מוסר יהודי במלחמת הקיום

מדינת ישראל כבר בת 71 ויותר. זה לכל הדעות גיל בוגר ואחראי, ואף על פי כן המלחמה על קיומה לא נסתיימה. מלחמת העצמאות נמשכת עד היום.
אמת, מדינת ישראל משגשגת ופורחת בחסדי ה', ואנחנו מאמינים באמונה שלמה "כִּי לֹא יִטֹּשׁ ה' עַמּוֹ וְנַחֲלָתוֹ לֹא יַעֲזֹב". אבל למדנו בחומש שמות, שנתחיל לקרוא השבת, כלל גדול במלחמה: "אף על פי שננצח בוודאות, כמה וכמה ייהרגו חס ושלום כפי דרך הטבע… לכן נדרש משה רבינו לתפילה, שתהא השגחה פרטית על כל אחד בפני עצמו לטובה, שלא יארע לו שום נזק" (הנצי"ב, 'העמק דבר' לשמות יד, טו). 

התפילה הכרחית. ההכנה המבצעית של הצבא למלחמה חיונית, אבל חשוב לא פחות בירור שאלת המוסר היהודי האמיתי המלווה את חיילי צה"ל במלחמה בעד עמם וארצם.
מעשה שהיה, ונשלחתי מטעם חיל החינוך להרצות בגדוד של גולני ביום חורפי קר וגשום ברמת הגולן. התחלתי לדבר על הערכים שלמענם אנו נלחמים, אבל מש"קית חינוך צעירה קטעה את דבריי וטענה שזו פוליטיקה. החיילים, אמרה, יילחמו מכוח הפקודה בלבד. לאחר כמה שנים השלמתי את דבריי בשיחה לפני צוערי בה"ד 1, שוב ברמת הגולן. הפעם ב"ה לא היה מי שיקטע אותי.
מי יקבע מהו מוסר המלחמה האמיתי במלחמת הקיום? הגיעה העת לזקוף קומתנו ולהרים ראשנו ולומר שבתורת ישראל טמונות התשובות למוסר היהודי בשעת מלחמה ולערכים שלמענם אנו נלחמים על קידוש השם, העם והארץ.
מו"ר הרב דב ליאור, מגדולי פוסקי דורנו, כתב בשו"ת 'דבר חברון' כי מצד אחד בשום אופן אסור לפגוע בערבים ללא סיבה, וגם במלחמה יש מקום לרחמים כמו פתיחת צד אחד לאפשר בריחה לאויב, אך מנגד, כאשר מדובר בהגנה על חיי חיילי צה"ל, למען הניצחון במערכה יש להילחם עד חורמה גם אם ייפגעו אזרחים. לדוגמה, יש להשיב אש לבניין שמחבלים ערבים יורים ממנו על חיילינו גם אם יש אזרחים עם המחבלים. כך גם כאשר צריך לרכך יעדי אויב לפני כניסת כוחות קרקע כדי למנוע סיכון חיי חיילינו בלחימה מבית לבית, גם במחיר אובדן חיי אזרחי האויב. הרב מבסס דבריו על מקורות הלכתיים.
אכן, יש דעות תורניות החולקות על דעתו של הרב ליאור שליט"א, ועל כן גדולי התורה בישראל הם שצריכים לברר את הסוגיה ולהכריע בה הלכה למעשה. גם אם לא יתקבלו הדברים בטווח הקרוב, האמת צריכה להתברר, וסופה להישמע בע"ה.
אין ספק שבמוקדם או במאוחר תצא מדינת ישראל למלחמה להכריע את מדינות הטרור שקמו ברצועת עזה ובלבנון. על כן חובה על רבני ישראל לדון בסוגיה זו, שחיי רבים מישראל קשורים למסקנותיה.
הרימו בכוח קולכם מבשרי ירושלים, הרימו אל תיראו!