יגאל דילמוני מנכ״ל מועצת יש״ע היוצא

אבא
אליהו ז״ל. איש אמונה ויגיע כפיים. הוא וסבא יעקב ז״ל היו ראשי הקהילה היהודית בעיר הראט באפגניסטן. עלה לארץ לבדו להכין את השטח, ואז חזר לאפגניסטן ודאג להעלות את הקהילה ואת משפחתו. היה פעיל ציבור מוכר ואהוד ברעננה, חזן וגבאי לאורך שנים רבות. נפטר מוקדם מידי.
החצי השני
אורנה תחי׳. אשת חינוך מהמעלה הראשונה, מסורה עם אמונה זכה ותמימה. כל אחד היה רוצה שהילדים שלו ילמדו אצלה. את זמנה הפנוי מעבירה בהתנדבויות והעזרה לקהילה באבני חפץ. תומכת לאורך שנים גם בימים מאתגרים.
המשפחה
לתפארת – בן פורת יוסף. נולדו וגדלו בנחלת מנשה בנו של יוסף הצדיק, כל אחת ואחד מעורבים ופעילים, לומדים ומשרתים את עם ישראל ויהי ה׳ עימם ויהיו ׳איש מצליח׳ כפי דרכם. בשנים האחרונות הצטרפו גם חתנים, כלה, ונכדות ב״ה כן ירבו.
רעננה
עיירה קטנה וכפרית, שם נולדתי וגדלתי בשכונת עולים מגוונת וקשוחה. מסביב הכול היה פרדסים ורפתות. בתואר השני חקרתי את העיר והצעתי תוכנית שימור עבורה, רק אז הכרתי את הסיפור המופלא של אחוזה א ניו-יורק, אגודה אמריקאית ציונית ונחושה שהקימה התיישבות פרטית וכלכלית באזור שומם.
ישיבת נחלים
הישיבה הגדולה במזרח התיכון באותם ימים. חוויה מטורפת אדירה, לימודים קצת פחות. זכות גדולה לרב מנחם הירש הצדיק, המחנך שלי ביא׳ יב׳, ולמדריך המיתולוגי דוד אבודרהם על אמונה אמיתית בחבורת נערים שעשתה הכול הפוך מהמצופה. כמאמר חולצת מחזור ל (שאותה זכיתי לאייר) : 5 דק׳ לפתח תקווה, 6 שנים לנחלים.
מכינת עלי
השינוי של החיים. הגעתי למחזור א בעלי לאחר חצי שנה בישיבת ימית בנווה דקלים גוש קטיף תובב״א. חצי שנה שעשתה לי סוויצ׳ חזק בראש – לקחת אחריות ולעשות. למדתי עם ׳נערי יגאל׳ אצל הרב יגאל לוינשטיין שהדליק אצלי את האהבה למילות הרב קוק זצ״ל, והרב אלי שהכניס את האמונה והדחף לשעוט קדימה. מכינה לחיים שעשתה מהפכה בעם ישראל.
צנחנים
עדיין משרת ומקים עכשיו יחידת מילואים חדשה. בסדיר הייתי בגדוד 890 בצנחנים עם המג״ד גדי שמני והמח״ט בוגי יעלון. כעת מעל 30 שנה בחטיבת מילואים של הצנחנים עם מפקדים, פקודים ולוחמים מהזן של ארץ ישראל היפה והטובה. זר לא יבין זאת.
נווה דקלים
הבית הראשון שלנו כזוג. קראוון מתוק על דיונות ליד אזור התעשייה הצמוד לחאן יונס. זיכרונות שעוטפים אותנו כל הזמן בדיונות חול, דקלים, ים של שקט ושלווה. מקום עם אנשים מדהימים בעלי אמונה ואהבת הארץ והעם. לדאבוני ראיתי אותה גם בחורבנה עם בתים שהפכו לגל אבנלמילותיין שומר אצלי בבית שבר קיר מהבית הכתום בנווה דקלים.
