שאלה:
לי, כגבר שאשתו מורה, זה השבוע השמח ביותר בשנה. האישה יוצאת לחופש – ואני מקבל פטור כמעט מלא מעבודות הבית. כך היה השבוע ביום שאשתי סיימה את שנת הלימודים. הפעם הצטרפו לחגיגה שלל מתנות יקרות ערך שהיא קיבלה מוועד המורים ומהתלמידים לסוף השנה, ובהן כוסות וצלחות במגוון עיצובים. להפתעתי אשתי אהבה אותן מאוד, והציעה שכבר לארוחת ערב נאכל מצלחות הפורצלן ונשתה מכוסות החרס החדשות. תהיתי לעצמי האם הכלים צריכים טבילה. התחושה שלי הייתה שלא צריך, האם זה נכון שטובלים רק כלי מתכת?
תשובה:
הכלל הוא שכלי מתכת וזכוכית חדשים חייבים בטבילה בברכה במקווה כשר, וכלי חרס ופלסטיק אינם צריכים טבילה כלל. באשר לכלים המכונים בפי העם 'פורצלן', כמו כוסות שמדפיסים עליהן וכדומה, יש מחלוקת, מאחר שהן חרס אך לא ידוע במה הוא מצופה – האם הציפוי נחשב זכוכית או שהוא סתם חומר מבריק. יש המחמירים להטבילם בלי ברכה ויש שמקִלים; הרב אליקים לבנון מכושרות מקל שאין צורך להטביל.
בד"ץ העדה החרדית: ראשית, כלי דורלקס ופיירקס מיוצרים בחו"ל וחייבים טבילה. שנית, בקבוקים וצנצנות מזכוכית שרוצים לעשות בהם שימוש חוזר, חייבים להטבילם. שלישית, ראוי להיזהר משום שבשוק מצויים כלים וסכו"ם המיוצרים בחו"ל אך מופצים באמצעות מפעלים מקומיים, וקשה להבחין האם הם תוצרת הארץ – ואז אינם צריכים טבילה – או שהם תוצרת חו"ל וחייבים להטבילם; לכן ראוי לבדוק היטב. עם כל המידע שברשותי הזדרזתי למקווה הכלים להטביל את הכלים החייבים טבילה, כדי שלא אאחר לארוחת הערב
