01
שבת אזכרה של אביה יהושע שלנו בכותל הוא אירוע מטלטל עבורי. מאז עלה אביה לשמים ספרנו שתי שמיטות, אך הכאב והגעגוע לא התכהו, והזיכרון חי, כאילו נפרדנו אמש.
עברתי לפני התיבה בחיל ורעדה, במניין הקבוע שלנו בכותל. בתפילת ‘אל מלא רחמים’ הרהרתי בליבי, שזכות היא לנו, שציבור גדול משתתף באזכרת נשמתו של אביה המתוק, בכותל ובכל הארץ – ובתוכם המתנדבים ב׳קרן אביה’ ובפעילות של הזהירות בדרכים, מתנדבי ‘הבית של אביה’, משתתפי האירועים בהר הזיתים ו׳בבית החושן’ ואיתם כל בני המשפחה, הידידים והחברותות. כולם שותפים עם אביה לחיזוק ההתיישבות בהר הזיתים ובירושלים רבתי וכולם פועלים יחד אתו להצלת חיים בכבישי הארץ.
הידיעה שאביה ממשיך לפעול ללא הרף, בעולמנו, נותנת לנו מעט נחמה.
02
ברחבת הכותל הקימו ״הקרן למורשת הכותל״ והרב שמואל רבינוביץ׳, רב הכותל, את המרכז החדש והמפואר למורשת הכותל. לכאורה זה נשמע כמו לחם בפיתה… שהרי אנו ניצבים כאן, מול הכותל ומול הר הבית, בכבודם ובעצמם והם חזקים ומעידים על בית המקדש, יותר מכל הנצחה…
אך מי שמכיר את המציאות המרה בהר הבית, באגן העיר העתיקה ובהר הזיתים, יודע היטב ,שמתחוללת כאן, יום יום מלחמה גלויה, על הנרטיב של הר הבית בפרט וירושלים בכלל. איבוד הזהות מתחיל מהבית פנימה. לגיונות של ארגוני רפורמים פועלים כל העת, בחסות השמאל בארץ ובעולם, להפוך את הכותל לאתר פולקלוריסטי ריק מתוכן, תוך שהם מפיקים את הצגת הליצנות החודשית, על מנת להצדיק את קיומם המעורער והמדלדל ולהבטיח, בו זמנית, הזרמת תרומות שמנות לכיסם.
מצד שני עומדים המוסלמים, מכחישי המקדש ומכחישי בירת הנצח של עם ישראל ומפיצים תאוריות בזויות והזויות, פרי דמיונם המזרחי הפרוע. לא אחזור כאן על הטענות והבדיות של המוסלמים, כאילו הר הבית מקודש להם… כי אין לנרטיב הזה שום אחיזה היסטורית במציאות.
הפאטמות על הר בית, צועקות כהרגלן, בחוצפה ובהתרסה, לעבר היהודים העולים להר: ״תחזרו לבית המקדש שלכם בפולניה״….
03
לפני כשנתיים ערכנו מסע מרתק באתיופיה. התקבלנו בכל מקום במאור פנים. וכך שמענו מהגויים שם: ״אתם אחים שלנו. מלכת שבא התחתנה עם המלך שלמה ונולד המלך הנערץ מנליק הראשון, מייסד קיסרות אקסוס. מנליק שהיה יהודי, הביא הרבה כבוד ועוצמה לקיסרות אתיופיה. לימים נסע מנליק לארץ ישראל לבקר ולהכיר את אביו שלמה המלך. בדרך חזרה נלוו למלניק, שנשא עמו את ארון הברית, עשרות אלפי יהודים, ששימשו צוותי רפואה, מדע, בטחון והצלה. יש אומרים שיהודים אלו הם אבות יהדות אתיופיה״. עד כאן דברי המקומיים. למרות כל זאת אנו יודעים שהאתיופים, במאות השנים האחרונות, התייחסו ליהודים, ילידי אתיופיה, כאזרחים סוג ג׳.
בכל כנסייה באתיופיה מוצב דגם מוזהב של ארון הברית, כל זה בטענה שארון הברית המקורי מוסתר, תחת מעטה כבד של סודיות, בכנסייה המרכזית בעיר אקסוס, שהייתה בירת אתיופיה לפני אדיס אבבה.
