כבר סיפרנו על יראת השמיים שהנחתה את צעדיו של הרב נסים ועל עמידתו האיתנה על עקרונות ואמת. סיפרנו את דברי הרב בצרי על דרכו של סבי בקבלת החלטות והבאנו את סיפור ביקור האפיפיור. גם בענייני ממון ראינו את זהירותו: השעון שהתעקש לשלם עליו וכן התשלום מכספו על הקידושים שערך מדי שבת לקהל רב ומגוון. גם בהקשר לפורים אוכל להוסיף: במשלוחי המנות ששלחו לרב הראשי נהגו להכניס ממון מתנה לרב. סבי הקפיד להחזיר משלוח מנות לכל מי שהביא לו, ובו הכניס גם את הממון שאותו אדם נתן. אם בנפשות ואם בממון תמיד פעל ביושר ובענייניות וקיים את הצו "לא תגורו מפני איש כי המשפט לאלוקים הוא".
הפעם נביא דוגמאות מתחום הנהגתו עם רבנים. עם כולם התנהג בקו הדין, ללא משוא פנים. הרב מרדכי אליהו זצ"ל סיפר: "כאשר ביקשתי להיבחן לדיינות שאלני הרב נסים מי אבי ואמי. כשציינתי את שמותיהם ענה כי הלוא הוא מכירם היטב. במעמד זה הציע ידיד של הראשון לציון שנכח במקום כי יינתן לי כושר בלי בחינות. הרב נסים הניף את מקלו, פנה אליי ואמר: 'היה לא תהיה. אתה חייב להיבחן אף על פי שאני יודע שגדול בתורה אתה'". בהמשך הבין כי יש בכך כדי למנוע טענות כאילו נתמנה לדיין שלא בזכות עצמו. דבר זה הביא הרב אליהו כדוגמה לעמידה על טוהר העניין שאפיינה את דרכו של הרב נסים מול כל אדם וביחס לכל נושא.
סיפור אחר הוא על רב מנצרת עילית על רקע סערת רוחות שהתרחשה במקום. המועצה המקומית ביקשה להעסיק שוחט באופן פרטי, בלא שהסמיכה אותו הרבנות הראשית. הרב מילר נלחם נגד החלטה זו. היטיבה לתאר את הדברים רעייתו, הרבנית פנינה מילר, בספרה 'הרב שלי':
"כשבעלי קיבל לידו את כתב המינוי, אמר לו הרב נסים: 'אני ממנה אותך לכהן כרב רושם נישואין לתקופה של שנה אחת בלבד לניסיון. עליך לפעול למען חינוך ברוח הדת ולמען הרמת קרן התורה. אם תוכיח את עצמך, תקבל מינוי קבוע. עברה שנת הניסיון והרב הראשי סירב עדיין להעניק לבעלי מינוי קבוע […] בינתיים נמשכה 'מלחמת היהודים' בנצרת בין ראשי המועצה המקומית לבין הרבנות ומשרד הדתות. המשבר היה עמוק […] באסיפה שהתקיימה דרשו כל נציגי המפלגות החילוניות לגרש את הרב מן היישוב. הם פנו אל הרב נסים ותבעו לשלוח להם רב אחר. תגובתו של הרב נסים לא איחרה לבוא: הוא שלח לבעלי, בידי שליח מיוחד, מכתב עם ברכות הצלחה וצירף למכתבו מכתב מינוי קבוע". עמידתו של הרב מילר הייתה הוכחה לרב נסים כי הוא ראוי לתואר ולתפקיד.
ועוד הוסיפה הרבנית מילר, ויש בדבריה סיכום יפה לדברים: "יראת כבוד עורר הרב בלב מקבלי פניו […] מלבד גדולתו בתורה וביראת שמים היה הראשון לציון מפורסם כיהודי גאה מעין מרדכי היהודי שלא יכרע ולא ישתחווה בפני אדם ואפילו לא בפני האפיפיור. למרות הלחצים שהפעילו עליו, נשאר הרב נסים תקיף בדעתו שיש לשמור על כבוד התורה".
