01
בשנים האחרונות יותר ויותר משפחות שכולות לוקחות חלק בניהול התיקים נגד המחבלים, רוצחי יקיריהם, ועומדים על מיצוי הדין. לרוב התיקים נסגרים בהסדרי טיעון. בעבירות של רצח, המשפט, הכרעת הדין, וגזר הדין הם בפרופיל תקשורתי גבוה ולכן הם זוכים לטיפול מהיר וממצא. אך המצב מעט שונה בתיקים של סייענים ונאשמים בעבירות "קלות" יותר. במקרים האלה אנשי הפרקליטות הצבאית פוגשים את המשפחות השכולות באולמות בתי המשפט ויחד מייצרים הרתעה.
השבוע זה קרה פעמיים. ביום שלישי הגיעה הדס מזרחי לבית המשפט, אלמנתו של ברוך מזרחי ז"ל שנרצח בפיגוע ירי בערב חג הפסח באפריל 2014 כשהיה בדרכו לקרית ארבע, לדיון בעניינו של הסייען לפיגוע שהגיש ערר להקלה בעונשו. בליווי של עו"ד חיים בלייכר מארגון "חוננו", ישבה הדס עם התביעה הצבאית שהגישה ערר נגדי במטרה להשית על המחבל עונש מאסר עולם. "הגעתי כדי שהשופטים יביטו בי ויקבלו את ההחלטה. שיראו בעיניים את הכאב. אני אלחם שהמחבל הזה לא יראה אור יום", היא אמרה לי בשיחתנו השבוע. על המחבל נגזרו 20 שנות מאסר.
יום למחרת הגיע לבית המשפט הצבאי בסאלם בנימין הורגן, בעלה של אסתר ז"ל, שנרצחה ביער ריחן בדצמבר בשנה שעברה, כשהוא מלווה בעו"ד מוריס הירש. בבית המשפט התקיים דיון בו הודה המחבל במיוחס לו.
02
כל זה לא היה קורה לפני כמה שנים. "בכל השנים של האינתיפאדה והמעצרים הגדולים, לא היינו רואים בכלל משפחות שכולות. הן היו נחשפות לכתבי אישום וההרשעות דרך התקשורת או חברים. מי בכלל חשב להזמין אותם לפני הדיון ולשתף אותם בתיק", כך אמר לי השבוע בכיר לשעבר בפרקליטות הצבאית.
בתחילת שנות האלפיים התובעים הצבאיים היו פוגשים את המשפחות השכולות רק דרך תמונות בעיתון או כתבות בטלוויזיה, ובטח אף אחד לא חשב על הופעה באולם הדיונים.
היום המצב שונה בתכלית. אחד הפרקליטים זוכר את המקרה הנורא של אשר פלמר ז"ל, שנרצח בפיגוע אבנים יחד עם בנו יהונתן בספטמבר 2013 כאחת מהפעמים הראשונות שבהם המשפחה השכולה הגיעה עם עורך דין מטעמה לדיון. "זה היה חדש לנו. עורך הדין הגיע עם תחשיבי פיצויים וישבנו איתו. בפרקליטות האזרחית זה מקובל. יושבים עם נפגעי העבירה ומסבירים להם. אצלנו זה לא היה", מסביר גורם צבאי.
03
בארגון "חוננו", המלווה את המאבק המשפטי, מסבירים כי המעורבות של המשפחות השכולות לא תמיד ברורה. "יש משפחות שאנחנו צריכים לשכנע אותן להצטרף לתיק. לא לכל אחד זה מתאים. זה קשה נפשית. אנחנו מסבירים שמעורבות של המשפחה מעלה את הסיכוי למיצוי דין", הם מסבירים.
הדוגמאות לכך הן רבות. החל מתיק הפיגוע בברקן, בו נאבק רפי לוונגרוד, אביה של קים ז"ל שמגיע לכל דיון ומבקש להחמיר עם כל סייען. דרך אביה של מיכל סלומון, שמאז הפיגוע בנווה צוף בו איבדה מיכל את בעלה אלעד ז"ל, אביו ואחותו, מעורב בחקיקה משפטית נגד מחבלים. וכמובן גם הרב איתן שנרב שמגיע לכל דיון בכוונה להחמיר בעונשם של רוצחי ביתו רינה ז"ל, והרשימה עוד ארוכה. כמו בכל דיון על רצח או פגיעה, גם כשלא מדובר באירוע לאומני, למשפחות השכולות מגיע לקחת חלק בהליך, לעקוב אחרי כל החלטה ולדרוש שינויים.
כך מייצרים הרתעה.