חומש
לא הצלחנו לשמור על היישוב מהחורבן. היינו אחראים על מטה המאבק של צפון השומרון. הייתי שם עד הדקות האחרונות, וגם אחרי. משם יתחיל התיקון הגדול של חטא הגירוש. חייבים לחזק את הישיבה בחומש, ולהעמיד את החזרה לצפון השומרון כדרישה לשינוי מגמה לשוב אל דרך הציונות וההתיישבות.
אבני חפץ
זה הבית שלי. קנינו את הבית כשהיו רק כמה קרוואנים והיישוב היה 'על הנייר'. ב״ה היום יישוב גדול ומתפתח בצפון מערב השומרון. הרבה מכירים אותנו בשם 'אבני חסד', שם הולם לקהילה גדולה של חסד ונתינה. כיום מתגוררות בו מאות משפחות, ואנחנו בדרך לעוד אלפים.
מועצה אזורית שומרון
העבודה הציבורית הראשונה שלי. התחלתי בתיירות וסיימתי עוזר ראש מועצה ומנהל מחלקה אסטרטגית. ראש המועצה דאז, בנצי ליברמן, קרא לי להקים עמותת תיירות לאזור, לדאוג לפיתוח ולהבאת תיירים ומטיילים למקום. פיתחנו אתרים כמו סבסטיה, הר גריזים, מצפורי נוף באיתמר ובאלון מורה, נחל קנה ויער ריחן ואגדות הילדים. היו ימים קשים באינתיפאדה השנייה שבה איבדנו חברים רבים (בהם חבר יקר גלעד זר הי״ד). במבט לאחור צודק הפסוק ״כאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ״.
סגן של נפתלי בנט
יו״ר מועצת יש״ע, דני דיין, ביקש להקים מנהלת הסברה במועצת יש״ע. לפגישה הראשונה הגיע אליי מנכ״ל חדש ולא מוכר בשם נפתלי, שוחחנו ותכננו, והתחלתי לעבוד במועצת יש״ע. נפתלי מנהל מבריק ומוכשר, מנהיג כריזמטי שידע לשמוע ולשתף, לחבר את הצוות לעשייה. כמה חודשים לאחר שהכרנו אמרתי לחבריי שיום אחד הוא יהיה ראש ממשלה. כמובן שהם צחקו ואני צדקתי. לא תיארתי שזו תהייה הדרך.
מועצת יש״ע
הארגון הכי משמעותי להתיישבות. התחלתי שם לפני למעלה מ-12 שנה, ובארבע וחצי שנים אחרונות כיהנתי כמנכ״ל. זכיתי לעבוד עם ראשי מועצת יש״ע במשך יותר משני עשורים: בנצי ליברמן, דני דיין, אבי רואה, חננאל דורני, דויד אלחייני ושלמה נאמן. מרתק להיות שליח ציבור הנושא באחריות, אך זו גם זכות גדולה להיות חלק מההנהגה ציבורית שעוסקת בחזרת עם ישראל לארצו ולחבלי מולדתו. שנים אינטנסיביות, מלאות אתגרים וסיפוק.
דויד אלחייני
חבר ואיש אמת. האיש מהבקעה שמחובר לארץ ולאזור. פיו וליבו שווים, לוחם אמיתי לפיתוח ההתיישבות ונגד רעיונות מסוכנים להתיישבות. הערכתי אליו התעצמה לאחר שהודיע כי הוא מוותר על ריבונות בבקעת הירדן, אם המחיר הוא הסכמה ישראלית אמריקאית להקמת מדינה פלסטינית בגב ההר. לא הסכים לריבונות על המועצה שלו, אם הר ברכה יצהר עתניאל ועוד יישובים יהיו מבודדים.
