בשבועות שעברו חווינו את החורף מספר ימים בכל שבוע, ובנוסף לעוצמת הגשמים נוכחנו גם במגבלות התנועה, הן כנהגים והן כהולכי רגל. בימות החורף יש קושי לשליטה ולתנועה. ביטויים כמו: "היה קשה לנהוג", "לא הייתי בשליטה מלאה" או "לא ראיתי ממטר" נאמרו ע"י נהגים שונים.
בחורף הולכי הרגל לבושים בבגדים כהים המקשים על הנהגים לראותם. התלמידים סוחבים את התיק, המעיל והמטרייה, ולכן גם הם אינם בשליטה מלאה.
המשתמש בדרך צריך לוודא שיראו אותו. עליו לבחור במקום המתאים ביותר לביצוע כל פעולה ובמיוחד פעולה מסוכנת, אך הכרחית, כגון: מעבר צומת (נוהג, רוכב), או חציית כביש (הולך הרגל).
על משתמשי הדרך לנקוט תמיד באמצעים המגבירים את בולטותם. הם צריכים להתייחס לתנאים הטופוגרפיים והפיסיקליים של המקום בו הם נמצאים ולברר היכן כדאי ובטוח יותר לעבור.
צריך גם להתייחס לנקודות הבאות:
1. מקום חצייה עם שדה ראייה מרבי.
2. השפעת שיפועים וקפלי קרקע.
3. השפעת צמחיה וחסימות אחרות.
4. הסתרה ע"י רכב חונה.
5. הפעלת תאורה ברכב ושימוש באביזרי נראות להולכי רגל (מחזירי- אור וביגוד בהיר).
6. ניצול תאורה ציבורית (במיוחד במעבר חצייה).
7. התייחסות חשדנית לעקומות בדרך ובחירה בקטע ארוך המספק ראייה למרחק רב.
אפשר לבצע איתות באמצעות האורות הגבוהים או לצפור צפירה קצרה כדי לחזק את הסיכוי שהאחר – נהג או הולך רגל – יזהו את נוכחותך.
לכל משתמש בדרך יש מגבלות משלו. לא בכל מצב הנהגים רואים את הולכי הרגל.
ישנם הבדלים בין נהג אחד לחברו ובין נהג למשתמש אחר בדרך. קיים שוני בגיל, בחדות הראיה, השמיעה ובו'. לכן, גם בחציית צומת יש להאט, לוודא קשר עין המגביר את הסיכוי שהנהג השני רואה אותי ולבצע את החצייה תוך שמירת אפשרות לפנייה בתמרון חירום.
להולכי הרגל: ביום גשום אל תלכו על המדרכה צמודים לכביש, קחו 2 צעדים פנימה. חצו כביש רק לאחר שקבלתם זכות קדימה ובדקתם כי אינכם מסכנים את עצמכם.
חורף בריא ובטוח. חנוכה שמח. ■
