מה המצווה הראשונה שלדעתנו הייתה צריכה להיכתב אחרי עשרת הדברות? אחרי המעמד הנשגב והנורא של מתן תורה, אולי היינו בוחרים במצוות אהבת ה'? אולי משהו שקשור לקדושה ולטהרה? למרבה הפלא התורה בחרה לפתוח במצווה של 'עבד עברי'. מדובר בעברי ש'נמכר בגנבתו' ומגיע למציאות משפילה של עבדות. מה החשיבות הגדולה של סוגיית העבדות שבחרה התורה לפתוח בה את פרשתנו?
כאשר אנו עוסקים בסוגיית העבדות אז והיום אנו מרגישים יותר מחוסר נוחות, כיצד תיתכן מציאות של עבדות? מי נתן לנו את האפשרות לשלוט על מישהו אחר ולהיות 'הבעלים' עליו עד כדי שנעשה בו כפי שאנו עושים ברכושנו? מצאתי שתי הגדרות למושג 'עבדות': "היות בן אדם רכושו הפרטי וחייב לציית לו", והגדרה נוספת: "היתפסות להרגל או התמכרות, השוללים למעשה את החופש".
נראה שענין החירות בניגוד לעבדות הוא היסוד למציאות חיים נכונה לכל אדם ובפרט ליהודי. התורה פותחת באדם שיש לו עבד עברי שעבד אצלו שש שנים, ובשנה השביעית יוצא הוא לחופשי. לימדה אותנו התורה שגם במציאות נמוכה של עבדות, הדבר מוגבל לשש שנים, כי האדם באופן עקרוני אמור להיות בן חורין ולא עבד. באמת מצב של חופש או של עבדות תלויים ברוחו של האדם ולא במעמדו המשפטי. יש מצבים שאדם 'משועבד' ברוחו לאחרים, לתרבויות, להרגלים וכד', זה גם סוג של עבדות שצריך להישמר ממנה וכדבריו של רבי יהודה הלוי: "עבדי הזמן, עבדי עבדים הם, עבד ה' הוא לבדו חופשי".
נתן שרנסקי, אסיר ציון, בנאומו בבית המשפט בברית המועצות לפני גזר דינו אמר: "אתה אדוני השופט חושב שהינך חופשי! אתה חושב כך כיוון שלאחר שייגמר המשפט תלך לביתך ואילו אני אהיה המשועבד כיוון שאלך לכלא לזמן רב. אך דע לך שמבין שנינו, אני הוא בן החורין האמיתי! אומנם גופי יהיה משועבד, אבל רוחי, היא תישאר חופשית, כיוון שארגיש שלא נכנעתי לגזרותיכם ונשארתי נאמן לאמונתי. אך לך השופט קבעו מראש מה לומר! גופך אומנם משוחרר, אבל אינך חופשי להכריע לפי אמונתך. רוחך משועבדת וזה חמור פי כמה". אז מי באמת חופשי ומי עבד? ■
תפריט
