לראות ניסים

סבתא של אשתי, סבתא חנה, שלפני כחודש חגגנו לה יום הולדת 100, אמרה: ״תדעו לכם ילדים, אין יום שאנחנו לא רואים בו נס״.
אשתף אתכם בכמה ניסים, ואתחיל בנס שסופר לי ממש בערב חנוכה על ידי חברה טובה שעבדה איתי בעבר: ״לפני שש שנים אימי היקרה נפטרה. מכיוון שאימי במשך עשרות שנים הייתה בלנית במקווה, החלטתי לקבל על עצמי להדריך כלות וזוגות לפני חתונה לזכרה. וכך זכיתי בשנים האחרונות לפגוש הרבה מאוד כלות, וכל כך שמחתי במפגש ובקשר עם הכלות ועם הזוגות השונים והמגוונים כל כך.
בחצי שנה האחרונה התחילו לי כאבי ראש קשים, סוג של מיגרנה שלא נגמרת גם בימים וגם בלילות וזה היה ממש בלתי נסבל. ביקשתי ממי שמשבץ את הכלות להדרכה שלא ישבץ לי כלות בתקופה הקרובה עד שאחזור לעצמי. לפני כחודשיים העלו בקבוצה סיפור על זוג מורכב שעומד להתחתן וראיתי שאף אחת לא לקחה על עצמה להדריך את הזוג. אמרתי לבעלי שלמרות כאב הראש אני לוקחת על עצמי להדריך את הזוג הזה.
לאחר שנפגשתי עם הזוג הבנתי קצת למה כולם נמנעו מלקחת את הזוג הזה – בעיקר בגלל שהחתונה אמורה להתקיים עוד כשבוע, ואף אחד לא היה מוכן להיכנס לכזה סיפור לחוץ. מעבר לכך ובלי קשר, הכלה הייתה בהיריון. בקיצור למרות כאב הראש שנמשך הדרכתי אותם בסבלנות ובאהבה גדולה, ותוך כדי ההדרכה הבנתי שגם החתונה לא בדיוק מסודרת – אין אולם, שום דבר לא מתוכנן ומסודר, ומצבם הכלכלי רעוע גם כן.
אמרתי לבעלי שאני לוקחת על עצמי לארגן את החתונה מאל״ף ועד ת״ף, ובאמת כך היה, אך במקביל מרגע לרגע הכאב בראשי הלך וגבר. תוך כדי ניפוח הבלונים וסידור הפרחים והשולחנות של החתונה, הרגשתי שהכאב בראש הולך וגובר, ובשלב מסוים כבר לא יכולתי להזיז את החלק הימני של הגוף, אבל המשכתי ממש כמו נכה לעבוד העיקר שלזוג תהיה חתונה לתפארת.
למוחרת החתונה הלכתי לבית החולים בלינסון, שם בנס הרופא התורן במיון היה נוירולוג, ולאחר שאמרתי לו שלדעתי זו לא מיגרנה אלא הרבה מעבר לכך, הוא הזמין לי סיטי ראש. בסיטי התגלה גידול בראש והחליטו על ניתוח מיידי. תוך כדי כך הכלה שלחה לי לא מעט הודעות ולא הצלחתי לחזור אליה. בשלב מסוים שיתפתי אותה במצבי, והיא ענתה שהיא כל כך אוהבת אותי ודואגת לי שהיא מוכנה לשמור שבת יחד עם בעלה לרפואתי.
הכניסו אותי לניתוח והוציאו את הגידול. התברר שמדובר בגידול אלים ומהיר במיוחד. הרגשתי שזכיתי לנס ענק ואני מתפללת שבורא עולם ימשיך לשמור עליי״.
אוסיף סיפור נוסף על פעמיים נס…
הייתי בניחום אבלים אצל חברה טובה שאימא שלה נפטרה. בשלב מסוים עברתי לשבת עם האחים שלה על מנת לנחם גם אותם. אמרתי לאח שלה שהתחתן בגיל מאוחר יחסית, ששמחתי לשמוע שנולדה לו בת מתוקה לפני כשנה למרות שאשתו כבר עברה את גיל ה-40, הוספתי ואמרתי שזה ממש נס. ואז הוא אמר לי: "זה נס? תעבור לאחי ותשמע מה זה נס".
והאח השני סיפר לי שהוא התחתן לפני 18 שנה, ובמשך 11 שנה לא היו להם ילדים, עד שלפני שבע שנים נולד להם ילד. אמרתי לו: "ואוו זה מדהים", ואז הוא אמר לי: "עוד לא שמעת כלום. לפני שנה וחצי פנינו לטובי הרופאים בארץ ואמרנו שאנחנו רוצים ילד נוסף. התשובה הייתה שהסיכוי שואף לאפס, מכיוון שאשתי כבר בת 52. בכל זאת התחלנו טיפולים ודי מהר אשתי נכנסה להיריון ולפני כמה חודשים נולד לנו עוד בן נוסף מתוק". הסתכלתי על האח השני ואמרתי לו: "ואוו, באמת הנס שלך הוא נס קטן יחסית".
אנחנו יכולים להסתכל על ׳צירופי המקרים׳ שבחיינו ולבחור לפקוח את העיניים ולראות את ההשגחה היום יומית עלינו, אלה הניסים הקטנים שעוטפים אותנו בכל יום.
אם נקשיב טוב, ממש נרגיש את בורא העולם מלווה אותנו יד ביד, ועוזר לנו לעיתים בדרך הטבע ולפעמים מעל הטבע.
מאחל לכולנו לזכות להרגיש את הליווי המיוחד הזה של חיינו. חג חנוכה שמח ומלא בניסים!