מחליק בגרון

לא בטוח שהקורא הממוצע יודע להעריך את סדר הגודל של כל התחום הזה בעולם הקולינריה שנקרא ׳קוקטיילים׳. יש אלפי סוגים, ספרים שלמים נכתבו בנושא, שפים שכל תפקידם הוא לייצר סוגים חדשים, וקורסים שמלמדים את הברמן המתחיל איך לעבוד עם המתכון. יש לא מעט שיטות לייצור של הקוקטייל שתחזיקו ביד, עם כלים מיוחדים דוגמת דקר קרח, מבחש ומסננת קוקטיילים. יש שיטות ספציפיות לתחום הקוקטיילים דווקא, וביניהן:
׆ ערבוב – ערבוב בעזרת כפית ערבוב של חומרי המשקה בשייקר מלא בקרח, ולאחר מכן סינון לכוס.
׆ ניעור – ניעור מרכיבי המשקה בשייקר העשוי משני חלקים כמו כוסות אחת בתוך השנייה, ולאחר מכן מזיגה או סינון לכוס.
׆ השלמה – הוספת המרכיב האחרון של הקוקטייל (כמעט תמיד יהיה זה משקה לא אלכוהולי) לכוס, בדרך כלל ללא ערבוב נוסף.
׆ הצפה – מזיגת משקה על גב כפית מעל הכוס, כך שיימזג בעדינות מעל המשקה הנמצא בכוס ולא יתערבב איתו.
׆ כתישה – כתישה של מרכיבים שונים בתוך הכוס לפני ערבוב הקוקטייל. לדוגמה – קוביות לימון בהכנת קייפיריניה.
׆ ערבול – ערבול מרכיבי הקוקטייל בבלנדר. טכניקה זו נפוצה במיוחד בהכנת קוקטיילים קפואים.
אחרי כל ההכנות יש גם את המלאכה האהובה עליי בתור חובב מילים מתחיל: מציאת השם של הקוקטייל. שמות מיוחדים ניתנו למשקאות הללו לאורך השנים, וישנם כמה שמות שכבר פשטו בחברה ונהיו לסמל של התחום הקולינרי הזה. ׳רוסי שחור׳, ג׳ין אנד טוניק׳, ׳סן פרנסיסקו׳ ועוד רבים וטובים, והם יכולים למלא בעצמם טור שלם שעוסק במלאכת הבאת השם המדויק. ולמה אני מפרט לכם את כל זה? כי כדאי מאוד שתכירו את גודל האירוע לפני שאתם מגיעים ל-The Terrace שבמלון וולדורף אסטוריה בירושלים.
בכניסה לבית המלון יקבלו את פניכם שומרים חמורי סבר, נברשת זכוכית ענקית מרהיבה ביופיה, ציור ענק מהמם של חסידים רוקדים, ועוד פריטי אמנות נוספים. אל תיבהלו, זהו היחס שמקבלים גם שגרירים ומושלים ממדינות אחרות שמגיעים להתארח בארץ ושוכנים בבית המלון. בכניסה עליכם לעלות במעלית לקומה רביעית ומשם כבר תמצאו את דרככם לגג היפהפה שבו שוכן הבר המדובר. המקום מרווח, נקי ויפה. לכל רביעיית אנשים שיושבים על הספות שמתחם ישנו מעין חלל משלהם עם מעט פרטיות, בעזרת אמצעי נוי שמונחים במקום. אם תרגישו את הקור מתקרב אליכם תוכלו לבקש שמיכות מהמלצרים, לא תתחרטו על כך.
הערק הוא מבחינתי סיבה טובה לשתות אלכוהול. כמה משמח לגלות שיש עוד מי שחושב כמוני – השף של המקום שבנה קוקטייל שבסיסו הערק. קציפת חלבון, קצת פרחי אניס. מדהים. אשתי זכתה ליהנות מהמוקטיילים, הגרסה הלא-אלכוהולית למי שלא מתאים לו. מוקטייל ורוד שמכיל את כל הכיף שיש בקוקטייל, עם הרבה אהבה.
המלצר החביב שלנו, שיחד עם כל הצוות מחזיר לאופנה את השלייקס, בחביבות נעימה לעין ממליץ לנו על המנות שיכולות לבוא בטוב ליד הקוקטיילים. צריך לומר, בבר רגיל מה שתקבל ליד הקוקטייל מסתכם באדממה ובצ׳יפס, אך בטרסה בחרו לקחת צעד אחד קדימה. המנות שלצד הקוקטיילים מורכבות מבשרים, דגים ועוד. אנחנו זכינו ליהנות מסלט חביב (₪55), משני פרחי כרובית בטמפורה עשויים טוב (₪55), אהבנו את המעורב ירושלמי שהגיע עם חתיכת לאפה וחמוצים (₪65), סטייק אנטריקוט – פרוס דק על הפלאנצ׳ה, יחד עם תפו״א קריספי (₪95). ומעל הכול המנה המומלצת: צלעות בייבי טלה על הגריל יחד עם בצל במילוי בשר טלה ובורגול משובח. (₪105), ולמנה אחרונה: בסבוסה – עוגת סולת מסורתית עם סילאן ופיסטוקים קלויים (₪50).
בקיצור: יש רגע כזה בשקיעה שהבריזה נושבת, האווירה הירושלמית עושה את שלה, והלב נפתח. אתם רוצים להיות שם. ■