מיהו האדם שבאדם

אחרי המבול ריבונו של עולם עושה סדר חדש בעולם ומצווה את נח ״שופך דם האדם באדם דמו יישפך כי בצלם אלוקים ברא את האדם״. על איזה ׳אדם׳ מדובר כאן? עונים חז״ל: ״איזהו אדם שהוא באדם? זה עובר שבמעי אמו״. גם עובר כלול בהגדרת ׳אדם׳ . אם כך, האם מותר ליטול את חייו לצורך?
ישנם שני סוגים של הפלות: הפלה טבעית והפלה יזומה. הפלה טבעית הוא הריון שהפסיק להתפתח לפני שהעובר סיים את גידולו, מפני שבדרך כלל עצירת התפתחות ההיריון גורמת לריקון הרחם מהחומר ההריוני שהיה בו, והעובר כביכול ׳נופל׳. הפלה מלאכותית (הפסקת הריון) משמעותה שימוש באמצעים שונים למניעת המשך התפתחות ההיריון לאחר שהחל. מספר ההפלות הטבעיות עולה עם גיל האישה; לדוגמה: בגיל 20 כמות ההפלות נעה סביב 15%, ובגיל 40 סביב 40-50%. רוב ההפלות מתרחשות בתחילת ההיריון (עד השבוע ה-12 להיריון; לעיתים קרובות האישה כלל לא ידעה שהיא בהיריון). ישנן סיבות רבות להפלות טבעיות, רובן מסיבה עוברית, חלקן קשורות לבעיה רחמית, לבעיה שלייתית על רקע הפרעות בקרישה, וחלקן על רקע אימהי. הפלות טבעיות מוקדמות בדרך כלל נובעות מכך שהעובר אינו תקין כרומוזומלית; קיים כנראה מנגנון, שעדיין אינו ידוע, הגורם לגוף לזהות התפתחות לא תקינה של עובר ולגרום להפסקת גדילתו ולהפלתו.
ישנן גם הפלות יזומות מסיבות שונות – רפואיות, חברתיות, כלכליות. אגודת ׳אפרת׳, שיש לי הכבוד להיות חברת הנהלתה, שמה למטרה למנוע רק הפסקות היריון שנובעות מקושי כלכלי וטכני (שהוא בד״כ זמני ובד״כ פתיר), כאשר האם והעובר בריאים. כך הייתה דרכו של ד״ר שיבא, מייסד בית החולים תל השומר. בספרו ׳ילדי המים׳ הוא מתאר איך פנו אליו נשים רבות בימים הקשים של ראשית המדינה, ובפיהן בקשה להפיל את עוברן עקב קשיי פרנסה; במקרים אלו הוא היה נותן לאישה זריקה ובה מעט מים מזוקקים, ולאחר חודש-חודשיים כשהאישה חזרה עם בטן עגולה, היה מתנצל בפניה שהזריקה לא פעלה ובהמשך היה דואג להשיג לזוג מכונת כביסה ועזרה כלכלית.
בארבעים הימים הראשונים של ההיריון נחשב העובר על פי התלמוד כ׳מיה בעלמא׳. סביב היום הארבעים רוב אבריו הפנימיים והחיצוניים של העובר כבר התפתחו, הלב מתחיל לפעום, ומדובר כבר על תינוק זעיר – אם כי גודלו מילימטרים ספורים. רוב הפוסקים נוטים להתיר הפלה בשלב מוקדם שכזה, אולם רק כאשר קיים ׳צורך גדול׳.
עניין אישי
כמה מילים על ׳ילד הניסים שלנו׳ שבחסדי ה׳ ניצל מהפלה. סבלתי מכאבי בטן, ולאחר שביצעתי מספר צילומי רנטגן (האולטרסאונד היה אז רק בחיתוליו) אובחנה אצלי ציסטה שחלתית. עברתי ניתוח בהרדמה אפידוראלית כשאני ערה ועוקבת בעניין אחרי הנעשה, ובמהלכו בישרו לי המנתחים על כך שהם מזהים תחילת היריון וביקשו לבצע גרידה מיידית; הם חששו לגורלו של העובר היות ועברו עליו סדרת צילומי אגן וגם הרדמה. למזלי הייתי כאמור עירנית, וביקשתי לדחות את ההחלטה לשלב מאוחר יותר, למרות שזה היה לפני ארבעים יום של ההיריון. לאחר שהחלמתי מהניתוח עשיתי בירור מעמיק לגבי כמויות הקרינה שספג העובר, והסתבר שהסיכון לבריאותו זניח. והינה בתום תשעה ירחי לידה שהיו גדושים בתפילות, הרבה יותר מהרגיל, נולד ילד בלונדיני, שמנמן ויפהפה, שמאז ועד היום מביא אך נחת למשפחתו, לחבריו, ובעיקר לריבונו של עולם.