האם הבחירה בעם ישראל היא נצחית? מה המשמעות האמיתית של "כל ישראל ערבים זה לזה"? ועוד ועוד.
כל שאלה מהשאלות הנ"ל דורשת בירור מעמיק, המצריך זמן רב, ועמל רב.
לאחר שהאדם, עושה עבודה זו הוא מטמיע יסודות אלו בנפשו.
בדרך זו, ישנו סיכוי רב יותר, שלאורך שנים, אהבת ישראל, לא תהיה רק סיסמה שתלך ותדהה עם השנים, אלא ייווצר אצלך קניין של ממש בנפשך.
כדי להטמיע יסודות אלו בנפש, על האדם "להמית עצמו באוהלה של תורה". הלימוד בישיבה איננו למעננו בלבד, אנו מאמינים שבדרך זו כל עם ישראל יצא נשכר, כאשר לאחר כמה שנים ישתלבו בחברה אנשים שביררו את ערכיהם באופן מעמיק ויסודי.
ואולם, אני מרגיש שיש צורך להוסיף עוד הערה חשובה, זאת בעז"ה בשיחתנו הבאה
