בימים האלו שבין ראש השנה לבין יום הכיפורים, וכהכנה ליום הקדוש, אני חש שישנה נקודה שאולי כתבתי עליה פעם, אבל מאוד חשוב להיכנס איתה ליום הכיפורים – האפשרות לשחרר כל מיני סתימות בצינור השפע שלנו שנגרמות בעיקר בגלל כעסים ומריבות שלנו עם אנשים סביבנו, גם אם אנחנו אפילו צודקים.
הסיפור הבא הוא סיפור מכונן עבורי:
יש לי חבר שניהל חברה גדולה והצליח מאוד מבחינה עסקית. יום אחד הוא נכנס למשרדי ושאלתי אותו היכן היה כי לא ראיתי אותו הרבה זמן. הוא סיפר שהיה עם אשתו בסקי בשוויץ. אמרתי לו: "אלו חיים יש לכם אתם, לפני חודש הייתם בטיול מוזיאונים בפריז, עכשיו הייתם בסקי בשוייץ, חיים-חיים יש לכם".
הוא ענה "אין לנו חיים" ואני שאלתי אותו לכוונתו. הוא סיפר שהם כבר בני 43 ואין להם ילדים. התעניינתי מה הם ניסו לעשות, והוא סיפר "אשתי ניסתה להיכנס להיריון כבר שמונה פעמים, מעולם היא לא הצליחה לעבור את החודש השלישי. אמרו לנו שאם היא תנסה עוד פעם היא מסכנת את חייה, אז לקחנו אם פונדקאית וגם הפונדקאית הפילה".
בלי לחשוב פעמיים שאלתי אותו אם הוא רוצה להתקשר לאשתו ולשאול אותה אם היא רוצה לפגוש איזה רב שאני מאוד קשור אליו ושהוא חזק מאוד בעצות ובברכות בנושא ילודה. הוא ענה שאם הוא מתקשר לאשתו בנושא, לא רק שהיא לא תסכים לפגוש שום רב אלא שהיא תגיד לו לא לפגוש אותי יותר בחיים.
אמרתי לו: "אני מכיר את אשתך ואתה צודק, אז אני מתקשר לרב ואם הוא נמצא בירושלים, אתה ואני נוסעים אליו". תחילה הוא סירב אבל בשבילי הוא הסכים. התקשרתי לרב, ואכן הרב היה בירושלים. כשהגענו הרב שאל את חברי במאור פנים האם הוא רוצה לשבת איתו לבד, וחברי שגם כך הרגיש שגררתי אותו לרב, ענה לו שהוא לא יושב עם רבנים לבד.
התיישבנו שנינו אצל הרב והרב התחיל לתחקר אותו כמה שנים הם נשואים ואיזה תהליכים הם עברו כדי לנסות להוליד ילדים. חברי שיתף אותו בהכול, כולל זה שהם ניסו להשתמש באם פונדקאית ושגם ניסיון זה לא הצליח. והוא הוסיף שלא היה לו נעים להגיד לי, אבל הם לקחו אם פונדקאית שנייה וגם זה לא הצליח.
הרב הסתכל עליו במבט מעמיק ואמר לו: "לפי מה שאתה מספר לא נראה לי שהבעיה היא רק רפואית. האם יש מישהו במשפחה שאתה לא מדבר איתו?" הייתי בהלם מוחלט, לא הבנתי מאיפה הגיעה השאלה הזאת. חברי ענה מייד: "כן, אני לא מדבר עם אבא ואימא שלי כבר 16 שנה".
הרב אמר לו: "היום יום חמישי. מחר בבוקר, ביום שישי, אתה נוסע להורים שלך, שותה איתם כוס קפה, מחבק ומנשק אותם, ובאותו רגע נגמר הריב ביניכם". חברי ענה לרב שאין מצב שיעשה את זה. הרב אמר לו שזו בחירה שלו, החלטה שלו.
כמעט שנתיים שלא היינו בקשר, שמעתי שנולדו לו ילדים, אבל לא היה ברור לי האם יש קשר לפגישה עם הרב ולתהליך הפיוס שהוא עשה עם הוריו. בשלב מסוים החבר התקשר ואמר שהוא מעוניין להיפגש איתי במשרד.
כשנפגשנו למוחרת, לפני שדיברנו, הוא הוציא תמונה מדהימה של שלושה תינוקות יפים ומקסימים בני שנתיים ואמר לי: "אתה זוכר את הפגישה עם הרב? למוחרת נפגשתי עם הוריי, התפייסנו, שתינו קפה ביחד, ומאז חיינו התמלאו בשמחה ואושר".
בכל פעם שהחבר מעלה תמונות של הילדים בפייסבוק אני עושה לו לייק גדול על הכוח שהיה לו להתפייס אחרי כל כך הרבה שנים, ואיזה אושר גרמה לו ההתפייסות הזו.
לפני כשנתיים העברתי הרצאה ביישוב ביהודה ושומרון. בסוף ההרצאה ניגש אליי מישהו ששמע את הסיפור הזה בהרצאה ואמר לי: ״אני לא מדבר עם אימא שלי כבר 22 שנה״. הוא סיפר שאימו בת 94. שאלתי: ״מה יש לא לדבר עם אישה בת 94?״. הוא השיב: ״אתה לא מבין, לפני 22 שנה הבן שלי התחתן והיא נתנה פחות כסף ממה שהיא נתנה בחתונה של הבת של אחותי״.
שכנעתי אותו לחדש את הקשר עם אימו, ובחנוכה הם חגגו יחד והיא זכתה לראות את 24 ניניה בפעם הראשונה. ■
- לברך על כל דבר שאוכלים בקול וברוגע.
- לכתוב חמש תודות בכל ערב.
- להקפיד להתקשר להורים בכל יום שישי ולהגיד שבת שלום.
- ללמוד חמש דקות ביום משהו משמעותי.
- לברך ברכת המזון מתוך הכתב.
- לתת פעם בשבוע שוקולד קטן לשומר במקום העבודה או הלימודים, עדיף ביום חמישי או שישי.
- לעשות הליכה משותפת לפחות פעם בשבוע עם בן הזוג, עדיף שלוש פעמים בשבוע.
- להשקיע בכל יום חמש דקות בדיבור עם כל אחד מילדינו.
- להמתין שתי דקות לפני שנכנסים הביתה ולהיכנס הביתה בשמחה ובאהבה.
האמת שכל אחד יכול להוסיף קבלות קטנות כרצונו. אבל כדי לראות שינוי חייבים להתמיד לעשות את מה שקיבלנו על עצמנו באופן קבוע ולא להתייאש מנפילות שבטוח יבואו. חודש טוב ושנה טובה, שנה של התקדמות עם שינויים טובים ומשמעותיים לכולכם! ■
