פעם משלו משל חסידי רבי ישראל מרוז'ין: מעשה במלך שהזמין אליו ארבעה מטובי הציירים ומסר להם תפקיד רם ונישא – לקשט בציורים את קירות ארמונו. האומנים חילקו את העבודה ביניהם וסיכמו שכל אחד יקשט קיר אחד בכל חדר. הם עשו את המלאכה כמיטב כישרונם, חוץ מאחד מהם שלא עשה מאומה, הוא רק ישב, חישב חשבונות ומדד מדידות. לא הבינו חבריו את פשר הדבר. עם תום העבודה בא זה וחיפה את הקיר הרביעי במראות מלוטשות יקרות, כך שהשתקפו בו כל הציורים של שאר הקירות בהתמזגות נפלאה. הקיר הרביעי היה הקיר היפה ביותר.
בשבוע הבא אנו נכנסים לחודש סיוון ומתקרבים לחג השבועות, שיחול ביום שישי. יום ב' בסיוון מכונה 'יום המיוחס', וגם בו אין אומרים תחנון כמו ביום שלפניו (ר"ח) ובימים שלאחריו (רמ"א או"ח תצג, ג).
מדוע אין אומרים תחנון בב' בסיוון? "לפי שבראש חודש – וודאי אין אומרים (תחנון), ושלושה ימים קודם שבועות הוי שלשה ימי הגבלה של מתן תורה, והם ימי שמחה, וממילא גם היום שבין ראש חודש לבין ראשון של הגבלה גם כן נכלל בשמחה" (שו"ת 'האלף לך שלמה', או"ח שלא). כדי לבאר את העניין משלו חסידיו של ר"י מרוז'ין את המשל הנזכר: יום זה אינו מיוחס לעצמו בשום חשיבות מיוחדת, וכל ייחוסו הוא הימים שסביבו; מהמשל למדנו כי גם מי שאינו רואה בעצמו שום סגולה מיוחדת אך יודע לבחור סביבה ראויה ולקבל כראוי מסביבתו, גם הוא נחשב מיוחס, ייתכן שאף יותר מהמיוחסים שסביבו.
אומנם יש שהסבירו שגם ליום ב' בסיוון יש מעלה בפני עצמו, שכן ביום זה אמר משה רבנו לעם להתקדש ולהתכונן לקראת מתן תורה, על פי ציווי ה' (מגן אברהם שם ס"ק ד; מ"ב שם ס"ק ח).
שו"ת דברי מלכיאל (ח"ג סי' כג) הוסיף: "מראש חודש סיון ואילך – הימים ימי שמחה בעצמותם, שהחלו להכין את עצמם לקבלת התורה, ונאמר להם ביום ב' סיון שיהיו ממלכת כהנים וגוי קדוש. ולזה נהגו לקרותו: 'יום המיוחס'".
ידועה התפילה שתיקן השל"ה לערב ר"ח סיוון, וזו לשונו: "וביותר צריך זירוז להתפלל שיהיה לו זרע כשר עד עולם… ולבי אומר שעת רצון לתפלה זו בערב ראש חודש סיוון, הוא החודש שבו נתנה התורה, ואז נקראים בנים לה' אלוקינו. וראוי לישב בתענית ביום ההוא הוא ואשתו, ויתעוררו בתשובה ויתקנו כל ענייני הבית איסור והיתר וטומאה וטהרה וכל העניינים, ויתנו צדקה לעניים הגונים".
יש לזכור ללמוד ולעסוק בהלכות יום טוב ובהלכות חג השבועות בימים הללו, שכן נאמר בגמרא ששלושים יום קודם החג לומדים את הלכות החג. אומנם ה'משנה ברורה' (תכט, ס"ק א) הביא את דעת הגר"א האומר כי לקראת חג השבועות די ללמוד מראש חודש. לכן גם אם עדיין לא התחלתם ללמוד, כדאי להתחיל לפחות מראש חודש.
מנהג ראוי הוא להתכונן לחג השבועות על ידי הוספה בלימוד תורה מראש חודש, ולפחות בשלושת הימים הסמוכים לחג – שלושת ימי ההגבלה.
לקראת שבועות, כמו לקראת כל רגל, מובן שיש לזכור לקנות לאשתו דבר שישמח אותה בחג, כפי שנפסק בשו"ע (או"ח תקכט, ב): "חייב אדם להיות שמח וטוב לב במועד… והנשים, קונה להם בגדים ותכשיטין כפי ממונו". כמו כן יש לזכור את המשך דברי השו"ע באשר לצדקה לקראת החג: "וחייב להאכיל לגר ליתום ולאלמנה עם שאר עניים".
המעוניינים להתכונן לחג השבועות יוכלו לקבל את חוברותינו המגוונות בענייני החג בכתובת הדוא"ל hl@puah.org.il.
