היא מחוללת וחולמת – על רומנטיקה, על אהבה ממבט ראשון. והיא מועדת שוב ושוב. כי היא עוד לא השכילה להבין שבועות הסבון שהיא מבקשת להפריח הם רק הפרומו, רק הטריגר ליצירתו של קשר אוהב וממש לא תנאי להולדתו. בבית שמח ויציב, נוכחת האהבה העמוקה במלוא הדרה, כשניחוחות ימי ההתאהבות מעומעמות. ריבונו של עולם הטביע בנו את היכולת להתאהב, לא לראות ממטר, כדי שיהיו לנו כוחות להכיל את ימי ה’רצוא ושוב’ של אהבת עולם. בדיוק כך אנחנו מתאהבים בתינוק הרך שנולד, כולו רוך וריח ניחוח, כדי שיהיו לנו כוחות לטפל בו ולגדל אותו למושא אהבתנו הנצחית, להכין לנו ארגז כלים הורי ובו תכונות של הכלה וסבלנות ואימון.
הרמב”ם בפירושו למסכת אבות מצייר לנו את המתכון לזוגיות שמחה וטובה- ובו שלושה אפיונים. הראשון הוא חברות התועלת – חברות בין שני שותפים שיש ביניהם מחויבות הדדית. הקדקוד השני הוא חברות ההנאה, חברות שיש בה השתוקקות רגשית, תחושת נעימות ומשיכה הדדית. וצד השלישי הוא חברות הביטחון, קרי – הקשר האינטימי. ובלשון הרמב”ם: ‘הרי הוא שיהיה לאדם חבר שתבטח נפשו בו, ויגלה לו כל ענייניו, מבלי חשש ממנו…’ כשאנחנו מרגישים בנוח לשתף בחלקים הפרטיים של החיים ,אנחנו יוצרים קשר קרוב ואינטימי. ויש גם חברות שיש בה מטרה משותפת, חזון כללי שאליו מופנה המבט. זאת חברות המעלה.
כל כך הרבה צעירים וצעירות מחפשים אהבה, ומחוללים סחור סחור ואינם מגיעים למנוחה ולנחלה. והיופי החיצוני – כמה הוא מתעתע. יש לי חברה שבמבט ראשון – היה לי קשה להסתכל בפניה. היא פוזלת מאד. אבל היום, כשאני מכירה אותה, ומסתכלת בה בעיני הלב, כמה היא יפה בעיני! אילו היינו יכולים להתבונן באחר בעיני הלב, אז היה מצבנו אחר.
תפריט
