אני כותבת שורות אלה כשבחדשות בשלושת הערוצים מדברים על הכתב הצבאי רוני דניאל שהלך לעולמו במפתיע. אני מקשיבה לכל המילים הטובות שנאמרות עליו, על ההספדים הכנים על העיתונאי הרציני שהיה גם איש רגיש, על המקצוענות שבו, יחד עם הפשטות נטולת הפוזות. על האיש אוהב אדם שפיו וליבו שווים, ושהיה אהוב מאוד על חבריו.
אני מקשיבה, מזילה דמעה, כי עצוב להיפרד מאיש כל כך מיוחד ומשמעותי. גם אם לא הכרתי אותו באופן אישי צפינו בו מידי ערב בחדשות. אני חושבת על כל המילים הטובות שנאמרו עליו, ותוהה האם נאמרו לו גם בחייו, האם ידע והרגיש את כל האהבה והערכה הגדולה שרחשו לו מכריו וחבריו.
חברה סיפרה לי לאחרונה בדמעות ובלב שבור שמדברים עליה. שמסתובב סיפור שלא באמת קרה רכילות, פגעו בשמה הטוב והיא מפורקת. אני יודעת בבירור שהסיפור אינו נכון, והוא לשון הרע מרושע של משהו שיצא מהקשרו. בשל צנעת הפרט לא אפרט, אבל מדובר ברכילות שיכולה לגרום לה לפגיעה קשה, ואף אחד לא באמת טרח לברר את העניין והסיפור עבר מפה לאוזן בלי שמישהו יעצור אותו ובסוף גם הגיעה לאוזניה במזל או שאולי לא. ועכשיו מה היא צריכה לעשות לזעוק בכיכר העיר שאין לה אחות? היה קשה לי לייעץ לה מה נכון לעשות אבל הרגשתי צורך לשתף בסיפור הזה, כי כולנו נפגשים ברכילויות בלשון הרע, אנחנו לא תמיד רגישים לאחר ולא שמים לב שהסיפור שמסתובב יכול לפגוע לאנשים בחיים בילדים בפרנסה.
לא בכדי נאמר שחיים ומוות ביד הלשון. הלוואי שנדע להיזהר בלשוננו ולעצור את מי שיכול להרוס חיים בגלל מילה רעה שהרבה פעמים גם לא נכונה או שהוצאה מהקשרה, עצוב לי מאוד על הסיפור הזה ועל החברה שהיא אישה נפלאה.
למדתי להזכיר לעצמי להרבות במילים טובות, להחמיא, לפרגן להתעניין. אני יודעת כמה מילה טובה עושות טוב ומילים רעות יכולות להיות הרסניות. למילים יש הרבה כוח ועוצמה, ואני משתדלת לשים לב למילים שיוצאות לי מהפה מילים יכולות לחולל נפלאות ליצור מציאות לטוב ולרע, ולא צריך למות כדי שיגידו עלינו דברים טובים. כדאי שנרבה במילים טובות ומחמאות לאנשים סביבינו כבר היום.
אומרים שזו אפילו סגולה להאריך ימים כי כשאדם שומע מחמאות זה עושה לו טוב ומרחיב את הלב והנפש.