את מוותרת על החיים שלך!

״למה החלטת דווקא עכשיו לטפל בזה? מה שונה היום מאתמול?״ שאלתי את חגית

״נמאס לי לחיות חיי סבל כאלה, אני לא רוצה עוד!!! אני רוצה להיות חופשיה!!! אני רוצה לטפל בעצמי ולבנות לעצמי חיים טובים ומאושרים. נמאס לי כל הזמן לרצות אנשים אחרים ולמצוא חן בעינהם. אני מרגישה שאני במירוץ אינסופי, רודפת אחרי הזנב של עצמי״ ענתה

״כן, המרדף הזה הוא דרך המילוט שלך מהתמודדות עם העבר ועם עצמך. אבל, בריחה, היא לא מרפאת כאב אלא רק מחריפה אותו.

על מנת שתוכלי לשחרר את הנפש שלך, את צריכה לגלות בתוכך נקודה של אומץ שבעזרתה נתחיל לפרק לבנה אחרי לבנה את הגדר שכולאת אותך״

״הכל בגלל ההורים שלי, הם הרסו לי את החיים. מתי כבר אפסיק לסבול?״ התחילה לדמוע 

״נכון עברת ילדות לא קלה, אבל כדי שתעברי למצב ריפוי, דבר ראשון צריך זה להשתחרר מתודעת  הקורבנות״

״איך אפשר? אני באמת הייתי קורבן פה״ הגיבה.

״את עברת סבל גדול, כאב גדול, אבל יש לך היום בחירה האם לבחור להישאר בתודעת קורבנות. זה לא קשור לעוצמת הכאב והסבל. את במו ידייך כלאת והגבלת את עצמך לתוך תודעת קורבן.״

״את חושבת שהייתה לי אפשרות אחרת? את הרי יודעת יותר מכולם מה עברתי, איזו בחירה יש לי בכלל?״

״עמוק בפנים, הנפש שלך יודעת שיש לך בחירה באיזו תודעה להישאר.את כל החומה שבנית מתוך עולמך הפנימי שמנגנוני ההגנה האלו עזרו לך, כשהיית ילדה היא הצילה אותך והיום החומה הזאת הורסת אותך וגורמת לך לקרוס לתוך עצמך.

את חושבת שניתן היה להציל את חיי הנישואין שלך?״ שאלתי

״לא יודעת. היתה לי בנישואין תחושת ריקנות איומה״ 

״נכון, כל הריקנות הזאת שהרגשת בנישואין, נבעה מהחלל הפנימי שלך שאף גבר או קריירה וגם אפילו לא הילדים יכולים למלא אותו״ 

״זה גורם לי לחשוב הרבה על כל ההאשמות שהיו לי כלפי ניר. הוא כל הזמן היה אומר לי איך בריבים שלנו הייתי מוציאה אותו רע ואת עצמי מלאך״. 

״הקשר שלכם נבנה כמעין צורת נדנדה. ניר לקח את התפקיד של הרע ואת לקחת את התפקיד של הטובה. לכן, את קיבלת את כל הזכויות להגיד לו: תראה איך אני לא אגואיסטית (כמוך), כמה אני סובלנית (ואתה לא), כמה איכפתיות יש לי (ולך אין) ועם מה אני צריכה לחיות (עם בן אדם רע)? את לא אפשרת לו לעבור לתפקיד של הטוב כי אז זה היה מערער את המקום שלך בקשר. אז היית חייבת כל הזמן להזכיר לו כמה הוא רע, על מנת שתוכלי לשמור על מעמדך וזה אפשר לך לפתח בסיס מאוד רחב לכל ההאשמות שיצרת כלפיו.

שלא תביני לא נכון, אני חושבת שבשום פנים ואופן לא צריך להשלים או לקבל חלילה התנהגות פוגענית כלפינו, אבל כל עוד תמשיכי להרגיש שהוא אחראי לרווחה או לסבל שלך, את תשארי קורבן ותמשיכי להתחמק מהאחריות שיש לך לייצר לעצמך אושר, כשאת מוותרת על האחריות הזאת – את מוותרת על החיים שלך״

״אני לא מבינה איך לא טיפלתי בזה מעולם? למה הייתי צריכה להרוס לעצמי את החיים בשביל להתחיל לטפל בזה?״ שאלה 

״אני חושבת שהתחושה של איבוד השליטה על חייך גרם לך בטעות להאמין ששום דבר לא באמת יפטור אותך מהסבל שלך או ישפר את חייך, למרות שכל הזמן ניסית. אבל לא ניסית באמת לטפל בזה מהשורש, כי עמוק בפנים הרגשת שאין בזה טעם. העדפת לחפש איזה דיקטטור שתוכלי לגלגל את האחריות אליו ותוכלי לספר לעצמך שהוא הכריח אותך לחיות את החיים שלך כמו שחיית אותם ושזה לא אשמתך. כל עוד תמשיכי להאשים את ההורים שלך, בעלך או כל מה שמחוץ אלייך במצבך הנוכחי, לא תוכלי באמת לבחור. תמשיכי להשאר נעולה ולא תצליחי להתפתח ולגדול״ ניסיתי להסביר לה 

״אז מה אני צריכה לעשות על מנת באמת להצליח לבחור?״ שאלה

״הצעד הראשון ההכרחי על מנת לבחור הוא לקבל אחריות על הרגשות שלך. להפסיק לדכא או להתעלם מהם, לתלות את האשמה באחרים ולהשלים עם העובדה שהרגשות האלה הם שלך״

״אני מרגישה כל כך מנותקת, אני לא יודעת מאיפה להתחיל״ 

״תתבונני ברגש, תגידי לעצמך, מה את מרגישה: כעס, קנאה, עצב, שמחה, פחד. תני לזה שם. אחרי שזיהית את הרגש, את חייבת לנתק את ההאשמה שיש לך על אותו אדם או סיטואציה שגרמו לך להרגיש ככה. האשמה לא תעזור לך לסלק את הרגש הלא נעים הזה״

״אז מה אני אמורה לעשות עם הרגשות האלה?״

״ברגע שאת מצליחה לזהות את הרגש, תתחילי לבדוק את התגובות הגופניות שיש לך אליו: חם לך או קר? מה קצב הלב? איך הנשימות? באיזה מקומות בגוף את מרגישה את זה? תני לו לנוע בתוך הגוף שלך וזה יעזור לך להישאר עם הרגש עד שהוא יחלוף או ישתנה. נלמד יחד לשהות ברגש הכואב הזה ולהבין שככל שתמשיכי לאלחש את הרגשות שלך בכל מיני אמצעים חיצוניים כמו: אוכל, אלכוהול, אנשים או כל התנהגות כפייתית אחרת, את רק תאריכי את הסבל שלך.

כל עוד לא תוכלי לחוות את הרגשות המאיימים האלה שלך, הם יוסיפו לזעוק ולתבוע בדרכים עקיפות את תשומת הלב שלך וידרשו לזכות בהכרה. הדבר הזה יקשה עלייך עוד יותר את ההתמודדות איתם ויגדיל את מעגל הבריחות שלך. את העבר שלך לא תוכלי לשנות, אבל תוכלי לבחור איך תחיי עכשיו ואת יכולה לבחור להיות חופשיה אם תלמדי לחיות את ההווה הקדוש. ■

מייל: hanna.tipul@gmail.com