הריחות, הטעמים, השולחן הערוך, כוסיות היין, והמשפחה בתכנונים: מה עושים? לאן הולכים? פשוט יוצאים. פשוט מחליטים! היום הולכים לטייל אבא, אימא ואתם! גם הדודים והנכדים, אבל היום יוצאים בלי הרבה תכנונים.
קמים בבוקר בחיוך על הפנים, מעירים את הילדים, מכניסים לתיק מצה ועוד מצה עם ממרח אהוב, ונוסעים. ואז… "הוא לקח לי", "רציתי את זה", "לאן נוסעים?" "מה עושים?" "אבל…" כל מיני קולות מעכבים את הרגעים הקסומים.
מגיעים אל היעד, ומה עושים? נהנים או מתוסכלים מכל מיני קולות של "אוף", "רציתי", "חיכיתי", "הוא לקח לי"?
כל טיול הוא הקדשה למשפחה, לרגעים, לעצמנו, לזמן שלנו, לחוויה המשותפת, המאחדת והמחזקת. פשוט יוצאים! מחליטים! יש הרבה עיכובים, אבל בחול המועד חיים רגעים בלי תכנונים, פשוט יוצאים. לאן? כבר נחליט בהמשך… ארץ ישראל מחכה לנו!
יש מקומות שלא רואים בכל יום, יש מקומות שלא הגענו אליהם, יש נופים שחייבים לראות. מחליטים – ונוסעים.
עושים דברים אחרים, מרעננים, שלא שוכחים. כשהילדים חוזרים מהחופש הם זוכרים: "אבא ואימא לקחו אותי לפארק", ועוד ילד מגיע ואומר זאת.
לפעמים יש ילד שההורים שלו לא היו פנויים לכל הטיולים ולרגעים שהילד ציפה להם, אבל כל טיול הוא רגע! אנחנו לא בתחרות, אנחנו בחול המועד, זה משהו אחר. כל משפחה ומשפחה והטיול והרגע שלה. מה אנחנו זוכרים מאותם הרגעים?
איך אנחנו יוצאים מהבית? איך אנחנו חוזרים? מה אנחנו עושים? את זה צריך לשאול את עצמנו! נצא מהבית בשמחה? במצב רוח טוב? עם כמה דברים קטנים, וקדימה? או שנצא בלחץ, בכעס ובתסכול?
איך אנחנו חוזרים הביתה? ברור שעייפים אך מרוצים!
הכול מתחיל בהחלטה שלנו. מחליטים ויוצאים. לאן? לא חשוב, העיקר שנהיה ביחד!
חול המועד הוא מערכת שעות, כל זמן וכל רגע נקדיש לעצמנו, למשפחתנו.
את פסח אני מאוד אוהבת, כי זה משהו אחר, כי זה חג מיוחד. אז כל חול המועד צריך להיות מיוחד לנו ולילדינו.
חווייתי ועוצמתי! פשוט מחליטים – ויוצאים.
בחול המועד אנחנו כאן!
