טרנסג'נדר
כל הארץ דגלים דגלים המבשרים בראש חוצות בשלל צבעי הקשת על מגוון אפשרויות בדברים שהצנעה יפה להם. כדי לחשוף את אחד הצדדים העצובים ב"עולם חדש מופלא" זה של להט"ב אנו נדרשים היום לאות טי"ת שבלהט"ב: טרנסג'נדר.
טרנסג'נדר הוא אדם המרגיש אישה בגוף של גבר או להפך. ברוב המוחלט של המקרים מדובר במצב תודעתי סובייקטיבי, ללא ביסוס ביולוגי או גנטי. כדי להתאים את גופם להרגשתם הפנימית מקצת הטרנסג'נדרים עוברים טיפולים הורמונליים ואף ניתוחים כירורגיים וקוסמטיים בלתי הפיכים, ויש מקום לשאלה על האתוס הרפואי של הרופאים העושים ניתוחים אלה. ואולם יש גם טרנסג'נדרים רבים שאינם הולכים רחוק כל כך ומסתפקים בהבעת תחושותיהם. המשותף לכולם הוא הדרישה שהחברה תפנה אליהם בזהות המגדרית המורגשת.
במקום לזהות את התופעה כהפרעה שיש לטפל בה (האובדנות בקרב טרנסג'נדרים, למרבה הצער, גבוהה מאוד), הציבור נדרש לאמץ את ההפרעה ולהתנהג לפי דרישותיה; למשל לפנות לגבר בלשון נקבה ולאישה בלשון זכר. ארגוני להט"ב מעודדים את התופעה ואף דורשים מגננות בגני ילדים שלא לתקן בן שמדבר בלשון נקבה ולהפך, אולם עידוד התופעה ומניעת הטיפול בה מזיקים הן לפרט הסובל מהפרעה זו הן לחברה.
יש גם מי שמנצלים זאת: בארצות הברית – ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות – הגיעו הדברים עד כדי כך שגבר שלא הצליח דיו בתחרויות ספורט דיווח על היותו "אישה בגוף של גבר", הפך חיש קל לטרנסג'נדר והורשה להשתתף בתחרויות של נשים (ואף זכה במקום הראשון המיוחל, לתסכולן הרב של המתחרות שהיו נשים 'מלידה').
ובארץ הקודש? יש שופטים בירושלים! ומעשה שהיה כך היה: אישה נרשמה במשרד הפנים כגבר, וטרנסג'נדר זה היה מעתה גם חד-מיני, מאחר שחי עם גבר אחר. אך זו רק תחילת העלילה. בהמשך הרה הטרנסג'נדר, ולאחר תשעה חודשים ילד בן בשעה טובה. כאשר הגיע למשרד הפנים כדי לרשום את הרך הנולד הוא ביקש להירשם, נוסף על בן זוגו, כאב שני. ואולם פקידת המשרד, שטרם הפנימה את המהפכה הלהט"בית, חשבה בטעות שאם הוא יָלַד, הוא יכול להיות רק היא, כלומר אימא.
הטרנסג'נדר עתר לבג"ץ, ושופטי בית המשפט העליון יידרשו עתה – או שכבר נדרשו, לא ראיתי המשך לסיפור זה – להשקיע את מיטב כישוריהם (ואת כספי משלמי המיסים) כדי להתמודד עם הבעיה המשפטית הסבוכה. יש רק לקוות שבפסיקתם יגלו השופטים "אומץ להיות נורמליים" (כזכור, בג"ץ הורה על הסרת כיתוב זה מרחובות ירושלים).
למען הסר ספק, מדובר במקרה אמיתי שפורסם באתר וואלה, בכתבה נזעמת על חוסר הרגישות של הרשויות. לי נראה שחוסר הרגישות הוא דווקא בתנועת להט"ב המוכרת לציבור תסבוכת נפשית מצערת במעטפה של דבר נפלא.
