מרגישה כל כך בודדה

״זהבה, איך את מרגישה היום?״
״כמו כל יום. עצובה, בודדה. אף אחד לא מעריך אותי. יש לי בעל מקסים וחמישה ילדים מדהימים ונפלאים ובכל זאת אני מרגישה כל כך רע, כל כך לא מוערכת ולא משמעותית״.
התחושה הפנימית שזהבה מרגישה, אינה קשורה למצבה האובייקטיבי במציאות, כי במציאות היא חיה בזוגיות עם בעלה יוסף והם מגדלים את חמשת ילדיהם. יש בחייה כל כך הרבה אנשים שצריכים אותה והיא מרגישה שהקיום שלה לא משמעותי כלל, היא מרגישה שהסביבה לא באמת זקוקה לקיומה. החוויה הזו של הבדידות שלה הרסנית והיא פוגעת בה ובבני ביתה.
״זהבה, בדידות זה לא דבר רע. זה אפילו דבר הכרחי ומבורך. בואי ננסה לשנות את חווית הבדידות שלך מבדידות הרסנית לבדידות שתוביל אותך לצמיחה ולגילוי כוחות הנפש, לבדידות שתייצר לך חוויה טובה עם עצמך ותעזור לך לבנות עולם פנימי שלם״.
״איך עושים את זה? זה נשמע תאורטי, אני כבר מיואשת מהחיים האלה״, שאלה ואמרה.
קודם כל, חשוב להבין מהם הגורמים המרכזיים לבדידות:
1. בדידות קיומית – זוהי בדידות מובנית פנימית ומוטבעת באדם בעצם קיומו. היא נובעת מכך שהאדם הוא יצור חברותי.
2. העדר יחסים מספקים – הבדידות הזאת נובעת מפני שהוא מציב בראש מעייניו את האינטרסים והתועלות. היחסים שהוא יוצר הם יחסים לא עמוקים ולא מספקים.
3. מבנה תרבותי – התרבות הליברלית, האינדיבידואליסטית והקפטיליסטית, הורידה את קרנה של התמיכה המשפחתית.
״זהבה, חווית הבדידות נגרמת מהתחושה שיש לך מה להשפיע לעולם אבל העולם אינו מוכן לקבל, אין מי שישמע את המסר ויקבל ממך. בהגדרה החסידית – אין כלים לאורות שלך. בעיה נוספת, היא חיפוש ההשפעה במרחב החיצוני ולא במרחב הפנימי. מה שמאפיין את הבדידות שאת כל כך סובלת ממנה, הוא התנתקות מהפנימיות והתמכרות לחיצוניות. הרצון הפנימי המקורי שלך הוא להעביר את העושר הרוחני שלך הלאה ואז את נופלת במלכודת היישות, את פתאום הופכת להיות הדבר החשוב ולא העושר הרוחני שיש בכוחך להעניק ולהעביר. בגלל הנטייה לחיצוניות, הבדידות הופכת לרגש הרסני המתבטא בדיכאון ובחולשת הדעת.
השורשים שלך, הם בתוך עצמך״.
״מתוך זה נוכל להבין לאיזו חווית בדידות עלינו להגיע. מהי הבדידות החיובית? בדידות חיובית נובעת מהיותך יצור שלם במהותך. הפנימיות שלך היא המקור של הבטחון, משום שאז את לא תלויה בחיצוניות ובעצם אינך תלויה בדבר״.
״אז מה? עכשיו אני צריכה לנסוע לאיזה מקום מרוחק במזרח ולהתחיל לעשות שם סדנאות שתיקה, סדנאות בדידות ולהתחיל לגלות את עצמי?״, שאלה.
״מה פתאום. הבדידות הזו משמעותה היא לא פרישה מהבריות והתנתקות. לפי רבי נחמן: אין אדם יכול לבוא לידי תנועה של התעלות אם אין הוא יודע למצוא לעצמו זמן שבו הוא משקיט את כל ההמולה שסביבו, את העולם שרודף אחריו ומבלבל אותו, את הטרדות היומיומיות הבדידות הזאת משמעותה היכולת למצוא בתוכך תנועה של פנימיות ומודעות כלפיה, שתמנע ממך תחושה של בדידות חיצונית מזיקה.
״שורש הבעיה הוא ברצון החשוב והטבעי שלך לדעת שאת בעלת ערך, שהמסר שלך חשוב ושהעולם מוכן לקבל את מה שיש לך לתת. זה נכון שעל מנת להשפיע את צריכה להתאים את המסר או כל מה שאת רוצה לתת למי שצריך לקבל, אבל אם את תלויה במקבל, את הופכת להיות נשלטת על ידו גם אם הוא אפילו לא מודע לכך״.
״נו, אז תעזרי לי, תצילי אותי מעצמי״, אמרה בחוסר אונים.
״הנה כמה עצות מאוד משמעותיות:
1. עלייך לעבור מתודעת גורל לתודעת ייעוד – את חייבת לשנות את האופן שבו את מעריכה את עצמך ואת תפקידך בעולם. למה זה קורה לי? מה איתי? למה לא מעריכים אותי? וכו’.
לתודעת ייעוד – יש לך תפקיד בעולם, יש לך חזון רחב. הייעוד כל הזמן נזקק לך.
2. לתרגם את הבדידות למעשה חיובי – את צריכה לתרגם את חווית הבדידות שלך ואפילו אובדנים אישיים למעשים חיוביים. הדוגמא הנפוצה ביותר, דוגמת מרים פרץ.
3. תשתדלי להיות חלק מברית חברתית. תהיי מעורבת בקהילה, תבני קשב לחברות, תהיי חלק. מצד אחד תמצאי מרחב שבו את חשובה ומעניקה ומצד שני תהיי בעצמך מקבלת.
4. תכניסי את הבורא בחיי היום יום. שהבורא נוכח בעולמך, את לא יכולה להיות לבד״. ■
נכתב בשיתוף עם אישי
בהשראת ספרו של ד״ר יחיאל הררי – לפרוץ את גבולות האישיות
חנה דיין -טיפול זוגי ופרטני
hanna.tipul@gmail.com
או באתר: www.hannad.co.il