המכתב הזה הכניס אותי ישר לאווירת פורים, אבל מהחלק הלגמרי לא מצחיק שלה:
"שלום אבינועם,
אני כותבת לך לקראת ההכתרות חוויה שעברתי לפני שנה. כולנו התרגשנו וחיכינו להכרה של השמיניסטיות שלנו. הגעתי לשם במיוחד עם המשפחה שלי, בעלי ושתי הילדות הקטנות. ההכתרה התחילה בסרטון באמת מושקע, ואז הגיע קטע שבו התלמידות החלו לחקות את המורות, והתלמידה שחיקתה אותי הייתה כאילו בהיריון.
למותר לציין שאני לא בהיריון, ולכן יצא שהן עצמן צחקו על שאני שמנה. למרות שכל כך רציתי לזרום הרגשתי שאני נקברת במקום, בכיסא שלי. הבאתי להכתרה במיוחד את בעלי, אז הוא צריך לראות שהתלמידות חושבות שאשתו שמנה?
לא הצלחתי להסתיר את הדמעות והרגשתי שאני פשוט נאכלת מרוב בושה. בעלי שם לב למה שקרה לי וראה שהחלפתי צבעים וביקש ממני שנקום ונעזוב את ההכתרה לאות מחאה, וזה בדיוק מה שעשינו. קמנו עם הילדות הקטנות שלנו, שלא הבינו למה אימא בוכה ואבא עצבני, ועזבנו את ההכתרה.
מרוב בושה לא יכולתי להגיע למוחרת לבית הספר, ורק ביום שלישי הגעתי. התלמידות כמובן התנצלו וביקשו את סליחתי, ומובן שסלחתי להן, אבל אני רוצה דרכך להעביר את המסר: כשאתן מגיעות לצחוק או לרדת על המורים והמורות שלכם, תחשבו אלף פעם אם הם יכולים להיפגע מזה ואם לא תעשו להם שפיכות דמים לפני כולם.
תודה על הבמה".
*
אני יודע על הרבה אולפנות וישיבות שצוות ההוראה מבקש לעבור באופן אישי על כל החומר לפני שהוא מפורסם בדיוק כדי להימנע מסיטואציות מביכות כאלה, ובכל זאת ולמרות הכול האפשרות לפגוע באחרים דווקא דרך בדיחה או ירידה או דחקה או ממים ובעטיפה פורימית עדיין גדולה במיוחד, כי זה בצחוק, ובכלל מצופה מכולם לזרום ולא להיות כבדים, והתלמידים מסתכלים, ורק רוצים לראות שכולם נהנים.
לכן מוגשים לכם, תלמידים יקרים, כמה כללים שיעזרו לכם להפוך את פורים לחג מושלם ומהנה ולא פוגע ומשפיל:
אם יש ספק, אין ספק – אם יש לכם בדיחה ואתם לא סגורים עליה ויש אפילו ספק קטן שמישהו יכול להיפגע, פשוט ותרו עליה. עדיף ככה מלגלות שטעיתם בשיקול הדעת שלכם.
לא מעניין אף אחד מה אתם חושבים – מה שחשוב בשורה התחתונה הוא מה יחשוב האדם שעליו נאמרה הבדיחה, ואם הוא ייפגע מזה, כנראה זה פוגע.
לפעמים הרבה יותר קל ופשוט לרדת על אחרים מלהעלות הצגה או מחזה שדווקא מעצימים אותם. נסו להיות מקוריים ולעשות משהו שונה. אין ספק שזה מצריך יותר חשיבה ויצירתיות, אבל התגובות יהיו בהתאם.
אנשים שיש להם סימני היכר מיוחדים בקול שלהם, במראה, בצורת הדיבור או בלבוש, לא בטוח שישמחו לראות את עצמם דרך מישהו שמחקה אותם ומדגיש את השוני שלהם. למעשה זה יוכל ממש לפגוע. ואם אתם ממש חייבים לחקות אותם בשביל ההצגה, תהיו מספיק רגישים בשביל לשאול אותם קודם ההכתרה אם זה יפגע בהם. כן, גם במחיר של חשיפת חומר מההכתרה.
הכתרה טובה היא הכתרה שגורמת לאחרים שמחה בלב. הכתרה שגורמת מבוכה למי שבאו לצפות בה ומגלים את הדמויות שלהם על הבמה היא הכתרה רעה. נקודה.
להזמנת הרצאות לחדרי מורים ולנוער בנושא ההתמודדויות של דור ה-Z עם גיל ההתבגרות, מוזמנים לפנות לאבינועם הרש:
052-3273384,
avinoam811@gmail.com