שלמה נאמן
חבר נאמן כבר שנים רבות. איש עשייה נמרץ. משקיע את זמנו בגוש עציון, ומוצא זמן לפעול למען כלל ההתיישבות. הקים במועצת יש״ע את דסק מזרח אירופה שעוסק בהסברה ובחיבור ציבור רחב של דוברי רוסית להתיישבות ולארץ ישראל. אני סמוך ובטוח כי יעשה את המרב והמיטב עבור הרשויות והתושבים ביהודה, שומרון ובקעת הירדן.
הרשות הפלשתינית
אויב. מוכיחה יום יום שאין היתכנות לרעיונות השמאל המסוכנים. הנהגה מושחתת של ערביי האזור שאינה מועילה לאזרחיה ופוגעת במדינת ישראל. אין להם זכות קיום, גם אם יש רווחים ביטחוניים טקטיים.
הריסת ארכיאולוגיה ביו״ש
על זה צריכה לרעוש הארץ. מחבלים אנשי רש״פ מוחקים בשיטתיות את ההיסטוריה היהודית והכללית כאן במרחב. אין עוד בעולם מדינה שהייתה מאפשרת לזה להתרחש בלי פעולה נחושה ואגרסיבית. בזכות התעוררות של אזרחים אכפתיים הנושא מוצף שוב ושוב. לאחרונה הוקמה יחידת אכיפה במנהל האזרחי. חשוב אבל עדין טיפה בים.
העיר שכם
אברהם, יצחק, יעקב ויוסף. האמת היום מכוסה בקליפה שצריך להסירה. לקחתי פעם למצפה יוסף בהר גריזים קבוצה של אנשי ביטחון. הם הצביעו ודיברו על איתורים של טרור, ואני על חלקת השדה וקבר יוסף, עמק המכמתת, תל בלטה והמזבח בהר עיבל. הכול עניין של זווית ראייה.
המאבק על שטחי C
המאבק על ארץ ישראל. מעל עשור שהרש״פ במימון אירופי פועלים לגזול את שטחי ארץ ישראל. המשימה שלהם היא לתפוס כמה שיותר שטח, גם בצורה לא חוקית, ולשנות את המציאות. זו המערכה הכי חשובה היום. כבר בשנת 2012 פרסמנו במועצת יש״ע דו״ח על תוכנית השלבים של הרש״פ והסכנות הגיאו-אסטרטגיות של מהלך זה. לצערנו ממשלת ישראל עדין לא הפנימה את הסכנה.
חצי מיליון תושבים
צעד נוסף בדרך אל המיליון. ציון דרך אבל בהחלט לא מקום לעצור ולנוח, אלא להפך – מקפצה חשובה להמשך בצמיחה ובבנייה.
מצב התשתיות
במשך שנים ממשלת ישראל התייחסה לאזור כמקום זמני. לכן פיתוח התשתיות כאן היה טלאי על טלאי. לפני חמש שנים החלטנו במועצת יש״ע לקדם תוכניות אב לטווח הארוך יחד עם משרדי הממשלה. ב״ה יש היום תוכניות אב לתחבורה, למים ולחשמל. בעקבות כך הושקעו מעל 2.4 מילארד שח' בפרויקטים לתחבורה, וישנם עוד פרויקטים רבים בדרך. כל מי שנוסע בכבישים נתקע בפקקים, אבל רואה גם את הפיתוח הגדול כמו עוקף חווארה, לב יהודה, מנהרות גוש עציון, כביש 60 ועוד.
פרישה מתוכננת
כבר שנים שאני נמצא בחזית העשייה בתפקיד מרתק ואינטנסיבי. החלטתי לפרוש. אני מלא אנרגיות להמשך ומרגיש שהגיעה העת לפנות לאפיקים ולאתגרים חדשים ולהביא לשם את הניסיון הרב ואת תעצומות הנפש מיהודה ושומרון. מחפש את האתגר היהודי-ישראלי הגדול הבא.