כידוע, המלך שלמה נחלש בסוף ימיו. כששמעו זאת ‘כל אוהביו’ פלשו רבים מהם ביד חזקה, ממצרים ומאתיופיה במטרה לבזוז את אוצרות מלכות שלמה ולמרבה הצער חמסו מכל הבא ליד, כלי זהב מאוצרות הארמון והמקדש, ואף את כיסא הזהב המפורסם של המלך. יש טוענים שגם את ארון הברית שדדו. או לפחות את אחד ההעתקים שלו…
04
בדרכנו חזרה מהכותל, שח לי ידידי, בכיר השב״כ, מנחם לנדאו, כי באחת מנסיעותיו עם שר הדתות דאז, פרופ׳ שמעון שטרית לוותיקן, רצה השר לבקש מהאפיפיור רשות להיכנס לארכיונים התת קרקעיים ולצפות בכלי המקדש. מנחם ייעץ לשר לא לעשות זאת משתי סיבות: האחת – הוא ייענה בשלילה, והשנייה זה עלול לייצור מבוכה אצל ה׳כס’ ואולי אף יביא לתקרית דיפלומטית לא נעימה.
לאחר שהסתימה הפגישה, יצאו האורחים להיפגש עם דוד יגר, היועץ המשפטי של הוותיקן, יהודי מומר, בוגר בית ספר ביל״ו, בוגר צייטלין, שמשמש כיום כנשיא בית המשפט של הוותיקן. כששאל אותו השר שטרית על אוצרות המקדש, החבויים במרתפי הכנסייה, היהודי המשומד הכחיש וסתר מכל וכל הימצאות של כלים כאלה בכספות הוותיקן.
לעומת זאת יש עדות של חוקר מאמריקה שנכנס למרתפים ומצא שם רמזים לאוצרות מוסתרים היטב. כמו כן הוא גילה כרכים של ש״ס עתיק ולא מצונזר, כתובים בכתב יד, שבהם התייחסות מפורטת על ‘אותו האיש’ והלכות כיצד לנהוג מול המינים והמלשינים….
05
שוד ארמון המלך שלמה והמקדש אירע כאלף שנה לפני שהומצאה דת האסלם. המוסלמים המשיכו ואימצו, במאות השנים האחרונות את מסורת ביזת הר הבית. הם ניצלו את תקופת הגלות והחולשה של היהודים, בנו על ההר בחלקו הדרומי, מסגד, ובמרכז ההר מעל אבן השתייה, ממש סמוך למקום המקדש, בנו את המבנה המשושה הקרוי ‘כיפת הסלע’.
במשך מאות שנים ועד היום ממש, חופרים המוסלמים בחסות הוו׳אקף הירדני כל ס״מ בהר ומסלקים ממנו כל סממן יהודי.
לצערי, ממשלת ישראל לא עושה דבר לשמירת הנכסים היהודיים ההיסטוריים בהר הבית. הערבים מזהים את החולשה ונכנסים ברגל גסה לתוך הוואקום שמשאירות להם ממשלות ישראל, ממשה דיין ועד פרס, ביבי ובנט.
אני מקווה מאד, שידידי היקר, איש האשכולות מכפר מימון – אלי אסקוזידו, (לשעבר – ראש המועצה האיזורית נחל שורק) – שנכנס לאחרונה לתפקיד מנכ״ל רשות העתיקות, יירתם למשימה הראשונה במעלה – לשמור על עתיקות הר הבית ולשקמם במהרה. על ממשלת ישראל ורשות העתיקות לעצור את הביזה ולאכוף את החוק האוסר חפירות נפשעות, החביבות על המוסלמים בכל הארץ בכלל, ובהר הבית בפרט. על רשות העתיקות בסיוע משטרת ישראל, מוטלת החובה והזכות לדרוש לאלתר מגזלני העתיקות, להחזיר את הפריטים הגנובים, לפנות את אורוות שלמה, לעצור את חמס העתיקות בהר ובסביבתו ולהשיב הגזילה לבעליה – לממשלת ישראל.
שבת שלום של קוממיות ישראל, של רוממות המקדש, מתוך בריאות, שלווה, עוצמה ופדות.