כבר הזכרנו בעבר את תשובתו של הרב נסים בנוגע לחגיגת בת מצווה בהשיבו לנערה שפנתה אליו (בשנת 1963) משהגיעה לגיל מצוות ובעידודו לחגוג ולציין מאורע משמעותי זה בחיי הבת היהודית, דבר שלא היה נהוג כל כך באותה התקופה.
נושא אחר הקשור למעמד האישה ביהדות הוא לימוד תורה לנשים. זהו נושא מורכב, והדעות בו, כידוע, חלוקות.
עם הקמתה של אולפנת כפר פינס החלו מחלוקות סביב השאלה אילו תחומים בלימוד התורה ועד איזו רמת עומק יש ללמד את בנות האולפנה. בשנת תשכ"א (1961) פורסמה בעיתון מעריב ידיעה על ויכוח שהתעורר בוועידה הארצית של בני עקיבא ועל פנייה לרב הראשי דאז, הרב נסים, בבקשה שיביע דעתו בנושא. לפי הפרסום התיר הרב נסים ואף עודד הכנסת לימוד תורה שבעל פה לתוכנית הלימודים (הוא ציין שהדבר אף מתקיים זה שני עשורים ולא קמו לו מתנגדים). רב מבני ברק שקרא את הידיעה תמה ופנה לרב נסים בפרטו מקורות רבים המצביעים לדעתו על איסור בעניין זה. מתשובתו של סבי אפשר ללמוד על גישתו המבוססת והמנומקת המעודדת לימוד תורה לנשים. אלו עיקרי דבריו:
החפץ חיים מסביר שבדורות אלו השתנו הזמנים, והעברת המסורת כבר אינה מה שהייתה. פעם עברה המסורת בצורה חזקה מהורה לילדו. אולם עתה בבתים רבים אין דוגמה אישית, הקשר עם ההורים כבר לא תמיד קרוב כל כך, והילדים לא תמיד גרים בסמוך להוריהם. לכן יש חשיבות רבה ללימוד תורה לנשים, שרק על ידו יהיה אפשר להבטיח את העברת המסורת מדור לדור.
עוד דבר שהשתנה בדורות האחרונים הוא שהשכלת הנשים התרחבה לתחומים רבים. עם התרחבות הידע ודאי שלימוד התורה צריך להיכלל בהשכלת הנשים ואף יכול הציל מפני התעסקות בדברים שליליים, כמו דברי כפירה ומינות.
חובה לנשים ללמוד את ההלכות הנוגעות לחייהן לפחות ברמת הפרקטיקה אם לא ברמת העיון. סבי מביא כמה מקורות התומכים בלימוד ועיון לעומק.
סבי הביא כמה דוגמאות לנשים למדניות לאורך הדורות, נשים שעסקו לא רק בהלכות הנוגעות אליהן אלא נחשבו תלמידות חכמים שעסקו ועיינו בכל תחומי לימוד התורה. יחסם של רבנים תלמידי חכמים כלפיהן היה מכבד מאוד, ואפשר לקבל מכך חיזוק לגישה המעודדת לימוד תורה לנשים, כמובן כשהדברים נעשים בכוונה טהורה.
לרב נסים עצמו הייתה התכתבות הלכתית ענפה עם תלמידת חכמים מובהקת שחייתה בימיו, הרבנית פרחה ששון. הרב הכניס חלק משאלותיה לשו"ת שלו 'יין הטוב' ואף שיבח אותה על ידיעותיה. שלא כרבנים אחרים שהתכתבו עימה בענייני הלכה אך לא ציינו את שמה משום שהייתה אישה, הרב נסים ציין את שמה, כמובן אחרי שקיבל את רשותה, כיוון שלא ראה בכך כל בעיה. באחד המכתבים כתב לה כך: "ואולי בורא עולם ייתן בלב נשים רבות שיעסקו בתורה, וישפיעו מאור תורתן על סביבתן ובפרט על בני ביתן".
לקראת חג מתן תורה למדנו כאן על גישתו של הרב נסים, הרואה בלימוד תורה יסוד חשוב לכל העם, גברים ונשים כאחד, לצורך חיזוק האמונה, העברת המסורת וקיום חיי תורה ומצוות.
שנזכה כולנו להיות חוליה בשרשרת לימוד התורה והעברתה מדור לדור. חג שמח!