"במקום שהאדם חושב במחשבה שם הוא כולו"
אני חוזרת אל המראה בשמלה הפרחונית ושומעת את הקולות המחזקים, המאמינים והיודעים שאני הכי מיוחדת: "צריך כל אדם לומר כל העולם לא נברא אלא בּשבילי (סנהדרין לז ע"א). אני הכי טובה בעולם! וכשאני יוצאת החוצה אני חווה כל מיני קולות אחרים שלא תמיד נפגשים עם אותם הקולות מהבית: מי זאת? המבטים, הסקרנות, ההתפעלות, סימן השאלה שניצב בדרכי. אבל הקול המאמין, הדואג, התומך והמחזק הוא שהעצים אותי.
האמנתי באותו קול וידעתי שזה נכון, שזה אמיתי. הוא נתן לי כוח להוביל כל דבר, כוח להיכנס לכל מקום, כוח של חיים!
בכל יום אנו חווים מצבים מסוימים שלא קל להתמודד איתם, אבל כתוב בזוהר: "במקום שהאדם חושב במחשבה שם הוא כולו". איך אנחנו מגיבים על מצב לא ברור? כיצד אנחנו מתמודדים עימו? אילו רגשות מציפים אותנו? האמונה תמיד נמצאת, אבל כשקורה משהו לא ברור השאלות עולות.
היו לי הרבה סימני שאלה, אבל לפעמים התשובה לשאלה "למה?" היא פשוט "ככה", לחבק את המציאות, להשלים עם הקול שנשמע ולהאמין לו. כשהמחשבה טובה, משהו בתוכנו משתחרר. לא פשוט לנתב את המחשבה למקום הטוב, לעזוב את המחשבות המטרידות. אני מתמקדת באותו הקול ובאותה מחשבה שתעשה לי טוב.
"למה?" את זה נשאיר לקב"ה, ואת שלנו נעשה בצורה הטובה ביותר. אולי החלק הזה עוד לא ברור לנו, אבל עוד מעט הוא יהיה מורכב במקום המתאים לו. זו עבודה מתמדת! לא קל לקחת את הסוס הדוהר של המחשבות ולהחזיר אותו אל המסלול, שאחשוב על אחרים טוב ואראה בהם טוב ואקדם אותם כי אני מאמינה בהם!
לחשב מסלול מחדש זה הכול!
