איך אתה יודע שמחנה הימין יכול להתחיל להאמין (אם זה עדיין מותר במדינה) בניצחון? הטירלול המסית שמגיע מחברי גוש השמאל ערבים עולה הילוך. אמירות גזעניות של חברי כנסת מגוש השינוי הן כמו השמש: אין יום שלא מופיעה אחת. אז השבוע ח"כ רם בן ברק השתלח בנציגי הציבור הדתי לאומי ואמר בשידור שאם מפלגת הציונות הדתית תחזיק חלילה בשלטון, מראיינות ומגישות יצטרכו להופיע עם כיסוי ראש.
הייתי לוקח את האמירה הזו בעירבון מוגבל תוך התחשבות בכך שהוא עולה לשידור בגוף תקשורת, ורוצה לזרוק "יציאה" ספונטנית למי שמראיין אותו בדוגמא שמגיעה מהעולם שלו. כאחד שמשדר ברדיו זה אפילו עושה לי היגיון, אבל זה לא המצב, ח"כ רם בן ברק באמת מאמין בשטות שיצאה לו מהפה, ומהלב. איך אני יודע?
ביום למחרת ניתנה לו ההזדמנות לחזור בו מהאמירה המטורללת, אבל בתוכניתו של שרון גל ב"גלי ישראל" הוא נשאל אם הוא מסוגל לדמיין את מנהלי ערוץ 13 דורשים מהעיתונאית איילה חסון להופיע במהדורת שישי עם כיסוי ראש - ואישר אותה עם ההפחדה "אנחנו עלולים להידרדר למצב".
(וכן, אני מודע לעניין המצחיק שבלהגיש מהדורת שישי בכיסוי ראש).
כשמנסים להבין מאיפה מגיעות דעות כל כך אומללות מצידו של סגן ראש המוסד לשעבר, האינסטינקט הבסיסי באמת לשאול איך אותו בן ברק, שמעסיק בימים אלו יועצת ערביה-מוסלמית לובשת כיסוי ראש בתור חיג'אב, יכול להשתלח ככה בציבור שבסך הכל אינו מתלבש כמוהו. קל מאוד לתפוס אותו "על חם" ולשאול על הצביעות. אבל מה שגובר על הצביעות במקרה של האיש, היא הגזענות וההתנשאות על מגזר שלם: לשכבה הפריבילגית של השבט החילוני הלבן אין שום בעיה להפוך את המגזר הכי מכיל, סובלני ומתנדב - לקבוצה אלימה שתכפה על נשים איך להגיע למקום העבודה שלהן, ויותר מכך, איך להופיע בטלוויזיה. באמירתו הוא מעוניין לזרוע פחד בציבור החילוני שחלקו שותה בצמא קמפיינים כגון "ההדתה הנוראית בבתי הספר" ו"בנות האולפנה בגנים שוטפים את מוחם של הילדים עם תוכן דתי (כלומר חגים)".
לרם בן ברק אין אפילו דוגמא אחת לכפייה שכזו בתקשורת, הוא יודע שלהמציא תסריט שכזה מקביל לחיוב של מפלגת שמאל את גופי התקשורת להעסיק מנחים ומנחות ששינו את מינם/ן. אבל כמו משימת מוסד להחדיר תולעת ריגול למחשבי הכור האיראני או לחסל מדען, האמצעים פחות חשובים, חשובה המטרה: להשחיר באמצעות הפחדה. והכלי האהוב על מסיתים שכמוהו הוא "המדרון החלקלק", גם אם נעשה שימוש בתסריט הזוי, אפשר להתגלץ' בדמיון על מדרון לח כדי להגיע למחשבה שכזו.
אני משדר כבר יותר משש שנים בגלי ישראל, גוף תקשורת בבעלות בעלים דתי, עם נוכחות מרשימה של אנשי הציונות הדתית כמו גם חילונים כמוני. מיותר לציין שמעולם לא נתקלתי בכפיית קוד לבוש כזה או אחר, בשידור או מחוצה לו. מעולם לא שמעתי המלצה ללבישת כיסוי ראש, הערה על אורכה של חצאית של מפיקה או משהו שקרוב לזה. לא קיבלתי מעולם הערה על פליטות פה בנושא דת וקדושה, חגים או כל נושא אחר שקרוב לליבה של הציונות הדתית. בזמן שתיבת הוואטסאפ יכולה להיות מופצצת מהודעות מאזינים, מנהלי התחנה והבעלים לא מתערבים.
אני לא אדם מאמין, אבל אני כל כך מאמין שאנשי גוש השינוי וטיפוסים כמו בן ברק חייבים להיענש מלמעלה בישיבה ארוכה באופוזיציה, הרחק מהשפעה כלשהי, עד שיבינו שלשאת בגאווה איזה דגל דמיוני של שינוי, ובמקביל לעלוב ולהסית נגד ציבורים שלמים, זה כל כך הרבה מהפתגם שאורח החיים הדתי עושה בו שימוש: "מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך".
שבת שלום.